לדף ראשי



הרב אליהו דידו רבינוביץ' תאומים, המכונה האדר"ת, נולד בשנת ה' תר"ג (1843) בווילקוומיר שבליטא יחד עם אחיו התאום צבי יהודה, לאביו רבי בנימין שהיה תלמיד חכם מופלג וחי בעניות גדולה. בגיל 32 נתמנה האדר"ת לשמש כרבה של פוניבז', העיר החמישית בגודלה בליטא, שרוב תושביה היו יהודים. האדר"ת ברוב ענוותנותו הצטער מאד על רבנותו, כמו שכתב בקונטרסו "נפש דוד":

"ביחוד אין רצוני כלל להשתרר על זולתי, יהיה מה שיהיה איש או אישה גדול או קטן, יודע ספר או בור, ומה שעשיתי לפעמים כעין השתררות היה למורת רוחי, ובשביל עבודת הציבור המוטלת עלי, ולבי חלל בקרבי על אונסי יה".

הנצי"ב מוולוז'ין נזדמן פעם לפוניבז', וכשפגש באדר"ת ברך עליו "שחלק מחכמתו ליראיו" - ברכה השמורה ליחידי סגולה שבדור. אף בעל "החפץ חיים" שהיה מבוגר מהאדר"ת, ביקש את הסכמתו לכמה מספריו.

שנים עשר ילדים נולדו לו לאדר"ת, ושבעה מהם נפטרו עד הגיעם לנערות. האדר"ת לא היה מרוצה מיחסה של קהילת פוניבז' אליו ואל משפחתו, ועל כן החליט לעבור למיר, שהייתה עיירה קטנה וענייה, אולם הייתה בה ישיבה חשובה.

לחתנו לקח האדרת את הרב קוק זצ"ל. כאשר בני פוניבז' התפעלו מהרב קוק, אמר להם האדרת: "אמנם הספקתם לעמוד על היותו גדול בתורה, אולם אינכם יודעים עדיין כמה הוא גדול ביראה". ובהזדמנות אחרת אמר: "לקחתי חתן שאיני מגיע לקרסוליו". לאחר שנים ספורות נפטרה אשתו של הרב קוק, בתו של האדר"ת, והשאירה אחריה בת יחידה. בנוסף לצערו הגדול על פטירת בתו, הצטער האדר"ת שמא תיפסק הקרבה בינו לבין הרב קוק, ועל כן ביקש לשדכו לבת אחיו תאומו, הרב צבי יהודה רבינוביץ - תאומים אשר נפטר בגיל צעיר יחסית. מזיווג זה נולד בנו של הראי"ה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.

בשנת תרנ"ט (1899) זימן רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, את חכמי ירושלים, וביקשם שידאגו למצוא איש שיוכל להמשיך ולנהל את העדה אחריו, כדי שיוכל להדריך את ממלא מקומו איך לנהל את העדה. בחודש אדר תרס"א (1901), בהמלצתו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי ששימש כרבה של ליטא, החל האדר"ת לכהן כרבה של ירושלים בהדרכתו של רבי שמואל סלנט זצ"ל. למרות החשש לכהן במקביל לרבי שמואל סלנט, קבל האדר"ת את המינוי. שנים השתוקק לעלות, אך לא נמצא פתרון כלכלי לקיומו בארץ. כאשר ביקשוהו לכהן כרבה של ירושלים, הסכים למינוי.

בכ"ו אדר תרס"א, בהיותו כבן חמישים ושמונה, עלה האדר"ת לכהן כרבה של ירושלים. ליד בית החולים שערי צדק המתין לו הרב שמואל סלנט הישיש, והכריז כי הוא מעביר לו את כתר הרבנות. האדר"ת דחה את המינוי, והסתפק בישיבה לצידו של הרב סלנט אך לא במקומו. האדר"ת היה זריז מאוד בלימודו ובפעולותיו הרבות לתיקון ענייני הדת בארץ ישראל: העמיד עירוב סביב השכונות החדשות בירושלים, מינה שוחטים חדשים ופיקח על עבודתם, השכין שלום בין החסידים והפרושים, טיפל בשאלות התלויות במצוות הארץ שהגיעו מהמושבות, והורה לאברך הצעיר, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, לערוך לוח מעודכן לזמני היום לפי אופק ירושלים וארץ ישראל.

האדר"ת עזר לישיבות ולבתי החולים, ציווה להחליף את משקולות האבן והעץ של הסוחרים במשקולות מדויקים של נחושת וברזל. ביקר במאפיות להשגיח על ניפוי הקמח, ופיקח על סגירת החנויות והפסקת תנועת העגלות לפני כניסת השבת. האדר"ת היה מתלהב ומתרגש מאוד מעניינים שבקדושה ובמיוחד מצמיחתו ופריחתו של עם ישראל בארץ ישראל.

וכך כתב בזיכרונותיו:

"אין דבר אשר יביאני לידי בכי תיכף כמו שמביאני זיכרון ירושלים עיר קדשנו ובית תפארתנו, גלות השכינה, גלות התורה וגלות ישראל, אשר ברגע התבונני בהם - זולגות עיני דמעות".

גם כשזכה לבקר במושבה ראשון לציון התרגש משמחה ובכה.

"אין לתאר כמה נזלו דמעי-גיל מעיני מרוב עליצות נפשי, אשר בחסד ד' זכיתי לראות כי הגפן יתן פריו מעמל אחינו, שמסרו נפשם לעבודת ארצנו הקדושה לעבדה ולשמרה" (תולדות האדר"ת שנב).

ועוד כתב בהיותו רבה של ירושלים:

"כמה הגדלתם השמחה במעוני לבבי בהראותכם... באהבת אדמת הקדש חמדת ישראל הנכם קשורים בקשר חזק ואמיץ וכו' ואל תחושו לאנשים אשר בבלי דעת טפלו טפל להטיל מום בקדושת המצווה הרבה והקדושה הזאת, כי דבריהם שלא בדעת".

בשנת תרס"ה (1905), בהיותו כבן ששים ושתים, חלה האדר"ת והיה מרותק למיטתו מספר חודשים.

בחודש שבט שלפני פטירתו אסף את בניו, צווה אותם שלא יאמרו אחריו בהספד שום תואר, ואפילו לא "יהודי כשר", אלא יתארוהו כמי ש"כל ימיו חפץ להיות יהודי כשר". בשעותיו האחרונות, בליל ג' אדר, היו פניו מאירות, ועסק כתמיד בשיחה של דברי תורה. כשהרגיש ששעתו קרבה וכבר לא יספיק להניח תפילין לפני עלות השחר, קרא פרשת תפילין בעוד לילה.

האדר"ת עצמו כתב עשרות ספרים וקונטרסים אשר לא כולם הובאו לדפוס, וחלקם ראו אור רק בשנים האחרונות. לאחר פטירתו כתב הרב קוק את הספר 'אדר היקר', ובו רעיונות עמוקים סביב אישיותו.
על שמו נקראת הישיבה התיכונית אדר"ת בבת ים.


הערות לערך:
שם המעיר: גיא שגיב
הערה: רצוי לציין שהאדר"ת זצ"ל הסכים לעזוב את פונוביז' למיר כיון שהציעו לו שם שכר קצת יותר טוב וכששמעו אנשי פונוביז' את הדבר מיד הסכימו להעלות בהרבה את שכרו של הרב אך הוא הסכים להשאר בפונוביז' רק אם קהילת מיר תמחל להם והם לא מחלו והרב עמד במילתו ועזב למיר. (עפ"י אדר היקר)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן