לדף ראשי



מצוה לבנות בית
הרמב"ם קובע שמצווה מוטלת עלינו לבנות בית מקדש. הרמב"ם מגדיר את ענינו הכפול של בית המקדש:

"מצוות עשה לעשות בית לד', מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה, שנאמר: ועשו לי מקדש" (רמב"ם בית הבחירה א, א).

א. בית המקדש הוא מקום בו נפגשים עם ריבונו של עולם. אשרי מי שזוכה להראות שם כל יום, אבל שלוש פעמים בשנה מתקיימת פגישה כלל ישראלית. ובשנת הקהל כל שבע שנים, מתקהלים שם אנשים נשים וטף כולם. גם בבית הכנסת שכינה שורה, אבל בית המקדש הוא מקום של כלל ישראל, הוא המשך של אוהל מועד. "ונועדתי לך שם" (שמות כה, כב).
ב. העניין השני הוא עבודת ד', עבודת הקרבנות, שהיא התגובה מצדנו לפגישה הזאת עם ריבונו של עולם.

לדעת רמב"ם אין בונים עכשיו
בית המקדש הוא השכלול היותר גדול של הופעת עם ישראל בארצו. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כח, ח). ד' שוכן בתוכנו, ושכינה זו חייבת להאחז בבית מרכזי הנמצא בבירתה של מדינת ישראל. אם כן, לפי דברי הרמב"ם, לכאורה הננו מצווים להתאזר בכוח ולהתחיל לבנות.
בעל "מנחת חינוך" כותב: "גם היום אפשר שאם יתנו המלכויות רשות לבנות בית המקדש, מצווה לבנות, כמבואר במדרש בימי רבי יהושע בן חנניה דנתנו רשות התחילו לבנות. ועיין בספר כפות תמרים שרבנו נתנאל בעל התוספות רצה לילך להקריב קרבנות בירושלים, אם כן הוא הבין לבנות בית המקדש". אבל הוא מוסיף: "אף שלדעת הרמב"ם אינו כן" (חנוך צה).
למה לדעת הרמב"ם ודאי שאין בונים עכשיו?

הטעם לכך הוא דברי הגמרא: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה" (סנהדרין כ, ב וכן ספרי ראה סז). אבל אין לקיים את שלושת המצוות האלה אלא לפי הסדר הזה. איננו מצווים לבנות בית כל עוד לא גמרנו את כל החשבונות עם עמלק, כמו שכתוב "וד' הניח לו מסביב מכל אויביו" (דברים יב), ובמיוחד מן האויב מספר אלף שהוא עמלק.
אם כן שלושת המצוות האלה חייבות להתקיים על פי הסדר הזה. מה שמוטל עלינו עכשיו הוא להקים מלכות ישראל.

מלכות ישראל
אנו עסוקים עכשיו בבניין מלכות ישראל. לא כתוב שהיא צריכה להופיע פתאום. אפילו לגבי גילוי המשיח מתאר הרמב"ם תהליך איטי:

"אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ד' - הרי זה בחזקת משיח". "אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נידחי ישראל הרי זה משיח בוודאי". "ואם לא הצליח... הרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים והכשרים".

שמעתי מרבנו הרב צבי יהודה פעמים רבות:

"כשבאים אלי אנשים בטענה שהגיע הזמן לבנות את בית המקדש, אני אומר להם: מה שאתם תובעים אינו נובע מריבוי התורה שבכם, אלא ממיעוט תורה. בנין בית המקדש אינו מצווה של יחיד אלא של צבור, של כלל ישראל, וכשם שיש מצווה לבנות בית המקדש, כך גם קיים סדר למצוות. בגמרא מפורש: "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה", והיא מוכיחה שהוא דווקא לפי הסדר הזה. בגמרא נאמר הדבר לגבי ביאה ראשונה ובית מקדש ראשון, אבל הרמב"ם פוסק שהוא עניין כללי. יש כאן סדר ברור והוא אינו דבר שבמקרה. כשם שיש מצוות, כך יש גם סדר למצוות. מה המובן של מחיית עמלק, ומהי ממשות עמלק באומות העולם - לא נתברר עדיין. אבל ברור הוא שהעמדת מלכות, כלומר העמדת הנהגה לאומה, קודמת לבנין בית המקדש, ולא מפורש בכמה שנים. אולי דורות צריכים לעבור עד שמלכות בישראל תתבסס. גם הנהגת האומה הקיימת עכשיו נחשבת למלכות ישראל. מובנה של מלכות היא כל הנהגה בהסכמת האומה ולא בפירוש נגד התורה. להנהגה מעין זו, יש ערך של מלכות במידה מסוימת, וזמן צריך לעבור עד שהיא תשתכלל ותגיע לשלמות. אמרתי לאנשים שתובעים את בנין בית המקדש: בוער לכם לבנות את בית המקדש?! לא בוער! קודם כל נבסס את מלכות ישראל" (שיחות הרב צבי יהודה פרקי משיח 4. תלמוד תורה, הוספה 2).

רבי יעקב עטלינגר מסכם שלא נוכל לגשת לבנין בית המקדש בלי נביא מפני שתי סבות:
א. כדי להדריכנו בעבודת הבניה בכל צעד ושעל, כיון שתבנית המקדש אינה ברורה לחלוטין. הרמב"ם כותב: "בנין העתיד להבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל" (רמב"ם בית הבחירה א, ה). בית שלישי אינו זהה לבית ראשון או לבית שני. אמנם הוא מפורש בספר יחזקאל, אבל על ספר יחזקאל עצמו אין גמרא, רש"י, תוספות ורמב"ם כדי להאירנו! כבר העירו רבותינו האחרונים על כך שיש שינויים בין שלושת המקדשים. אין כאן "רפורמה" חס ושלום, אלא צווי המקדש ניתן מראש בצורה כזאת, שהתבנית תשתנה ממקדש למקדש. לכן ודאי שיש צורך בנביא כדי ללמדנו את פרטי הדברים.
ב. אפילו כל הפרטים ידועים לנו, כמו לדוד המלך שקיבל את תבנית המקדש מפי שמואל הנביא - בכל זאת מעצם הדין אין ליזום דבר בנדון בלי הוראה מפורשת של נביא.

ביאת כולכם
בספר החינוך נפסק: "ונוהגת מצווה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על יחיד כי אם על הציבור כולו" (חנוך צה). מצוות תלויות בארץ אינן חלות אלא "בבואכם אל הארץ" (במדבר טז), לא אחד מעיר ושנים ממשפחה, אלא "בביאת כולכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם" (כתובות כה, א), או לכל הפחות רובכם. "לכל יושביה" (ויקרא כה, י) "בזמן שכל יושביה עליה" (עירובין לב, ב). כל שכן המצווה הכלל ישראלית של בנין הבית. כשאין רוב עם ישראל בארץ ישראל, מובנו של דבר שאנו לא במצב נורמלי. גם מצבנו העכשווי שרוב העם בחוץ לארץ אינו מצב נורמלי לגמרי, ולכן לא מצב קדושתי לגמרי. המהר"ל פותח את ספרו נצח ישראל בהגדרה שעם במצבו הטבעי השלם והבריא והגאולתי, חייב להיות בארצו ולא במקום אחר, עצמאי ולא תחת שלטון אחרים, מאוחד ולא מפוזר (נצח ישראל למהר"ל פ"א). לכן פשוט הוא שהשכלול הגדול והעצום של בנין בית המקדש צריך לחול על המצב הבסיסי הפשוט של רוב עם ישראל בארץ ישראל.

סיכום הנידון
סיכום כל דברנו הוא שקודם עלינו להקים מלכות ישראל, זאת אומרת מדינה אמיתית של טהרה וקדושה, מדינה שהיא יסוד כסא ד' בעולם, מדינה הכוללת את כל הדברים הפשוטים והיסודיים שבכל מדינה ושיחד עם זה בנויה על פי תורה. ומעל זה תבוא גולת הכותרת של בנין בית המקדש. מה שחיוני עכשיו, הוא להמשיך לבנות את המדינה, להרבות בה אמונה ואהבה.

הבנה זו גם באה לידי ביטוי בדברי מרן הרב קוק בעדותו בפני ועדת החקירה של האנגלים. אחרי המאורעות על יד הכותל הוא הוזמן להעיד. רבנו הרב צבי יהודה הביע דעתו שאין עלינו לגשת אליהם אלא הם צריכים לבוא לביתו לגבות עדות. מרן הרב שקל את הדבר אבל החליט להתייצב בבית המשפט כדי לתת לדבריו פומבי.

ואלה הם דבריו:

"שאלה: נאמר כאן כי ליהודים יש שאיפות בנוגע למקומות הקדושים... רוצה אני שכבודו יבאר לועדה, מה הוא יחסה של הדת היהודית להקמת בית המקדש בירושלים?
הרב: את הדברים הקדושים בתקוות ישראל לגאולת הארץ שהובטחה על ידי נביאנו הקדושים יש לחלק לשני סוגים. הסוג הראשון מטפל בעיקר בענייני שמים. דברים אלה דומים ביסודם לכל הנסים שעשה ד' ליהודים בשעה שהוציא אותם ממצרים, ואלה הם עניינים שאין לאדם שליטה בהם. הגאולה הזאת שהובטחה תהיה דומה לימי היצירה עצמה". (אם כן, יש בגאולה צד סמוי אלוקי עליוני שאין לנו נגיעה בו והוא כולו מופיע על פי מהלך שמימי).
שאלה: האם מותר לעם היהודי עד ימות המשיח לעשות אילו צעדים גשמיים להקמת בית המקדש?
הרב: צווי התורה הוא, שעד בוא יום התחייה, אין אנו רשאים אפילו להיכנס לחצר בית המקדש. אני רגיל בימי החגים היהודים, בשעה שהרבה יהודים באים העירה לשלוח להם אזהרה שלא יכנסו למקום המקודש הזה, מכיון שאין אנו ראויים לכך עד שיבוא יום הגאולה שאז יעשה הדבר על ידי ד' בלבד, בלי שאנו נעשה איזו פעולה לדחוק הקץ".
והרב מסיים: "וכאשר החל קצת אור צמיחת ישועה להגלות, בחסדי ד' המרובים, כן יוסיף לנו צור ישראל ב"ה, את אור חסדו ואמתו ויגלה לנו את אור גאולתו השלמה, ויביא לנו במהרה את גואלנו האמיתי גואל צדק משיח צדקנו, ויקיים מהרה את כל דברי עבדיו הנביאים, ויבנה בית המקדש במהרה בימינו בכבודו והדרת קדשו, כשישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, לבשר לנו את בשורת הגאולה, וירום קרן משיחו בגילוי שכינתו לעיני כל בשר, ואז יבנה כמו רמים מקדשו..." (משפט כהן רכז).

הכותל המערבי
אל הכותל המערבי יש להתייחס ביראה ופחד. רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל לא היה ניגש כל יום אל הכותל, אלא רק בהזדמנויות מיוחדות ביותר. אז היה פוסע מתוך חרדת קודש ומתוך הרגשה שהוא נמצא במקום הכי גבוה שבעולם, באברסט הרוחני של כל ההוויה. הר הבית - מאן דכר שמיה! הלוואי ונזכה להבין מה הוא הכותל המערבי של הר הבית!

בית כנסת בהר הבית
הרעיון הזה גם עלה בדור הקודם ע"י רב חיים הירשנזאהן שהיה תלמיד חכם בעל דעות מיוחדות שעבר לגור מירושלים לאמריקה. הוא גם היה בעל מחשבה בכיוון לאומי כלל ישראלי, לכן הציע לבנות בית כנסת על הר הבית כדי לחזק, לאחד ולגבש מסביבו את האומה הישראלית.
מרן הרב קוק השיב לו: "בעניין מקום המקדש, דעתי רחוקה מדעת כבוד תורתו" (שו"ת מלכי בקודש חלק ד, עמ' 4). אמנם הרעיון לבנות בית כנסת מרכזי לכלל ישראל נכון הוא, אבל יש להגשימו על יד הר הבית, על יד הכותל הקדוש שלנו.

"ולעניין כבוד האומה, לעניות דעתי, יותר יהיה כבוד הכלל ניכר, אם נשתדל שימסרו בידינו דרך קניין החצרות הסמוכות להכותל הקדוש עה"ק, ועל מקומם נבנה סמוך ממש לכותל בית כנסת אחת גדולה ומפוארה מאוד בכל פאר והידור".

זה יהיה בית כנסת מעל כל המנהגים הפרטיים, מעל כל הכתות, מעל כל המפלגות.

"היא תהיה מונהגת על פי הסכמת רוב רבני ישראל בדרך מוסכם לכללות האומה, למעלה מכל חילוק של נוסח ומנהג מפלגתי, והבית הזה יהיה לנו לעד שאנו חזקים בצפיית ישועה עליונה שתבוא ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו, על ידי גלוי כבוד ד' ואור משיח צדקנו" (שו"ת מלכי בקודש חלק ד', עמ' 4).

מצוות הקשורות בבית המקדש
מצוות עשה לבנות את בית הבחירה שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (סי' צ"ה, פרשת תרומה).

מצוות עשה (סי' שפ"ט פרשת שלח) לשמור את בית המקדש תמיד סביב, שנאמר ושמרו את משמרתם ואת משמרת כל האהל. וגם נאמר ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות.

מצוות עשה (סי' רנ"ה פרשת קרושים) לירא מן המקדש שנאמר ומקדשי תיראו אני ה', ובכלל זה שלא להכנס שכור למקדש, ושלא יכנס פרוע ראש וקרוע בגדים.

מצווה (סי' תמ"א) להקריב כל הקורבנות בביהמ"ק שנאמר במקום אשר יבחר ה' שם תעלה עולותיך.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
תבנית בית המקדש / שלמה אבן-וירגה




הערות לערך:
שם המעיר: סיני ריינר
הערה: מאוד לא רציני שכותב ערך מעין זה הוא הרב אבינר שליט"א.
ספציפית בענין זה, כשדעתו קיצונית מאוד ואף תמוהה כיון שאין שום תשובות על דברי ברי פלוגתו בנושא, הערך הוא לא רק 'לא מדוייק' אלא שגוי ביותר.
לא רוצים שהרב ישראל אריאל שליט"א/ הרב אלבוים/ הרב מקובר, או אחר מהמומחים בנושא יכתוב? לא ברור למה, אבל לקחת דעת יחיד שביחידים בכזו קיצוניות?

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן