לדף ראשי



על מהות היום
א. את הצום הרביעי כזכר לחורבן תיקנו חכמים על הריגת גדליהו בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה. במעשהו זה כיבה את הגחלת האחרונה של שלטון יהודי בארץ ישראל, ושארית העם הלכה לגלות, ככתוב:

"ויהי בחודש השביעי בא ישמעאל בן נתניה... מזרע הממלכה, ועשרה אנשים אתו, ויכו את גדליהו וימות, ואת היהודים ואת הכשדים, אשר היו אתו במצפה. ויקומו כל העם מקטון ועד גדול, ושרי החיילים ויבואו מצרים, כי יראו מפני כשדים". (מלכים ב' כ"ה, כב-כו).

חז"ל מוסיפים על כך: "וצום השביעי" - זה שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליהו בן אחיקם, שהרגו ישמעאל בן נתניה; ללמדך ששקולה מיתתם של צדיקים כשרפת בית אלוקינו. (ראש השנה י"ח, ב)

אופי הצום הזה ומנהגי אבלות בו - כמו בתענית ציבור. גם מנהגי התפילה והקריאה בתורה הם כמו בתענית ציבור. אומרים בו "סליחות" לצום גדליה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן