לדף ראשי



במקום הפרוכת, שהיה מבדיל במשכן* בין הקודש ובין קודש הקדשים², בנה שלמה בית-ראשון* כותל של אבני גזית בעובי אמה של ששה טפחים, ונקרא בלשון המקרא³: דביר⁴, ובלשון חכמים: אמה טרקסין⁵. קראוהו כך, לפי ש"טרקסין" מובנו: פנים וחוץ⁶ בלשון יונית⁷, שהסתפקו בו אם הוא כלפנים או כלחוץ⁸.
ויש אומרים ש"טרק" מובנו: סגירה⁹ ו"סין" היינו "סיני", שהכותל הזה [עמוד לד טור 1] סגר את הלוחות שניתנו בסיני, שהיו לפנים הימנו¹⁰.

באמצע הכותל היה פתח ופרוכת פרוסה כנגדו¹¹. אף דלתות זהב היו לפתח¹², אבל הדלתות לא היו נסגרות לעולם, לפי שבדי הארון* היו בולטים ויוצאים בפרוכת¹³, ועיכבו את הדלתות מלהסגר¹⁴.

בבית-שני* לא בנו אמה טרקסין¹⁵, לפי שהבית היה גבוה יותר מהבית הראשון ולא היה הכותל יכול לעמוד בעובי אמה¹⁶, ולא יכלו לבנות כותל רק עד הגובה שאפשר לו לעמוד בעובי זה ולסתום את השאר בפרוכת, שמסורת בידינו ("גמירי") שמחיצה זו צריכה להיות או כולה בפרוכת כמו במשכן או כולה בבניין כמו במקדש ראשון¹⁷, וגם לא יכלו להרחיב את עובי הכותל, לפי שעל ידי זה היו מקצרים את חלל ההיכל או את חלל קודש הקדשים¹⁸, וזה אי אפשר, שנאמר¹⁹: הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל²⁰, ומטעם זה גם לא יכלו להוסיף בקרקע²¹. ולפיכך הפסיקו בין ההיכל לקודש הקדשים בפרוכת, אלא שלא עשו פרוכת אחת כמו במשכן, לפי שהסתפקו בקדושת מקום האמה טרקסין שבבית ראשון, אם קדושתו כקדושת פנים או כקדושת חוץ, ולכן עשו שתי פרוכות, אחת בסוף חלל ארבעים אמה של ההיכל ואחת בראש עשרים אמה חלל של קודש הקדשים, ובין שתי הפרוכות אמה²², לקלוט את אויר מקום המחיצה²³.

בגדר הספק שהסתפקו, נחלקו:
יש אומרים שהספק היה אם האמה טרקסין הייתה בכלל ארבעים האמה של אורך ההיכל, ואורך קודש הקדשים היה עשרים אמה מלבד האמה טרקסין, או שאמה זו הייתה בכלל עשרים האמה של אורך קודש הקדשים, וארבעים האמה של אורך ההיכל היו מלבד אמה זו, לפי שכתוב אחד אומר: וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל²⁴, משמע שארבעים אמה היו מלבד הדביר – והוא אמה טרקסין – שהוזכר שם בפסוק, וכתוב אחד אומר: ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים²⁵, משמע [עמוד לד טור 2] שהיה עשרים אמה מלבד הדביר²⁶, ולפיכך עשו קודש הקדשים עשרים אמה תמימות ועשו את הקודש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתרה ביניהם²⁷.

ויש אומרים שארבעים אמה של ההיכל וכן עשרים אמה של קודש הקדשים היו מלבד האמה טרקסין, ויחד עם האמה היה אורך הבית ששים ואחת אמה, ולא הוזכר במקרא ששים אמה אורך²⁸ אלא על החלל מלבד הטרקסין, אלא שהסתפקו בקדושתה של אותה אמה טרקסין אם היא כקדושת פנים או כקדושת חוץ, לפי שכתוב: ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ה'²⁹, והסתפקו אם "מפנימה" מוסב למטה: מפנימה הכין וגו', שלפנים מהדביר הכין מקום חללה, הרי שדביר עצמו אינו מקדושת פנים, או שמוסב למעלה: ודביר בתוך הבית מפנימה, שהדביר עצמו משל פנים הוא³⁰. לא עשו פרוכת אחת, לפי שאם יתלו אותה בסוף ההיכל, שמא יקטיר שם הכהן הגדול ביום הכיפורים את הקטורת והרי הוא ספק שמא קדושתו כלחוץ, ואם יתלו אותה בסוף קודש הקדשים, שמא יכנסו שם לצורך עבודות שבהיכל והרי הוא ספק קודש הקדשים³¹. ולא עשו פרוכת אחת בעובי אמה, לפי שהפסוק: והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים³², משמעו שמתחילת עובי הפרוכת ולפנים יהיה קודש הקדשים, ושמא קדושתה כלחוץ ונמצא שמתחילת עוביה ולפנים אינו קודש הקדשים³³.
ר' יוסי חולק וסובר שלא הייתה בבית שני אלא פרוכת אחת בלבד, כמו במשכן³⁴, והפסוק והבדילה הפרכת לכם בין הקדש וגו' בא ללמד שכשם שלמטה הייתה פרוכת מבדילה בין הקודש ובין קודש הקדשים, כך הייתה מבדילה ביניהם אף למעלה בעלייה³⁵, או שסובר ש'והבדילה הפרכת' משמע הבדלה בין חלל לחלל, שהחלל שמחוצה לה קודש ושלפנים הימנה קודש הקדשים, ועשו הפרוכת עובי אמה³⁶, או שלר' יוסי לא היה ספק בקדושת האמה וסובר שכלפנים היא³⁷, ונמצא [עמוד לה טור 1] שמתחילת עוביה ולפנים היא קודש הקדשים. הלכה ששתי פרוכות היו³⁸.

החלל שבין שתי הפרוכות היה חמשה טפחים, לפי שעוביה של הפרוכת היה טפח³⁹, והיינו שתיהן יחד⁴⁰, או לפי שהפרוכת החיצונה הייתה בתחילת האמה טרקסין והפנימית הייתה מסוף האמה ולפנים, בכדי שאם קדושת האמה כלפנים הרי מתחילת העובי של החיצונה ולפנים קודש הקדשים, ואם קדושתה כלחוץ הרי מתחילת העובי של הפנימית קוה"ק⁴¹, ולכן אף אם פרוכת אחת הייתה עוביה טפח⁴², היה החלל שביניהם חמשה טפחים⁴³.

אף שתי הפרוכות שבבית שני נקראו אמה טרקסין⁴⁴, על שם המחיצה של בית ראשון⁴⁵.

הפרוכת שבפתח האמה טרקסין בבית ראשון, מתוך שלא נעשתה אלא לצניעות, נעשתה מכסף של תרומת- הלשכה*, אבל הפרוכת של בית שני מתוך שנעשתה בתורת בניין, במקום הכותל של מקדש ראשון, נעשתה מקדשי בדק-הבית*⁴⁶.

שתי הפרוכות היו פרופות – ראשן כפול כלפי חוץ⁴⁷ – בקרס של זהב, החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון, וכשהכהן הגדול צריך להיכנס נכנס בפריפת הדרום ומהלך ביניהן עד שמגיע לצפון ופותחה⁴⁸. לא עשו הפריפות להפך, חיצונה מן הצפון ופנימית מן הדרום, לפי שאז היה הנכנס מהלך והארון משמאלו ואין זה דרך כבוד⁴⁹, ולא עשו שתי הפריפות מצד אחד, כדי שלא יזונו עיניהם מקודש הקדשים⁵⁰.
ויש אומרים, שהחיצונה הייתה פרופה מן הצפון והפנימית מן הדרום⁵¹.

שתי הפרוכות שבבית שני היו גם בעליה, בין המקום שעל ההיכל להמקום שעל קודש הקדשים⁵². להירושלמי חולקים חכמים וסוברים שלמעלה לא הפרוכת הבדילה, אלא היכר אחר היה שם⁵³.

הערות
1. וי"ג טרקסון, או: טריכסון, עי' ירושלמי כלאים פ"ח ה"ד, ויומא פ"ה ה"א.
2. שמות כו לג.
3. מלכים א ו טז.
4. תוספתא יומא פ"ב; בבלי יומא נב א ורש"י שם ד"ה דביר; רש"י מלכים שם, ועי' תרגום יונתן שם שמפרש שהוא ההיכל.
5. יומא נא ב ורש"י ד"ה אמה; ב"ב ג א ורגמ"ה שם. ועי' פהמ"ש להרמב"ם ורע"ב מדות פ"ד מ"ז שכתבו שנקרא טרקסין.
6. ירושלמי כלאים פ"ח ה"ד.
7. ר"ח יומא שם; ערוך ע' טרקסין, ועי"ש בערוך השלם.
8. ערוך שם; רש"י יומא נב א; תוס' ב"ב ג א, ועי' להלן.
9. כמו: טרוקו גלי, בברכות כח א. [טור 1]
10. תוס' יומא נא ב וב"ב ג א.
11. רש"י יומא נד א; פהמ"ש להרמב"ם מדות פ"ד מ"ז. ועי' רמב"ם בית הבחירה פ"ד ה"ב וכ"מ ופי' הריעב"ץ שם.
12. דהי"ב ד כב.
13. עי' יומא שם.
14. ילקוט שמעוני פ' תרומה רמז שסז; ברייתא דמלאכת המשכן פ"ז. ועי' רד"ק מלכים א ח ח.
15. יומא נא ב; ב"ב ג א.
16. ב"ב שם.
17. ב"ב שם ב, ועי' מאירי יומא שם שאין הדבר נאה שיהיה לחצאין.
18. רש"י כתובות קו א.
19. דהי"א כח יט.
20. רש"י יומא שם.
21. מאירי יומא שם; שמ"ק ב"ב שם בשם תוספי הרא"ש, ועי"ש שלהוסיף בגובה יכלו בבית שני, משום שנאמר (חגי ב ט): גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, ועי' ב"ב שם.
22. יומא שם.
23. רש"י שם.
24. מ"א ו יז.
25. דהי"ב ג ח. [טור 2]
26. ירושלמי כלאים פ"ח ה"ד; פהמ"ש להרמב"ם מדות פ"ד מ"ז; רמב"ם בית הבחירה פ"ד ה"ב.
27. רמב"ם שם.
28. מ"א ו ב.
29. מ"א שם יט.
30. בבלי יומא נב א ורש"י.
31. תוס' ישנים יומא שם.
32. שמות כו לג.
33. תוס' שם נא ב.
34. משנה יומא נא ב.
35. תוספתא יומא פ"ב; ירושלמי יומא פ"ה ה"א, ועי"ש בקה"ע ופ"מ.
36. תוס' שם לתי' א' ומהרש"א שם.
37. שם לתי' ב', ועי' ר"ח יומא שם ופהמ"ש להרמב"ם שם שלר' יוסי נתבאר לו אותו ספק. [טור 1]
38. רמב"ם בהב"ח שם.
39. משנה שקלים פ"ח מ"ה. וע"ע פרוכת.
40. המפרש לתמיד כט ב.
41. תוס' יומא שם, עי' לעיל.
42. עי' ביאור הגר"א תמיד פ"ב מ"א שסובר כן.
43. הרש"ש לתמיד כט ב. ועי' שלטי הגבורים לר' אברהם הרופא, מנטובה שע"ב, פרק יד, שסובר שהחלל בלבד היה אמה מלבד הפרוכות, ועי' עזרת כהנים מדות פ"ד מ"ז.
44. מדות שם.
45. תפארת ישראל שם.
46. כתובות קו א ורש"י.
47. רש"י.
48. משנה יומא נב ב ורש"י.
49. תוס' ישנים שם.
50. תוי"ט שם.
51. תוי"ט יומא פ"ה מ"ה בשם הרשב"א, בפי' המשנה שם; תפא"י בצורת בהמ"ק שלו אות עג.
52. יומא נד א; רמב"ם כלי המקדש פ"ז הי"ז. וע"ע פרוכת. ועי' לעיל שבתוספתא וירושלמי זוהי דעת ר' יוסי.
53. ירושלמי יומא פ"ה ה"א, ועי"ש בפ"מ. ועי' תוי"ט מדות פ"ד מ"ה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן