לדף ראשי



בת צור שהיה ראש אומות במדין, ש"איש מבני ישראל" חטא עמה "לעיני משה ולעיני כל ישראל" [במדבר כה,טו] בחטא בעל פעור.
פנחס היכה את שניהם. ומכיוון שנהרגה, ביקשו המדיינים לגמול רעה ולהתנקם בבני ישראל, כי כל אחד הרגיש כאילו אחותם היא זו שנהרגה, בהיותה בשליחות האומה. "ועל דבר כזבי - ועוד, כי יחשבו לעשות לכם רע בעבור כזבי אחותם" (אבן עזרא במדבר כה יח).
"שנקראה אחותם, כי מכיוון שנתנה נפשה על אומתה, נקראת אומתה על שמה" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דשירה י' וספרי במדבר קלא).

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פב עמוד ב
אמר רב ששת: לא כזבי שמה, אלא שוילנאי בת צור שמה. ולמה נקרא שמה כזבי - שכזבה באביה. דבר אחר: כזבי - שאמרה לאביה כוס בי עם זה.

אף על פי שהייתה בת מלך, המדיינים לא יכלו לוותר על שירותי כזבי בת צור, שהייתה יפת תואר במיוחד, ומן "היותר צנועות והיותר חשובות..." (שד"ל במדבר כה א).
[עיין בדעת מקרא לבמדבר כד יד הערה 93 עמ' שו]. ואף על פי שהייתה כה מיוחסת, שלחוה ל"משימת הזנות" הלאומית [רמב"ן במדבר כה יח]. ועיין גם ביבמות סג ע"ב,שהייתה בתחילה זנות בלבד, והמשיך וגרם להכשלת בני ישראל.
לפי גרסה אחרת, כזבי היא זו ש"התנדבה" לעבודה זו. ומכאן שמה: אמרה לאביה "כוס בי" כוס בי עם זה - שחוט אותם על ידי רש"י [סנהדרין פב ע"ב].

שמה האמיתי היה: "שוולנאי בת צור" ושמה נעשה לתואר כולל לזונה. (סנהדרין פב ב ועיין שטיינזלץ שם).
השם כזבי בא מהשורש האכדי "כזב" שמשמעותו "פוריות", אך הכתוב נתכוון לפחות גם למשמעותו העברית של השם, שיש בה טעם לגנאי.
יחסה לאביה מתבטא ביחס של שקר, אך יחס אביה אליה הוא של הטלת אחריות ובטחון שייעשה מה שהבטיחה. אף על פי שצור היה "ראש אומות בית אב", מנאו שלישי מבין חמשת מלכי מדין בבמדבר לא ח, "לפי שנהג בזיון להפקיר בתו" (במדבר כה טו רש"י).
על יחסה לאמה אומרים חז"ל "גפתא לאמה" - זינתה את אמה שהכל קוראים לה זונה בת זונה (סנהדרין פב ב).

נשיא שבט שמעון, זמרי בן סלוא,... "הלך אצל כזבי, אמר לה: השמיעי לי! - אמרה לו: בת מלך אני, וכן צוה לי אבי: לא תשמעי אלא לגדול שבהם. אמר לה: אף הוא נשיא שבט הוא, ולא עוד אלא שהוא גדול ממנו, שהוא שני לבטן והוא שלישי לבטן. תפשה בבלוריתה, והביאה אצל משה. אמר לו: בן עמרם! זו אסורה או מותרת? ואם תאמר אסורה - בת יתרו מי התירה לך? נתעלמה ממנו הלכה, געו כולם בבכיה..."( סנהדרין פב א).
..."אמרה לו איני נשמעת אלא לגדול שבכם שהוא כיוצא במשה רבך, אמר לה אף אני רב השבט, ולא עוד אלא ששבטי גדול משבטו, שאני לשני והוא לשלישי. אחזה בידו והעבירה באמצע כל ישראל שנאמר "והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אהל מועד". נענה פנחס באותה שעה ואמר: "אין אדם כאן שיהרגו ויהרג? היכן הם אריות גור אריה יהודה?..." (שמות רבה לג).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן