לדף ראשי




אם נשחטה הבהמה כראוי ואחר כך הוציאו את הוולד, אם הוא בן שמונה חודשים, בין חי בין מת מותר לאוכלו בלא שחיטה כי שחיטת האם מתירתו.

ואם מצאו בה בן תשעה חודשים (שהוא הריון שלם בבהמה) והוא חי, אם הפריס והולך על גבי הקרקע טעון שחיטה מדרבנן (בלא ברכה), אבל שאר סימני טרפה אינם אוסרים אותו, ואם לא הפריס אינו טעון שחיטה.
הטעם שטעון שחיטה מדרבנן - מפני מראית עין, שהרואה שאוכל אותו בלי שחיטה לא ידע שהוא בן פקועה, אבל סימני טרפות שאינם מפורסמים אין לחוש להם. חלבו וגידו של בן תשעה אסור, גזירה משום שאר חלב בהמה.





הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: בן פקועה נאמר ככינוי מלגלג למישהו צעיר

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן