לדף ראשי



הספר "אלפא ביתא דבן סירא" מיוחס לישוע בן סירא, שלפי ספר זה הוא בנו של ירמיהו הנביא. בן סירא חיבר את הספר "חכמת בן סירא", והספר "אלפא ביתא דבן סירא" כולל פתגמים הכלולים ב"בן סירא".
לספר שתי נוסחאות.

הנוסח הראשון
הנוסח הראשון הוא דיאלוג בין רב ותלמידו, והוא כולל 22 שאלות ותשובות המסודרות לפי סדר א"ב.
נוסח זה מתחיל בתיאור שלשה שנולדו בלא שכיבת הורתם עם אדם, והם: בן סירא, רב פפא ואבי זירא. וכולם צדיקים גמורים וחכמים גדולים בתורה. כולם התעברה אמם מזרע שנכנס לגופה בבית המרחץ, ורק בן סירא ידע מי אביו.
מובא סיפור על ירמיהו שהוציא את זרעו בבית המרחץ, ובתו שבאה לרחוץ קלטה את הזרע וממנה נולד בן סירא.

לאחר מכן יש דיאלוג בין הנער לבין אמו, ובהמשך מביאה האם את בנה למלמד שיש לו שבע בנות, והוא משוחח עם המלמד. תחילה אומר לו המלמד לומר את אותיות הא"ב, ובכל אות מביא בן סירא פסוק המתחיל באותה אות – פסוק שיש בו מוסר השכל.
בהמשך הסיפור שומע נבוכדנצר על חכמתו של בן סירא, מזמין אותו אליו שואל אותו שאלות שונות, מקצתן שאלות של הבל, בן סירא עונה, עד שלבסוף המלך אומר לו "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו וגילה סתומות ועמוקות".

הנוסח השני
הנוסח השני של אלפא ביתא דבן סירא כולל 22 "פרקים", כל פרק עניינו אות אחת מאותיות הא"ב. הפרק מתחיל בפתגם ארמי, וביאורו בעברית. כמו כן כוללים הפרקים הרחבות וביאורים, משלים וסיפורים.

ב"אגרת התשובה" של ר' יצחק לטיף מכונה הספר "בן סירא הקטן".
יש לציין שהסיפור על בתו של ירמיהו שהרתה ללא משכב בעל משמש כמקור קדום לאפשרות של הפריה חוץ גופית, והוא מצוטט בדיונים ההלכתיים העוסקים בנושא זה.

הרמב"ם כלל את בן סירא זה בספרים שאין בהם טעם ולא תועלת, אלא איבוד זמן. (פירוש פרק חלק). התשב"ץ מתיחס לספר בספקנות [תשב"ץ ג, רס"ג).
היחס אל הספר בין הפוסקים האחרונים הוא יחס מסתייג, ואף החוקרים רואים בו חיבור שיש בו גישה דתית שלילית (יוסף דן, חידת אלפא ביתא דבן סירא", בתוך "הסיפור העברי בימי הביניים".
הספר נדפס לראשונה בסלוניקי רע"ד [1514].

נוסח מלא של אלפא ביתא דבן סירא בשתי נוסחאותיו, צילום דפוס ורשה 1927


הערות לערך:
שם המעיר: ד"ר ענת שפירא
הערה: הטקסט של אלפא ביתא דבן סירא מופיע אצלכם ברשימת הספרים החיצוניים. זוהי טעות גדולה, שכן מדובר בספר ימי ביניימי, שנכתב לפחות אלף שנה אחרי הספרים החיצוניים.
מקור ההערה: סיפורי בן סירא בימי הביניים / עלי יסיף

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן