לדף ראשי



מתוך 15 אזכרות של גושן (ללא וא"ו, כמובן, גשן) בתנ"ך, הרי שרובן המוחלט (12), אכן מתייחס לגושן שבמצרים, מקום מושבם של יעקב ובניו. על מקומה נחלקו, אמנם, החוקרים, אולם רובם ככולם סבורים כי יש לחפשה במזרחה של מצרים, במזרח-הדלתא של הנילוס, עקרונית בין שריד העיר תאניס (Tanis), היא צאן אל-חג'ר', בצפון, לבין שרידיה של "פיתום", היא תל א-רטאבה, באפיק וואדי ת'מילאת, בדרום.

יצויין כי הכתוב מציין את 'ארץ גושן' בשם נוסף: 'ארץ רעמסס' ("ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחוזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס, כאשר צוה פרעה", בר' מז, י"א), ובמקבילה בתהלים עח (יב,מג) היא נזכרת כ'שדה צוען' ("נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען... אשר שם במצרים אותותיו, ומופתיו בשדה צוען"). את צוען מקובל לזהות עם העיר תאניס, ולכן את "ארץ גושן" מזהים באזור זה.

"גושן" שאיננה במצרים
אולם שלוש אזכרות ל'גושן' מתייחסות ל'גושן' שאיננה במצרים:
עיר ביהודה:

"ויהיו הערים ... למטה בני-יהודה... ובהר... וגושן וחולון וגילה..." (יהושע טו, כ'-נ"א).

איזור בדרום כנען:

"ויכם יהושע מקדש-ברנע ועד עזה, ואת כל ארץ-גושן ועד גבעון" (יהושע י, מ"א).
"ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ-הגושן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה (=ושפלתו)" (יהושע יא, ט"ז).

העיר גושן ביהודה
מהי 'גושן' זו שאיננה במצרים ? היכן היא ? היש מובן לשם השווה לשתיהן?

חלוקת הערים בנחלת-יהודה, מתאפיינת בחלוקת-המשנה שבה (יהושע טו,כ'-ס"ג): "ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה... בשפלה... ובהר... במדבר...", חלוקת-משנה לאזורים השונים: בנגבה (יהושע ט"ו,כא-לב), בשפלה (שם,לג-מז), בהר (שם,מח-ס), במדבר (שם,סא-סב).

מאזכורה של העיר "גושן" באזור "ההר", ומקרבתה לערים "ויתיר... וקרית-סנה היא דביר. וענב ואשתמה (=ואשתמו) וענים..." (יהושע ט"ו,מח-נא) , יש לנסות ולחפש את מקומה באתר כלשהוא, בן-התקופה, בדרומו של הר-חברון. אמנם היו בעבר ניסיונות-זיהוי (נות - בתל בית-מרסים, אבל - בדהריה, מזר - בתל-חוילפה), אך, נראה, כי אין עדיין הצעה בעלת סבירות גבוהה, אם כי האזור ברור למדי.

'ארץ-גושן' בגבול כנען
האזור הנקרא "גושן", שאיננו במצרים:

קשה להניח שדווקא עיר שאיננו יודעים עליה דבר, מלבד שמה, נתנה את שמה לאזור שלם המצוין בכתובים פעמיים, כקצה גבול השטח הנכבש בידי יהושע. יותר קרוב להניח, כי הן העיר והן האזור נקראים בשמו של אדם שהעניק לעיר ולאזור את השם. ייתכן וצודקים החוקרים המחברים בין העיר 'גושן' ו'ארץ-גושן', לאדם בשם קרוב - 'גישן': "בני יהודה... ובני כלב... ובני יהדי רגם ויותם וגישן ופלט ועיפה ושעף" (דבה"י א' ב',מז). קרבתם המשפחתית של כל אלה לכלב משבט יהודה, וקרבתם למדרונות הר-חברון עד באר שבע, ייתכן ומציינים לנו את הכיוון בו יש לאתר את העיר והאזור. אין בידנו לציין מיקום מדוייק יותר, אולם שיוך זה, גושן-גישן-בני-כלב, מביא אותנו להשוותו לביטוי "נגב כלב" ("אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ועל נגב-כלב, ואת צקלג שרפנו באש", שמואל א ל,י"ד), הנזכר במלחמתו של דוד בעמלקים הפושטים מן הדרום ושורפים את צקלג.

על-כן, ייתכן ואת אזור 'נגב-כלב' יש לזהות עם 'ארץ-הגושן', ואולי רק עם חלק ממנה. ייתכן, ויש לזהות את האזור עם הגבול, שאינו ברור גיאוגרפית, בין הר-חברון לבין בקעות ערד ובאר-שבע. ואולי, אפילו יש לזהותם עם בקעות ערד ובאר-שבע...

את הביטוי "ויכם יהושע מקדש-ברנע ועד עזה, ואת כל ארץ-גושן ועד גבעון" (יהושע י',מא), יש לפרש כך: "מקדש-ברנע", הרחוקה, בגבול שבין הארץ-הנושבת לבין המדבר, במערב ארץ-כנען, "ועד עזה" הקרובה יותר, הסמוכה לים, אף היא בגבולה המערבי של כנען, "ואת כל ארץ-גושן", כלומר, כל הגבול הדרומי של כנען, בקעות ערד ובאר-שבע, מקו קדש-ברנע-עזה במערב ומזרחה ממנו, ועד גבעון, מצפון-מערב לירושלים, בלב הארץ-הנושבת, שם פרץ הקרב שפסוק זה מסכם, המלחמה נגד ברית-מלכי-הדרום, שתחילתה במצור על גבעון.

נשוב מצריימה
ואולי יש ללכת בכיוון שונה לחלוטין. יש, אולי, להפריד בין העיר 'גושן' שב'הר' בנחלת יהודה, לבין 'ארץ-גושן'. את 'ארץ-גושן', זו שבכיבושי-יהושע, יש לזהות עם אותה 'ארץ-גושן' הידועה והמוכרת , גושן של מצרים...

ידוע כי במצרית נפלה פעמים רבות האות רי"ש, או נבלעה באות שלפניה, וכן בעברית מוכרים לנו חילופי-למנ"ר (העיר 'שרוחן', המוכרת ממקורות מצרים, נזכרת כ'שרוחן', ביהושע יט, אך במקבילתה ביהושע טו, היא מופיעה בשם 'שלחים'). ייתכן, על כן, כי 'גושן' אצלנו היא 'הגשורי' או 'כל הגשורי', בחילופי נו"ן ולמ"ד [גשן-גשר]: 'ארץ-הגשורי' זו, היתה ככל הנראה מדרום לארץ-פלשתים: "זאת הארץ הנשארת כל גלילות פלשתים וכל הגשורי" (יהושע י"ג,ב), ולפי ניתוח זה יש לזהותה עם השטחים הבלתי מיושבים שבצפון סיני עד ל... 'ארץ-גושן', שבמצרים. הפסוק הבא רומז לפירוש זה באופן ברור: "ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים... ויעל דוד ואנשיו ויפשטו [משדה פלשתים] אל הגשורי... בואך שורה ועד ארץ מצרים" (שמואל א' כ"ז,ז-ח). ושמא יש לצרף לכאן גם את העולה מן הפסוק "וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים בואכה אשורה..." (בראשית כ"ה,יח).

המצרית שבמשה ופנחס
פירושו של השם 'גושן' אינו ידוע לנו. אפשר שזו מילה במצרית שטרם פוענחה. אולי מובנה מציין את אופי השטח שם, במזרחה של מצרים, ב'ארץ-גושן' ההיא. ואולי קשור דווקא לשם האיש 'גישן', או דומה לו.

אולם עובדת הימצאותה של עיר בשם 'גושן' בנחלת-יהודה, ואזור בשם 'ארץ-גושן' בגבולה הדרומי של ארץ כנען, יש בו כדי לכוון אותנו לשתי נקודות:

האחת - טכנית: שמות מצריים, כמו משה, מררי, פינחס ועוד, חדרו לעברית וקיימות בה עד היום. אין להתפלא, על כן, על קיומן של עיר ואזור בשם מצרי.

הנקודה השניה - מהותית: הגבול הדרומי של ארץ כנען נקרא 'ארץ-גושן', כשמה של הארץ בה התגוררו אבותינו בגלותם במצרים. הבה נזכר - מטרתה של יציאת-מצרים, מלבד מתן-תורה ("בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-לוהים על ההר הזה", שמות ג, י"ב), הייתה - הכיבוש וההתנחלות בארץ-האבות, ארץ כנען: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו אל הארץ ההיא... אל מקום הכנעני..." (שם ח'), "ואומר אעלה אתכם מעוני מצרים אל ארץ הכנעני... אל ארץ זבת חלב ודבש" (שם י"ז), "...והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים... והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו,ו'-ח').

לעיון והרחבה:
מזר בנימין, "1. גשן, 2. גשן", אנציקלופדיה מקראית ב', ירושלים תשל"ג, 570-569.
קיל יהודה, ספר יהושע עם פירוש 'דעת מקרא', ירושלים תש"ל, עמ' פא והע' 52.

ראה גם:
וישב ישראל בארץ גשן / מנשה הראל




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן