לדף ראשי




א. האבות ומנינם
אבות המלאכות, האסורים בשבת משום "לא תעשה כל מלאכה^1א, מספרם ארבעים חסר אחת². וזה תכנם:
י"א מלאכות בלחם³, והם: החורש, הזורע, הקוצר, המעמר, הדש, הזורה, הבורר, הטוחן המרקד, הלש, האופה.
י"ג בבגדים: הגוזז (את הצמר), המלבן, המנפץ, הצובע, הטווה, המיסך, העושה שתי בתי נירין, האורג, הפוצע (מנתק), הקושר, המתיר, התופר, הקורע.
ט' בכתיבה⁴: הצד^4א, השוחט^4ב, המפשיט, המולח, המשרטט⁵, הממחק (מגרד השער), המחתך, הכותב, המוחק.
ב' בבניין: הבונה, הסותר.
ב' באש: המבעיר, המכבה.
א' מלאכת גמר: המכה בפטיש.
א' שמהותה אינה שינוי בחפץ אלא שינוי מקום: המוציא⁶ מרשות לרשות.
ר' יהודה מוסיף שני אבות: שובט⁷ ומדקדק⁸.

ל"ט המלאכות נאמרו למשה מסיני⁹.
יש סוברים שמספר זה נאמר כנגד עבודת המשכן¹⁰, שכל מלאכות אלו היו במשכן ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד הימנה¹¹.
ויש מסבירים, שכיון שמסמיכות זו למדים שאין מלאכת משכן דוחה שבת ממילא למדים שכל שהיה במשכן מלאכה היא^11א. ושסוברים כנגד "מלאכה", "מלאכתו" ו"מלאכת" שבתורה, שהן ארבעים חסר אחת¹², שכך אמר הכתוב "לא תעשה כל מלאכה", כמניין כל מלאכות שבתורה¹³.
ויש סוברים: אלה [טור מה] הדברים וגו' ששת ימים תעשה מלאכה¹⁴, "אלה" בגימטריא ל"ו, דברים ב', ה' של הדברים להוסיף אחת, הרי כאן ל"ט¹⁵, או: "אלה" בגימטריא ל"ו, דבר דברי דברים (היה אפשר לכתוב "דבר" או "דברי" וכתוב "דברים"), עוד שלושה¹⁶, או: הה' של "אלה" נדרש כמו ח' (שאהח"ע מתחלפות), והרי כאן ל"ט¹⁷.

ב. גדר האב
המלאכה שהייתה חשובה במשכן, היא הנקראת אב, ושלא הייתה חשובה במשכן, נקראת תולדה¹⁸, שלכך נסמכה שבת למלאכת המשכן ללמוד משם¹⁹. ואפילו אלה שלומדים מניין המלאכות מלימודים אחרים, מכל מקום מהות האב אף הם לומדים ממשכן²⁰. ואפילו זו שהייתה במשכן אינה אב אלא אם כן הייתה לה חשיבות, אבל אם הייתה במשכן בלתי חשובה אינה אב²¹, ואם המלאכה חשובה מצד עצמה, אף שלא הייתה במשכן, היא אב²².
ויש אומרים שצריכים שני הדברים יחד: חשיבות בעצם, ושהייתה במשכן, ואם חסר תנאי אחד היא תולדה²³.
ויש אומרים שכל שהייתה במשכן, היא ממילא חשובה ונקראת אב, ולפי זה לא היו במשכן תולדות כלל²⁴, אבל דחו דעה האחרונה, והוכיחו שכמה תולדות היו במשכן²⁵. מלאכות דומות שהיו במשכן, כגון: זורה ובורר ומרקד, נחשבות לאבות מיוחדים²⁶.

נחלקו הראשונים אם גם המלאכות שעשו לצורך הקורבנות שבמשכן הם בכלל מלאכת המשכן, ואנו למדים האבות אף מהם²⁷, ואבות המלאכות שבלחם למדים לפי זה מהמנחה של קרבן תמיד ומחבתין* של כהן גדול וממלואים*, שכל אלה היו מן הזרע ומן הקציר²⁸, או שאין למדים אלא ממלאכות של בניין המשכן בלבד, והמלאכות של פת היו בסממנים לצבוע יריעות המשכן²⁹.

ג. תולדות וגדרן
מתוך שאמרו "אבות" מכלל [טור מו] שישנן תולדות³⁰. למדו מפסוק ועשה מאחת מהנה³¹: הנה - אבות, מהנה - תולדות³², כלומר: היוצאות מהן, מן האבות³³. לכל אב ישנן תולדות³⁴. ואין מספר להתולדות, כי לאב אחד יש כמה תולדות³⁵. ואמרו: ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש עסקו שלש שנים ומחצה בעניין המלאכות ומצאו ארבעים חסר אחת תולדות לכל אב³⁶.

התולדה היא המלאכה הדומה לאב³⁷, אבל אינה דומה לו אלא במקצת, שאילו הדומה להאב בדמיון גמור, והוא מעניין אותה המלאכה, אלא שחלוק ממנה באיכות הפעולה, כגון חופר ועושה חריץ שהוא מעין חורש* אלא שחלוק בפעולה, או באיכות הנפעל, כגון זורע ונוטע, שזה בזרעים וזה באילנות, הרי זה אב כמותו³⁸. ויש שהסבירו: הדומה לאב בפעולה ובתכלית, כמבריך ומרכיב הדומים לזורע* ונוטע* בפעולת חיבור התלוש ובתכלית הגידול, או בתכלית בלבד, כזומר*, שחותך ענפי אילן, ומתכוון לגידול האילן, הרי זה אב, אבל הדומה בפעולה בלבד, כגון ששף מתכת וטחנה, שדומה לטחינת גרעינים בפעולה ולא בתכלית, שאינו מתכוון לאכילה כבטוחן אלא לתשמישים, הרי זו תולדה³⁹. ויש חולקים וסוברים שכולם תולדות⁴⁰.

יש תולדה לתולדה וכולן נכללות בכלל אב אחד, כגון המבריך והמרכיב שחייב משום נוטע, והנוטע משום זורע⁴¹.

ד. חיובי האבות והתולדות
העושה אחת מהמלאכות בשבת במזיד בעדים ובהתראה חייב סקילה⁴², איסי בן יהודה סובר, שמלאכה אחת אין חייבים עליה מיתה, ולא פירש איזוהי⁴³. ואין הלכה כמותו⁴⁴. ובלא עדים או התראה חייב כרת⁴⁵, ובשוגג חייב חטאת⁴⁶. ואין הבדל אם עשה אב מהאבות או תולדה מהתולדות⁴⁷, אלא שבשוגג אם עשה אבות [טור מז] הרבה בהעלם אחד, כגון ששכח שאלו המלאכות אסורות לעשות בשבת, ואפילו עשה כל הל"ט מלאכות בשגגה זו, חייב חטאת על כל אב ואב, ואם עשה אב ותולדותיו אינו חייב אלא חטאת אחת⁴⁸. ר' אליעזר מחייב גם על תולדה במקום אב, ואין הלכה כמותו⁴⁹. והסתפקו הראשונים אם צריכים להתרות על התולדה דווקא משום האב שלה, או שאף אם התרה משום התולדה חייב⁵⁰.

יש שחייבים על מלאכה אחת משום שני אבות, כגון זומר וצריך לעצים, שחייב שתים, אחת משום נוטע ואחת משום קוצר⁵¹. אם חייבים על תולדה אחת משום שני אבות, נחלקו הראשונים: יש אומרים שלעולם אין תולדה אחת לשני אבות⁵², ויש שמחייבים שתים אף בתולדה אחת⁵³.

הערות
1א. שמות כ י.
2. משנה שבת עג א.
3. עי' שבת עד ב: "סדורא דפת נקט".
4. "שברוב המקומות אין כותבין אלא ע"ג עורות", גאונים קדמונים שבריש ספר מעשה רוקח על הרמב"ם. 4א. ועי' ירוש' שבת פ"ז ה"ב יש סובר שאין צידה אב. וע"ע צד. 4ב. ועי' ירוש' שם שיש סובר שנטילת נשמה היא אב, ובפ"ב ה"ה מחלוקת אמוראים אם שחיטה הוא אב או משום חבורה. וע"ע שוחט.
5. עי' שבת עה ב.
6. משנה שם עד ב. חלוקת המלאכות לסוגיהן לפי גאונים קדמונים שבריש ספר מעשה רוקח שם. ועי' פני יהושע ושנות אליהו שבת פ"ז. ועל פרטי האבות והתולדות עי' בערך כל אב לחוד. וע"ע שבת, מלאכת - מחשבת, דבר שאינו מתכוין כרך ו, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מקלקל, מתעסק. 7. ע"ע מיסך.
8. ע"ע מיסך.
9. מכילתא ריש ויקהל; שבת ע א.
10. ר"ח ב"ח שבת מט ב, וברייתא שם. ועי' ירושלמי פ"ז ה"ב.
11. רש"י, רמב"ן ורשב"א שם; שמ"ק ריש ב"ק.
11א. אגלי טל פתיחה אות ח.
12. ר"ש בר"י בן לקוניא שבת שם, וירוש' שם.
13. רש"י שם. על החשבון המדויק של "מלאכה" "מלאכתו" ו"מלאכת" שבתורה, שלכאורה ישנן הרבה יותר מל"ט, עי' בר"ח כאן, וברמב"ן ורשב"א, בראב"ן סי' שנ, בתויו"ט שבת פ"ז מ"ב, ביפה עינים לשבת שם ובמה"פ לירושלמי. ועי' תורה שלמה בראשית לט אות צז.
14. שמות לה א - ב.
15. שבת ע א וברש"י.
16. ר"ח דצפורי ירושלמי שבת פ"ז ה"ב.
17. רבנן דקסרין ירושלמי שם.
18. ב"ק ב א.
19. שטמ"ק שם.
20. רמב"ן ורשב"א שבת מט ב, ועי"ש בתוס' ד"ה כנגד.
21. תוס' ב"ק שם ד"ה ה"ג, לגרסתנו: "במשכן חשיבא קרי לה אב".
22. פסקי תוספות שם. ועי"ש במהר"ם לובלין.
23. תוס' שם, לפי' ב', לגירסת: "במשכן וחשיבא קרי לה אב".
24. תוס' שבת צו ב ד"ה ולר"א, לגירסת: "במשכן חשיבא וקרי לה אב", ועי' ר"ח ריש ב"ק ורמב"ן שבת מט ב.
25. תוס' שאנץ בשטמ"ק ב"ק, ומהרש"ל שם, ועי' ר"ח שבת עד א.
26. שבת עד א.
27. רב האי גאון בחי' גאונים קדמונים שבס' מעשה רוקח; אוצר הגאונים לשבת סי' קנז.
28. שם. ועי' רש"י שבת צב א, במשנה בשם רב האי, וכ"ה בירושלמי שבת פ"י ה"ג.
29. רש"י שבת מט ב ד"ה הם, ועג א ד"ה האופה; הר"ן במשנה שם; המאירי שם.
30. ב"ק ב א.
31. ויקרא ד ב.
32. שבת ע ב; ירושלמי פ"ז ה"א.
33. רש"י.
34. ירושלמי פ"ז סוף ה"ב.
35. יראים השלם רעד.
36. ירושלמי שם ריש ה"ב.
37. רמב"ם שבת פ"ז ה"ה.
38. מ"מ שם ה"ד, ועי' שו"ע הרב ריש סי' שא.
39. תפא"י בריש כלכלת שבת.
40. יראים השלם רעד; תוס' שבת עג ב ד"ה משום זורע; מאירי שם א.
41. רבינו חננאל שבת עג ב. ועי' רש"י שם שפירש באופן אחר.
42. משנה סנהדרין נג א.
43. שבת ו ב.
44. רמב"ם שבת פ"ז ה"א וה"ז.
45. משנה ריש כריתות.
46. שם.
47. ריש ב"ק.
48. רמב"ם שבת פ"ז ה"ז וח, ע"פ ב"ק שם. וע"ע חלוק מלאכות.
49. שבת עה ב.
50. תוס' שבת עג ב ד"ה משום, וצו ב ד"ה ולר"א, וריש ב"ק ד"ה ולר"א. וע"ע התראה כרך יא עמ' רצז.
51. שבת עג ב.
52. רמב"ן שבת עד ב, ד"ה הא.
53. עי' רמב"ם שבת פ"ט ה"ו ופי"ב ה"א, ובלח"מ שם, ועי' מו"ק ב ב, ועי' מרכבת המשנה פ"י ה"ד, וס' שביתת השבת דף יד.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן