לדף ראשי



תולדות חייו
שלום שוארצברד נולד בעיר איזמאיל, הקרובה לבאלטה במחוז פודוליה שבאוקראינה, בשבת נחמו בשנת 1886.

את הפוגרום הראשון חזה על בשרו בעיר קרוטי (כ- 30 ורסטאות מבאלטה). בחזור אנשי מילואים שגויסו למלחמת רוסיה-יפאן, שתו לשכרה, יצאו לרחובה של העיירה והחלו פורעים ומכים ביהודים, לשדוד בחנויות בליווי הקריאה המסורתית: "ביי ז'ידוב" (הך ביהודים.) שלום רץ מיד החוצה ומקלו בידו, והחל מכה בפורעים בכל כוחו. חלק מהם שמט מגדר הבית שביקשו להתפרץ לתוכו. ספג מהלומה, אך הצליח להפיל את תוקפו. ובכך נסתיים הפוגרום הראשון. שאלוהו היהודים. "כיצד מלאך לבך להתנפל על המון גויים?" השיב להם "ואתם, כיצד התאפקתם אתם למראה חילול השם בפרהסיה והחרשתם?" ואמרו: "מה שייך, המון גויים... מי יוכל להם? (והיו שם כמניין שיכורים בסך הכל).

בהפיכת הנפל של 1905 חזר לבאלטה. כאשר היו נסיונות לפרעות, התארגנה קבוצת יהודים, יצאה נגד הפורעים והניסה אותם.

לאחר שוך הפוגרומים ברח לוינה. נדד לגליציה, עקר לשוויץ, יסד קומונה, התגלגל לעיר גרינכן, מקום שעבד בבית חרושת לשעונים. ב- 1910 הגיע לפריז. בבית אחד הידידים הכיר קרובתם בת דודה, וארשה לו לאישה.

מלחמת העולם הראשונה - לגיון הזרים
ירח הדבש הועם בידיעות שהגיעו מרוסיה על משפט בייליס, על השיסוי ורדיפת היהודים בציבוריות הרוסית ובעיתונות הרשמית. שווארצברד וקבוצת חברים שחלמו את חלום "קידוש השם", נתוועדו והחליטו לייסד את אגודת "בני יעקב", במטרה ללכת בעקבות בני יעקב אבינו, ולנקום את נקמת דם יהודים הנשפך. צריך להוכיח לעולם שדם יהודים אינו הפקר, וסיסמתם: "גורו לכם, הנה בא יום נקם ושילם".

רציחתו של ז'אן ז'ורס - המנהיג הסוציאליסטי - שמה קץ לחלומות ולתכניות כולן. היהודים נקלעו למצב בלתי נוח. נכרים המה. לאן יפנו? וכאן גיוס מלא. לברוח - לא נתנו לבו העז. וכך נתגייס עם המוני יהודים אחרים ב- 25 באוגוסט 1914, ללגיון הזרים.

על אף קשיי האימונים, יחס הסגל הזוטר מקרב המרוקאים שבאו לתדרך את המתגייסים מקרוב, הצטיין שווארצברד בקליעה ובאימונים. מפקדו הבטיחו גדולות עת יגיע לחזית. בתום האמונים נשלח לחזית שמפן העקובה מדם. בחזית הגיעוהו ידיעות על פרעות ביהודים בשטחי החזית הרוסו-גרמנית, ולבו נחמץ. לא שונה דבר. הכל כשהיה.

באחד הימים - מספר שווארצברד בזיכרונותיו - שמע בת קול המצווה עליו לאסוף את כל הקדושים והמעונים על היותם יהודים. ממצרים ומספרד ומטולטשין, ומקישינוב, ומאודיסה ומכל הערים והעיירות שספגו דם יהודים, 'אמנם עמוד בראשם וצא למלחמה באויבי עמך מדור דור'...

במרס 1916, בנסותו פצצות מייצור חדש נפצע פצעים אנושים, ובילה בבתי החולים עד סוף שנת ה- 16, ולבסוף נשלח לפריז להבראה. ידו השמאלית נמצאה משותקת. לשווארצברד הוענק עיטור חשוב: צלב המלחמה.
הגיעו ידיעות מרוסיה על פרוץ המהפכה הראשונה (מרס 1917), ובקשה לחיילים מתנדבים. נגרף בשטף חלומות הבחרות החליט לחזור. בפי כולם הסיסמה המסחררת: "הקץ לעבדות בת שלוש מאות שנה".

בחזרו, עדיין הייתה בדעיכתה ההתקפה האומללה של הממשלה הזמנית בראשותו של קרנסקי ובפיקוד גנראל ברוסילוב. שווארצברד הגיע לבאלטה. ציפו לבואו יחידות מילואים שנשלחו לחזית אוסטריה. ריח הפרעות הנושן שוב החל מרחף באוויר. החיילים, שמרי נפש היו, כי לאחר שנות מלחמה וסבל ארוכות נשלחים שוב לחזית - התעקשו לעבור דרך העיר דווקא. שווארצברד נפנה לארגן קבוצת הגנה מקומית. הפעם נמנעו הפרעות, עת הגיעה השמועה לגייסות שחנו ליד העיר.

בעיצומן של מהומות, תהפוכות וסכנות - נטל על עצמו שווארצברד את הטיפול בבתי המחסה לילדים בדרום רוסיה, שאורגן בארמון המפואר של הנסיך דמידוב, בדאצ'ה (וילת קייט) של היצרן למכונות חקלאיות בירנבוים. באותו זמן נוסדו פלוגות הגנה בערי אוקראינה, למלחמה בכנופיות הבלתי סדירות. שווארצברד הצטרף לאחת הפלוגות שנוסדו להגנה על יישובי היהודים, ובתחילת יולי 1919, יצא לקחת חלק בביעור כנופיות אלה בסביבות קייב.

שבע עמל זיכרונות אימים ידיעת קרבות ולב דואב - נרדף ע"י אנשי דניקין שבינתיים התקרבו לקיוב, ברח לאודסה. ושם עלה בידו לעלות באנייה בדצמבר 1919, ולהגיע לקושטא. ומשם לפאריס.

הנקמה
שווארצברד חזר לעבודתו. נפגש בפליטים, וחזרו תמונות הזוועה של אוקראינה מתקופות הפוגרום והדירו מנוחתו. נזדעזע עת החל להופיע בפריז עיתון המהגרים האוקראינים בשם "טריזוב" - תלת השיניים. זה סמל התחייה האוקראינית הריאקציונית, שהטיל צל בלהות על יהדות אותה גולה.

הגיעה שמועה, כי סמיון פטליורה הגיע לפריס, ופלצות אחזתהו. כיצד יתכן כי ראש הרוצחים, יחזור ויחיה חיי שלוה בעיר האורות. פטליורה חי בסתר. תמונה קטנה של הרוצח שגזרה מתוך המילון "לארוס" סייעה בידו.

המזל האיר פנים לשווארצברד: "טריזוב" פרסם את תמונת פטליורה בצד תמונת פילסוצקי. נתקל בו ברחוב בלוית אשתו וילדתם הקטנה. לא חפץ לפגוע באשתו וילדתו. ב- 25 במאי 1926 בא יום הנקם. אינה הגורל את פטליורה כשהוא יחידי ברחוב רסין, בידי שלום שוארצברד. 5 כדורים הכריעוהו.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
יצחק אורן, שלום שוורצבארד




הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: שמי דוד רוקח.מרחוב יטקובסקי 25 פתח תקוה.טלפון בבית 03-9236421 נייד 0522000089 משרד 03-9345891

אני דאגתי להעלאת עצמותיו של שלום שווארברד מקיפטאון דרום אפריקה לישראל.אני צילמתי את "טקס" הוצאת עצמותיו מבית העלמין ושליחתו לישראל. היום הוא קבור בבית העלמין במושב אביחיל שליד נתניה. אשמח להביא לידיעתכם את מלוא האינפורמציה של התהליך להבאת עצמותיו לישראל. וזאת בתקופה ששלטונות הממשלה סרבו לאשר העלאת עצמותיו בשל העובדה שבתקופה זו ראש הממשלה ד"ר פראווד נרצח באולם המליאה של הפרלמנט - בשל מעשה נקמה.


מקור ההערה: דוד רוקח רחוב יטקובסקי 25 פתח תקוה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן