לדף ראשי



אבן החופה הייתה קבועה בחצר בית הכנסת, לרוב בקיר החיצוני של בית הכנסת הפונה לירושלים. מידות האבן היו כ – 40X40 ס"מ, והיא הייתה קבועה בקיר בגובה של כשני מטרים, ועליה היו חרוטות מסביב המילים "קול ששון וקול שמחה" (ולעיתים גם המשך הפסוק), ובמרכז האבן האותיות מ"ט (מזל טוב).
על האבן הזאת היה החתן שובר את כוס הברכה של האירוסין (שהייתה עשויה מחרסינה), עם שאריות היין, אחרי ששתה מהכוס ונתן לכלה לשתות.

אבנים אלה היו מצויות בדרום גרמניה בלבד, ורק בבתי כנסת בכפרים ובעיירות. לפני עלות הנאצים לשלטון היו ברחבי האזור כ –400 אבנים כאלה, מהן נשתמרו כ – 20 אבנים, אשר היו מוסתרות על ידי עץ שגדל בחצר בית הכנסת.

בחצר בית הכנסת הגדול בירושלים נקבע לזיכרון שחזור של אבן חופה.


אבן חופה בקיר בית הכנסת הגדול בירושלים



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן