לדף ראשי




א. איכותן
כשבונים ההיכל והעזרה בונים באבנים גדולות, שנאמר: אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית¹, ואם לא מצאו אבנים בונים בלבנים², שאף במזבח אמרו: ואם מזבח אבנים, רצה של אבנים עושה, רצה של לבנים (ויש גורסים: אדמה) עושה³, ולמדים משם לבניין הבית⁴. ומרצפים את כל העזרה באבנים יקרות⁵.

האבנים שבבית ראשון שבנה שלמה המלך, היו מכוסות ארזים מבפנים ומצופות זהב עד אשר "אין אבן נראה"⁶, וכן אבני הרצפה ושל ההיכל והדביר היו מצופות עצי ברושים⁷ ועליהם זהב⁸. כותלי העזרות היו בנויים ג' שורות אבני גזית ועליהן שורה של ארזים⁹. הורדוס בנה את הבית באבני שיש כחול ירוק ולבן, שורה יוצאת ושורה נכנסת, ולא נתנו לו חכמים לצפותן בזהב מבחוץ, כדי שיראו כגלי הים שהם צפים ונעים¹⁰.

ב. חציבתן
אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו¹¹, שיחצבו אותן לשם קודש, וכל מעשיהן יהיו לשם קודש¹². אבנים וקורות שחצבו מתחלה להדיוט (ויש גורסים: לבית הכנסת¹³) אין בונין אותן בהר הבית¹⁴. אבל אם שינה צורתן הקודמת מותר, כמו הכיור שנעשה ממראות הצובאות¹⁵. ויש מפקפקים בדבר¹⁶.

ג. סיתותן
לא תבנה אתהן גזית¹⁷, בו - במזבח - אי אתה בונה, אבל אתה בונה בהיכל ובקודש הקדשים¹⁸, וכן נאמר: כל אלה אבנים יקרת וגו' מגררות במגרה¹⁹, והיינו: גזית, ואין גזית אלא גזוזות שהונף עליהן ברזל²⁰. ואף על פי שכתוב: ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו²¹, פירושו: בבית אינו נשמע, אבל בחוץ נשמע²².
בבבלי נחלקו תנאים בדבר: בשמיר נבנה בית המקדש, שנאמר: והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה²³, הדברים ככתבן, כמו שהסיעוה מן ההר ולא סיתתוה שוב בכלי ברזל, דברי ר' [טור צא] יהודה. אמר לו ר' נחמיה וכי אפשר לומר כן, והלא כבר נאמר כל אלה אבנים יקרת וגו' מגררות במגרה, אם כן מה תלמוד לומר לא נשמע בבית בהבנותו, שהיה מתקן מבחוץ ומכניס מבפנים²⁴. ההלכה: אין מפצלים את אבני הבניין בהר הבית, אלא מפצלים אותן ומסתתים אותן מבחוץ ואחר כך מכניסים אותן לבניין²⁵.

ד. שלימותן
אבני היכל ועזרות צריכות להיות שלימות ולא פגומות, ושיעור הפגימות שתחגור צפורן באותו פגם²⁶. נפגמו או שנגממו (נחתכו בסכין ולא חיסרו אלא כעין סדק²⁷) פסולות, ואין להן פדיון אלא נגנזות²⁸. אין להן פדיון מפני שהן קדושות קדושת-הגוף*²⁹, ואין יוצאות לחולין על ידי מעילה*³⁰. ויש אומרים שאין בהן קדושת הגוף ויוצאות לחולין על ידי מעילה³¹, ומכל מקום נגנזות ואינן נפדות מפני שאסורות להדיוט לאחר שנשתמשו בהן לגבוה³².

ה. נתיצתן
הנותץ אבן אחת מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח לוקה, שנאמר: ונתצתם את מזבחתם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם³³, והוא הדין הסותר אבן אחת משאר העזרה³⁴. ודווקא כשנתץ דרך השחתה³⁵. יש שכתב לחלק בין סותר ונותץ, שסותר ענינו כשהאבן מחוברת, ואסור אפילו בעזרות, מפני שהוא מקום של עבודת ה' בקורבנות, בשחיטה וכיוצא, אבל בתלושה אינו עובר, מה שאין כן באבני היכל ובין האולם ולמזבח, שהאבן גופה היא חלק מהמקדש, ואפילו בתלושה ממקומה עובר כשנותצה³⁶. ולאו דווקא אבן אחת, אלא כל שעושה בנתיצתו רושם בבניין³⁷. ואינו לוקה אלא על עזרת-ישראל* שהיא מחנה שכינה, ולא על עזרת-נשים*, וכן בגגין-ועליות*, [טור צב] מלבד גג ההיכל³⁸, ודווקא שנותץ דרך השחתה, אבל נותץ כדי לתקן מותר³⁹.

הערות
1. מ"א ה לא.
2. רמב"ם ביה"ב פ"א ה"ח.
3. ר' ישמעאל מכילתא יתרו.
4. כ"מ שם. וצ"ע ברמב"ם שם הי"ג, ועי' קרית ספר.
5. רמב"ם שם ה"י. ועי' מגילה כב ב, ורש"י יומא מג ב ד"ה על הרובד.
6. מ"א ו יח.
7. שם ו טו.
8. שם ו ל.
9. שם ו לו ובמפרשים, ועי' ר"ה ד א השינויים בין בנין שלמה לבנין כורש.
10. סוכה נא ב; ב"ב ד א ורש"י. ועי' ערוך לנר בסוכה שם, שגם לסיידם לא נתנו לו.
11. ירושלמי יומא פ"ג ה"ו.
12. קה"ע, ועי"ש בפ"מ.
13. גירסת כת"י ווינה ורמב"ם, ועי' כ"מ.
14. תוספתא מגילה פ"ב; רמב"ם ביה"ב סופ"א.
15. מג"א קמז סק"ה.
16. שו"ת ושב הכהן סי' ה. ועי' שו"ת זכר יהוסף חאו"ח סי' מט.
17. שמות כ כה.
18. מכילתא שם.
19. מ"א ז ט.
20. מכילתא שם.
21. מ"א ו ז.
22. מכילתא שם.
23. מ"א שם. [טור צא] 24. תוספתא סוטה פט"ו וגמ' שם מח ב ורש"י.
25. רמב"ם שם ה"ח.
26. רמב"ם שם הי"ד. וע"ע סכין של שחיטה.
27. עי' רש"י בכורות לז א.
28. רמב"ם שם הט"ו, ע"פ תוספתא מגילה ספ"ב. ועי' אבן האזל ה"ט שנסתפק אם גם האבנים של עזרת נשים בכלל זה.
29. מלחמות להרמב"ן ע"ז נב ב, ועי' מנחות ק ב.
30. שם. ועי' שו"ת חת"ס חאו"ח סי' לח, ושו"ת שאילת דוד חאו"ח סי' ג.
31. הרז"ה במאור ע"ז שם, באבני מזבח.
32. מל"מ סוף הט"ו, ע"פ ע"ז נב ב, ועי' שאילת דוד שם.
33. דברים יב ג - ד. ספרי שם; תוספתא מכות, פ"ד; רמב"ם שם הי"ז.
34. ספרי שם; רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ז; ראב"ד בהשגו' ביה"ב שם הט"ז, לפי הבנת האו"ש ואבן האזל.
35. רמב"ם שם וביה"ב שם הי"ז. וע"ע מחיקת השם.
36. אבן האזל שם, ע"פ דיוק לשון הרמב"ם ביסוה"ת ובביה"ב. ועי' מג"א סי' קנב בשם מהרמ"פ, וחת"ס או"ח סי' לב.
37. אוה"ח פ' ראה ומנ"ח מצוה תלז. [טור צב] 38. מנ"ח שם.
39. כ"מ ביה"ב שם, ועי' ב"י יו"ד רעו בשם רי"א. וע"ע מחיקת השם. וע"ע בית הכנסת כרך ג: סתירתו, על איסור סתירת דבר מבית הכנסת לפי שנקרא מקדש מעט.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן