לדף ראשי




כתב רב אחאי גאון:

חייבים בית ישראל לצלויי בכנישתא דמייחדא לצלויי, כדאשכחן ביעקב דצלי בבי מקדשא היכא דמייחדא לצלותא, דכתיב ויפגע במקום, ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי. ומתבעי ליה לבר ישראל למיקבע דוכתא לצלותא, דאמר רבי חלבו א"ר חנינא כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו וכו' (שאלתות פרשת ויצא סי' כ"ב).
[חייבים בית ישראל להתפלל במקום המיוחד לתפילה, כמו שמצאנו ביעקב שהתפלל בבית המקדש במקום המיוחד לתפילה, שכתוב "ויפגע במקום". ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בו". וחייבים בני ישראל לקבוע מקום לתפילה, שאמר רבי חלבו בשם רבי חנינא "כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו"]

כלבו סי' י"ז
כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריכים להכין בית מיוחד שיכנסו בתוכו להתפלל וקונים להם ספר תורה ונביאים וכתובים. בתים וחצרות שהעם מתקבצים בהם אין להם קדושת בית הכנסת, אם לא קבעו אותם לתפילה בלבד, והרי הם כשאר בתים שאדם מתפלל בהם לפעמים

בנין בית הכנסת

בונים את בית הכנסת בגובהה של עיר, ויהיה גבוה מכל הבתים (שבת י"א: ש"ע או"ח סי' ק"ץ). ודווקא בעיר שכולה או רובה יהודים.
כתב המג"א: דעכשיו אין נזהרים בזה שיש לחוש לקנאת הגויים.

אין סותרים בית הכנסת ישן עד שיבנו החדש, שמא יארע להם אונס ולא יבנו (מגילה כ"ו:).

פתח בית הכנסת יהיה לכוון הצד שמתפללים בו באותה העיר: אם מתפללים למזרח – יהיה הפתח במערב כדי שיישתחוו מן הפתח נגד הארון (ש"ע או"ח סי' ק"נ ה).

הוצאות הבנייה נגבות לפי עשרם של בעלי הבתים (מהר"ם מפאדובה סי' מ"ב).

יחידים בבית הכנסת אינם יכולים לעכב בידי אחרים מלבנות להם בית הכנסת חדש משום דרכי שלום (מהר"י לוי סי' מ"ה ומ"ו).

בית הכנסת שנוספו בו בעלי בתים והראשונים רוצים להיות ממונים לבדם, אין הדין עמהם (מהר"י לוי סי' כ"ז, עבודת הגרשוני סי' מ"ט).

הנהגת בית הכנסת

אסור לדור בעיר שאין בה בית הכנסת (סנהדרין י"ז:),

אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.

סדר הישיבה בבית הכנסת: הזקנים יושבים ופניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי ההיכל, וכל העם יושבים שורה שורה ופניהם כלפי הקודש וכלפי הזקנים. בעת התפילה עומד הש"ץ לפני התיבה ופניו לפני הקודש כשאר העם (רמב"ם תפילה פי"א).

מקום הזקנים הוא מה שקוראים עתה "כותל המזרחי", והבימה באמצע בית הכנסת.
עזרת נשים נבנתה מן הצד או על גבי עליה, וזהו התיקון הגדול שתקנו בשמחת בית השואבה (סוכה פ"ה ב).

עושים י"ב חלונות בבית הכנסת כנגד י"ב שבטי בני ישראל, כי כל אחד יש לו חלון ברקיע, וממונה בכל חלון להעלות התפילות למרום (שפתי צדק פל"א, טעמי המנהגים דף י"ט ע"ב).

הליכה לבית הכנסת

מצווה לרוץ לבית הכנסת ואפילו בשבת. לפני כניסתו לבית הכנסת יתעכב מעט בעזרה (באולם הבית), ויאמר "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קודשך ביראתך", יכנס בנחת ויאמר "בבית אלוהים נהלך ברגש", ויתחיל מה טובו אהליך יעקב וגו'. וכשאומר "ואני אשתחווה ואכרעה" וגו' ישוח נגד ארון הקודש.
וישב על מקומו וישהה מעט, ויכוון להתפלל בכוונה.

מנהג לתת מטבע לצדקה לפני התפילה, וכשיצא אומר ה' נחני בצדקתך וגו' (עי' זהר פרשת בראשית ל"ו ופרשת ויקרא י"ב).

וז"ל המדרש שה"ש רבה:

כשישראל נכנסים לבית הכנסת וקוראים קריאת שמע בכוון הדעת בקול אחד בדעת אחת וטעם אחד (בניגון הטעמים) הקב"ה אומר להם "היושבת בגנים לקולך השמיעיני", אך כשישראל קוראים שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר, ואינם מכוונים דעתם בקריאת שמע. רוה"ק צווחת ואומרת "ברח דודי" וגו' (מקורי המנהגים סי' ג).

בית המדרש
בית מדרש הוא מקום שלומדים בו כל היום, והלומדים מתפללים בו בצבור כדי שלא יפסיקו ממשנתם ללכת לבית הכנסת. בבית המדרש יש ספרים רבים והוא משמש בעיקר מקום לימוד. לעומתו בית כנסת מיועד בעיקרו לתפילה.

מנהגים הקשורים לבית הכנסת, הבימה וספר התורה, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
"בית הכנסת" - כמושג בדת ישראל / דוד פלוסר
בתי כנסת עתיקים בגולה / ברוך קנאל
בתי הכנסת של עדות המזרח / אברהם בן יעקב
בתי הכנסת של היהודים האשכנזים / דוד דוידוביץ
בתי כנסת בתימן / הרב יוסף קאפח
בית הכנסת בחיי העם / ב. נחמני
בתי התפילה של החסידים / יצחק אלפסי
בתי כנסת בימי הביניים / אפרים צורף
בתי הכנסת באיטליה / ד"ר ליאו לוי



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן