לדף ראשי



אריגה היא אחת מל"ט אבות המלאכות שמנו חכמים במשנה¹. במלאכת המשכן הייתה אריגה של היריעות², ומכיון שכל מה שהייתה מלאכה במשכן הוא אב, לכן האריגה היא אב מלאכה³. בשיעורה נחלקו תנאים: ר' אליעזר אומר האורג שלושה חוטים בתחלה ואחד על האריג⁴, היינו שבתחילת אריגתו של בגד צריך שלושה חוטים, וכשמוסיף על האריג שיעורה בחוט אחד, לפי שהוא מצטרף עם השאר⁵. חכמים אומרים בין בתחלה ובין בסוף שיעורו שני חוטים⁶. הלכה כחכמים⁷. אבל איסור יש אף באריגת חוט אחד, וכך אמרו: מניין שלא יכתוב אות אחת שלא יארוג חוט אחד וכו', תלמוד לומר מלאכה וכל מלאכה ריבה⁸. אולם האחרונים חידשו ששיעור אריגה אינו דומה לשאר שיעורים שבמלאכת שבת, שבכולם השיעור מגדיר לא את המלאכה אלא את החיוב, אבל באריגה, מכיון שבמשנת ל"ט אבות מלאכות⁹ נאמר לכתחילה "והאורג שני חוטין", הרי זה מורה שהשיעור מגדיר את עצם המלאכה, שבפחות מזה אין זו מלאכת אריגה כלל, ולכן בפחות משני חוטים, אין אפילו האיסור של חצי-שיעור* מן התורה¹⁰.

ארג חוט אחד והשלים בו בגד, הרי זו מלאכה גמורה, וחייב¹¹. שיעור האריגה של שני החוטים ברוחב הבגד כמלא הסיט¹², שהוא ברוחב שתי אצבעות¹³. ואם ארג בשפת היריעה שני חוטים [טור שעח] ברוחב שלושה בתי נירים, אף על פי שאין בו כרוחב הסיט*, חייב¹⁴.

אף בקנים ישנה מלאכת אריגה, כשעושה אותם במסכת של שתי וערב כדרך האורגים¹⁵.

המדקדק נחלקו בו תנאים: ר' יהודה אומר שהוא אב מלאכה מיוחד, וחכמים אומרים שהוא בכלל אורג¹⁶, דהיינו אורג ממש¹⁷, או תולדת אורג¹⁸.
המדקדק הוא שכשמותח חוט הערב מכה בכרכר עליו במקומות מקומות ליישבו שלא יהא מתוח יותר מדאי, שהמתיחה מעכבתו מהתחבר יפה עם הארג¹⁹.
ויש מפרשים שמפריד את החוטים בעת האריגה²⁰.

הקולע נימין תלושות הרי זו תולדת אורג, ושיעורו משעשה קליעה באורך שתי אצבעות²¹. ואין קליעה בפחות משלושה חוטים²². ולכן אסור לקלוע שער פאה נכרית, ואף שאין סופה להתקיים, מכל מקום אסור מדרבנן²³.

הגודלת - קולעת - שער ראשה המחובר, פטורה משום אורג, שאין דרך אריגה בכך²⁴, שאינו דומה לאריגה בבגד, ועוד שאין סופו להתקיים, שעומד לסתירה²⁵. על מחלוקת תנאים אם חייבת משום בונה, ע"ע בונה²⁶.

הערות
1. משנה שבת עג א.
2. שמות לה לה, ועי' רש"י על התורה שמות כו א.
3. עי' רש"י שבת שם ד"ה הפוצע. וע"ע אבות מלאכות: גדר האב.
4. משנה שבת קה א.
5. רש"י שם.
6. משנה שם.
7. רמב"ם שבת פ"ט הי"ח.
8. תו"כ פ' אחרי פ"ה פ"ז.
9. שבת עג א.
10. מגן אבות לר"מ בנעט; מנחת חינוך מוסך השבת מלאכת האורג; אבני נזר סימן קפז וסימן רא. וצ"ל לדעתם שדרשת התו"כ היא אסמכתא בעלמא.
11. שבת קד ב.
12. משנה שם קה ב.
13. רמב"ם שם. [טור שעח]
14. ברייתא שם א; רמב"ם שם.
15. רש"י שבת עד ב ד"ה חייב.
16. ברייתא שבת עה ב.
17. רש"י שם.
18. רמב"ם שם ה"ט.
19. רש"י.
20. רמב"ם, ועי"ש במ"מ ולח"מ, ועי' בערוך ע' כרכד בשם ר"ח.
21. רמב"ם שם.
22. צפנת פענח הלכות שבת פ"ט הי"ט, ע"פ בבלי שבת סד א וירושלמי שבת פ"י ה"ו ועוד. ועי' תפא"י בכלכלת שבת מלאכת האורג.
23. משנה ברורה סי' שג ס"ק פב.
24. שבת צד ב וכי דרך אריגה כו'. ועי' מג"א סי' שג ס"ק כ, ועי' מוסך השבת במנ"ח אות יט.
25. תוס' שם ד"ה וכי דרך. ועי' מג"א שם ומנ"ח שם.
26. כרך ג: תולדותיו.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן