חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חיל

היקף קרקע חומה בהר-הבית* מסביב לעזרות, שממנו ולפנים קדושתו למעלה מקדושת שאר הר הבית.

הפרקים:
א. מהותו ומקומו;
ב. קדושתו;
ג. שימושו.

א. מהותו ומקומו
חיל הוזכר במקרא: ויאבל חל וחומה2, ופירושו חומה קטנה, וחל וחומה היינו חומה נמוכה כנגד גבוהה3, ויש מפרשים חיל כהיקף4.

החיל נמנה בין המקומות שבהר-הבית* ובבית-המקדש*, שזה לפנים מזה5. החיל הוא לפנים מהר הבית6 - במובנו המצומצם7 - היינו לפנים [טור ב] מאותו חלק שאין בו קדושה יתירה אלא קדושת הר הבית בלבד8. לפנים מהחיל: עזרת-נשים* והעזרות9, והחיל מקיפן מכל הצדדים10. יש שכתב שעזרת נשים עצמה בכלל החיל והחיל היה מקיף עזרת ישראל סביב לארבע רוחות11.

החיל הוא לפנים מן הסורג12, שהוא מחיצה המקיפה סביב העזרות לפנים מחומת הר הבית13.

על מהותו של החיל ומקומו ביחס לסורג, נחלקו ראשונים:
יש מפרשים שהחיל הוא המקום הפנוי, רוחב הקרקע - בתחילת עליית ההר14 - המקיף את העזרות15, אלא שמהם סוברים שהוא המקום הפנוי בין מחיצת הסורג ובין חומת העזרה16, ועד שער עזרת נשים17, ואין לחיל חומה מיוחדת, אלא מחיצת הסורג היא חומה לחיל18, ומהם סוברים שלמקום החיל יש כותל וחומה בפני עצמו, וחומה זו היא לפנים מהסורג19, וגבוהה [טור ג] ממנו20.

ויש מפרשים שהחיל עצמו הוא חומה, והיא חומה שלפנים ממחיצת הסורג21, ועל זה נאמר ויאבל חל וחומה22, ופירשו אחרונים שחומה זו אינה חומת העזרה, אבל אף המקום שבין חומה זו לחומת העזרה נקרא על פי החומה בשם חיל23, ויש שפירשו שהחיל הוא חומה שראשה שווה לקרקע שמבפנים ממנה, ועליה עמד הסורג24. מהראשונים יש שכתב שהחיל מקיף מרובע ארוך של שכ"ב אמה על קל"ה אמה - מדת שטח כל העזרות, ועזרת נשים בכלל25 - וכולל כל הבניין, ובחומת החיל שערי העזרה שבצפון ודרום ומערב ובו שער המזרחי של עזרת נשים26. יש שקראו בשם חיל החומה הנמוכה השוה לקרקע העזרה, והחומה הגבוהה היא מחוץ לחיל27, אלא שאף לדעתם היה גם חיל מחוץ לחומת העזרה, בינה לבין החומה הגבוהה28.

החיל עשר אמות29. לסוברים שהחיל הוא המקום הפנוי, רוחב הקרקע30, עד חומת העזרה31, על רוחבו זה הוא שאמרו עשר אמות32, אלא שיש שכתבו שבמזרח בלבד לא היה רוחב החיל אלא עשר אמות, אבל בצפון ובדרום אפשר שהיה רחב יותר33.

ויש סוברים שהשיעור עשר אמות נאמר [טור ד] על גובה החיל34, אם מפני שלדעתם החיל עצמו חומה35, או שזהו גובה כותל החיל36.

יש מהראשונים
שכתבו שיעור זה של עשר אמות בין על רוחב החיל ובין על גובה כותלו37.

יש שכתב שרוחבו של חיל - היינו צלעו המזרחית - היה רט"ו אמה מצפון לדרום37א.

שתים עשרה מעלות היו שם38, סמוכות לשער עזרת נשים39, שבהן עולים מן החיל לעזרת נשים40. יש שכתבו שהיו בחיל41 באותן עשר אמות, שההר מגביה42, ויש שכתבו שאדם שנכנס משער המזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה43. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה - מקום שדורכים עליו44 - חצי אמה45, כמידת אורכה של רגל אדם46. ולפי זה, לסוברים שהיו באותן עשר אמות רוחב שמן החיל עד חומת העזרה, היו ארבע אמות הראשונות קרקע שווה, ושש אמות הנותרות מגביהות בשיפוע, ובהן היו שתים עשרה המעלות47. אורך המעלות היה בכל רוחב ההר48. מהאחרונים יש שכתבו שכל מעלה הייתה ארוכה ממעלה שעליה אמה, חצי אמה בקצה הצפוני וחצי אמה בקצה הדרומי, ולפיכך מעלה ראשונה הסמוכה לסורג הייתה ארוכה בשש אמות מזה ומזה ממעלה [טור ה] הסמוכה לעזרת נשים, ונעשה כך כדי שבמעלות העליונות לא יוצרכו למעקה* שמא ייפול הנופל ממנו49. ונחלקו אחרונים אם המעלות היו מצד מזרח בלבד50 או מכל הצדדים51.

החיל נבנה משירי-הלשכה*51א.

אף בבית ראשון היה חיל52.

ב. קדושתו
הר-הבית*, החיל ועזרת-נשים* הם כנגד מחנה לוויה שבמדבר53. קדושת החיל נמנית מעשר קדושות בארץ ישראל שמנו חכמים, זו למעלה מזו54, וקדושתה למעלה מקדושת הר הבית55, ולמעלה מקדושת החיל קדושת עזרת נשים והעזרות56. ויש שכתב שלפני שתיקן יהושפט קדושה מיוחדת לעזרת נשים56א הייתה קדושת החיל עד עזרת ישראל56ב.

החיל מקודש מהר הבית שאין נכנסים לשם נכרים וטמאי מתים57, ומשלחים אותם משם58, וראשונים הוסיפו אף בועלי נדה59, שהם כטמאי מתים60 לעניין מחנותם61, והדברים אמורים כשטבלו לקריים, שאם לא כן אף להר הבית אינם נכנסים, כדין כל בעל קרי62, אבל טמאי שרץ מותרים63. קדושת החיל היא מעלה יתירה בבית עולמים64. לדעת האומרים בגמרא שהמעלות - שקדושת האחד למעלה מקדושת חברו - הן מן התורה65, יש מהראשונים שכתבו שאמרו כך אף על מעלת החיל, וקדושתו היא הלכה למשה מסיני66, אלא [טור ו] שנחלקו עליהם שמעלת החיל היא לכל הדעות מדרבנן, שהרי מן התורה טמאי מת, ואפילו מת עצמו, מותרים בכל מחנה לוויה, ואפילו בעזרת נשים67.

הטמאים שנכנסו לחיל פטורים68, אלא שלוקים מכת-מרדות*69.

בטעם שאסרו חכמים לטמאי מת להיכנס לחיל, כתבו ראשונים שהוא מחשש שמא יכנסו למחנה שכינה70, שהוא אסור מן התורה71, ומשום נדות ויולדות שאסורות מן התורה72.

יש מהראשונים
סוברים שלא גזרו אלא על זה שכבר נטמא בחוץ, אבל לא על זה שנטמא בפנים, ולכן לא הוציאו הסוטה ששתתה אלא מחשש שמא תפרוס נדה שם ולא מחשש שמא תמות73, וכן כהן ששימש בטומאה, שמוציאים אותו אחיו הכוהנים מהעזרה, ופוצעים את מוחו74, לא הוציאוהו אלא חוץ לעזרה בלבד, שמת וטמא מת אסורים שם מן התורה75.

ויש סוברים שמוציאים אף מהחיל76 - ואין הבדל בין נטמא בחוץ לנטמא בפנים - ובסוטה שלא חששו שהיא תמות שם, משום שעדיין אינה גוססת77, או מפני שאין שם החשש שמא תיכנס למחנה שכינה78, שהרי היא אינה רוצה להיכנס יותר, והלוואי שיפטרו אותה גם משם79.

יש מהראשונים
סוברים שלא גזרו על טמאי מתים אלא במקום כניסה מהחיל לעזרת נשים, לפי שרוב [טור ז] הנכנסים ויוצאים למחנה שכינה, היינו לעזרת ישראל והלאה, הולכים דרך שער ניקנור שבין עזרת נשים לעזרת ישראל, אבל בשאר מקומות החיל, אפילו היו סמוכים למחנה שכינה, לא גזרו80.

טבול-יום* נכנס לחיל, שכבר טבל81, ולא גזרו עליו בחיל כדרך שגזרו בעזרת נשים82, או משום שמעזרת נשים נכנסים למחנה שכינה, או משום שאין להר הבית והחיל דין מחנה לוויה כל כך, שלא נקראו חצר, שהחיל היה עשר אמות ובו מעלות83. על טבול יום של זב אם נכנס, ע"ע טבול יום.

נכרים, שעשאום כזבים לכל דבריהם84, ואף על פי כן לא אסרו להם אלא להיכנס לחיל, אבל התירו להיכנס להר הבית85, הרי זה לפי שלעניין שילוח מחנות לא גזרו עליהם אלא שיהו כטמאי מתים86, כדי שהנכרי שיבוא מארץ רחוקה להתפלל, יכנס להר הבית ועיניו יביטו למחנה שכינה לכוון לבו למקום87, וכדי שיראו את כבוד ה'88. יש מהאחרונים שכתב שכל האיסור לנכרים אינו אלא כשנכנס כדי לראות יופי הבניין, אבל הבאים להתפלל ומראים שמודים לאלהי ישראל מותרים, ולא עוד אלא שייחדו להם מקום89. לסוברים שהסורג הוא גבול לחיל90, יש מן האחרונים שכתבו שהסורג נעשה לשם מחיצה בפני נכרים וטמאי מתים91. בימינו נמצאה אבן ועליה כתובת המזהירה נכרים שלא להיכנס, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה92.
[טור ח] גר-תושב*, שקיבל עליו שבע מצוות, יש מהאחרונים שכתב שמותר לו להיכנס לחיל, שאינו בכלל גוי במעלה זו93, ויש שכתב שאסור שהרי גוי הוא94.

ג. שימושו
אחד מבתי דינים שבירושלים היה בחיל95, בית דין של שלושה96 או של עשרים ושלושה97. בשבתות וימים טובים היו יושבים בית-דין-הגדול* בחיל98, מפני שהעם רב והמקום צר, או כדי שלא ייראו כיושבים בדין99.

בית-המוקד* ובית-הניצוץ* ולשכת-הגזית* היו, בחלקם או כולם, בחיל100, וכן יש שכתבו שהיו כמה לשכות בחיל101. בשמירת המקדש102, היו הלויים שומרים בחיל103.

ערב פסח שחל בשבת, שלא יכלו להביא הפסח מבעוד יום לבתיהם, כתה אחת מהכתות שהקריבו פסחיהן ישבה עד חשכה בחיל, בין הכתה שעמדה במקומה בעזרה לזו שישבה בהר הבית104.

הפרוכת שנטמאת, כשהטבילוה בחוץ105 וצריכה הערב-שמש*, שוטחים אותה בחיל106.

טבלאות של זהב שהיו מחפים בהן את ההיכל, ברגל היו מקפלים אותם ומניחים אותם על גב מעלות שבהר הבית107, כדי שיהו עולי רגלים רואים שמלאכתן נאה108.

אפר הפרה, שאין מכניסים ממנו לעזרה, וחלק אחד ממנו צריך להיות מוצנע למשמרת109, מניחים אותו בחיל110, והיה שם אפר מכל פרה ופרה שהיו שורפים, בשער היוצא מעזרת נשים לחיל111, בתוך [טור ט] קלל - כד112 - של אבן113 שהיה קבוע בכותל של מעלות עזרת נשים114, וכיסויו נראה בחיל115. יש שכתב שמאפר זה היו מזים על הכהן בשבעת ימי פרישתו לפני יום הכיפורים ולפני שרפת הפרה116. לדעת ר' יהודה כשעלו מן הגולה ולא היה להם אפר להיטהר נטלו משם להזות117, שנבוכדנצר לא החריב הכתלים118.

הערות
1. במקרא בכל מקום הניקוד בצירה. במשניות בכמה כת"י בצירה ובאחרים בפתח ובחיריק (ויש בקמץ ובחיריק). ועי' ערוגת הבושם ח"ב עמ' 245 ובהערות שם, עזרת כהנים מדות פ"ב מ"ג, ירושלים בספרותנו לרי"ז הורוביץ עמ' 329 ומחקרים בעברית ובארמית, ירושלים תשל"ז, עמ' תמו.
2. איכה ב ח. ועי' פסחים פו א ורמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ג, ועי' להלן.
3. ר' אחא ואיתימא ר' חנינא פסחים שם ורב אחא בשם רב חנינא ירוש' שם פ"ז הי"ב ורב הונא בריה דר' אחא במדרש איכה שם: שורא ובר שורא, ועי' רש"י איכה שם ורש"י ור"ח פסחים שם. ועי' ישעיה כו א: חומות וחל, ורש"י שם, ושמואל ב כ טו ובמפרשים שם, ועי' תוי"ט מדות פ"ב מ"ג שהוא לחיזוק הקרקע והחומה הגבוהה. ובשלטי גבורים פ"ב כ' שהוא VALLUS בלשון רומי.
4. תרגום איכה שם: מקפנא, והר המוריה לרמב"ם בהב"ח שם בד' רע"ב, ומתאים לד' רש"י להלן. ועי' כלאים פ"ד מ"א - ג: מחול הכרם. ועי' ס' השרשים לרד"ק ע' חיל שכ' שיתכן, ע"פ אונקלוס דברים ג כט, וכ"ה וכמ"ק בתרגומים, שפירושו גיא, החפירה סביב לחומה.
5. מדות פ"ב מ"ג; רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ג. עי' להלן: קדושתו, שקדושת זה למעלה משל זה.
6. מדות שם ורמב"ם שם: לפנים מן הסורג, והסורג, עי' להלן, לפנים מהר הבית.
7. ע"ע הר הבית כרך י עמ' תקעו. [טור ב]
8. ע"ע הנ"ל.
9. מדות שם ומ"ה ורמב"ם שם ה"ד.
10. פהמ"ש לרמב"ם מדות פ"א מ"ה, וכ"ה בציוריו שם, וכ"נ מרמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ג: סורג מקיף סביב כו' ולפנים מן הסורג החיל, ושם ה"ט: בצפונה כו' בין העזרה והחיל: כפתור ופרח פ"ו; תוי"ט מדות פ"ב מ"ג בשם ראבי"ה ע"פ מדות פ"א מ"ה: ושבצפון כו' ופתח היה לו לחיל; הגר"א מדות פ"ב מ"ג, ועוד. ועי' רש"י שבת צא ב ופסחים סד ב ויומא טז א שהזכיר החיל לצד עזרת נשים בלבד, ועי' ס' עזרת כהנים פ"ב מ"ג שמצדד שמ"מ אף הוא מודה שהחיל מקיף בכל הרוחות. ועי' רש"י יחזקאל מב כ סביב כו' זו חומת החיל המקפת, ורש"י שבת שם: להיקף. ועי' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרצא, ונ' שלדעתו שכ': שמכותל הר הבית המזרחי עד כותל העזרה המזרחי יש שי"ג אמות, אין שטח חיל ואפי' שטח הה"ב במערב, מחוץ לחומת העזרה, שכן כל ההר אינו אלא ת"ק והעזרה קפ"ז, וצ"ב. ועי' רדב"ז סנהדרין פ"ג ה"א. ועי' שו"ת רידב"ז סי' לח וס' מקדש מלך הר צבי להרצ"פ פרנק.
11. אלפסי זוטא לרמ"ע מפאנו יומא פ"ד.
12. מדות פ"ב מ"ג: רמב"ם שם. וע"ע הר הבית עמ' תקפא - תקפב על מהות ותפקיד הסורג, ועי' להלן: קדושתו.
13. ע"ע הנ"ל, ושם בציון 109 שלד' הרא"ש הסורג במזרח בלבד.
14. רש"י פסחים סד ב ד"ה בחיל: מאירי יומא טז א.
15. עי' ראשונים בציונים הבאים.
16. רש"י יומא טז א ד"ה לפנים ופסחים שם, ועי' רש"י יחזקאל מב כ; תוס' רי"ד יומא שם; ערוגת הבושם ח"ב עמ' 244 בשם הר' שמחה; הרע"ב ותוי"ט מדות שם, ועוד. ועי' ר"ש מדות שם, ודבריו צ"ב, עי' עזרת כהנים שם וחנוכת הבית לרמ"ח סי' ז וחק נתן מדות שם. על רוחב שטח החיל עי' להלן.
17. תוס' רי"ד שם ועוד.
18. ערוגת הבושם שם בשם הר' שמחה; תוי"ט שם; באור הר"מ קזיס שם; חנוכת הבית לר"מ אשכנזי אות טו.
19. ערוך ע' חיל וע' סרג ד, ועי' פירוש דבריו בערוגת הבושם שם; מאירי יומא שם. [טור ג]
20. ערוך ע' סרג שם, ועי' ערוגת הבושם שם. ועי' להלן ציון 36, על גובה כותל זה.
21. פהמ"ש לרמב"ם מדות פ"א מ"ה ובציורו; מאירי שם פ"ב מ"ב, ועי' הערות המו"ל שם. וכן צ"ל בד' הרמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ג לגי' גובהו שם, עי' להלן. ועי' לשון רבנו הלל בפי' ספרי חוקת פיסקא קכד: בונין בנין מוקף חוץ לחומת עזרה.
22. רמב"ם בהב"ח שם.
23. מעשה רוקח ח"ג ושלטי גבורים פ"ב ולחם שמים שם בדעתו, ועי' חסדי דוד סנהדרין פ"ז. ועי' להלן: שימושו.
24. תפא"י מדות פ"א אות מא. וכעי"ז בס' בנין אריאל סי' יא ותבנית היכל ח"ב סי' ל.
25. ע"ע בית המקדש עמ' רלא ב וע"ע עזרה; עזרת כהנים; עזרת נשים.
26. כפתור ופרח פ"ו, ועי"ש שכ' שהחיל והחומה רחוב וחרוץ, עי' דניאל ט כה, וצ"ב. ועי' הר המוריה לרמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ג שכ' שגם המקום שבין הסורג והחומה נקרא חיל, ועי"ש שיישב הכו"פ מקו' הרמ"ע מפאנו סי' כה דין ג, ועי' מעשי למלך לרמב"ם שם שפי' הרמב"ם ככו"פ. ועי' דרך הקודש הובא בחסדי דוד לתוספתא סנהדרין פ"ז. ועי' להלן ציון 56ב מש"כ הרמ"ע מפאנו בעצמו באלפסי זוטא. ועי' ס' צורת הבית לתוי"ט אות יב שכ' בד' הרמב"ם שחיל הוא חומת עזרת נשים.
27. רש"י ור"ח פסחים פו א בבאור הגמ' שם; ערוך ע' בר שורא, עי' לעיל.
28. תוי"ט וחק נתן מדות שם, וכ"נ מרד"ק ס' השרשים ע' חיל, ועי' אבן האזל בהב"ח שם שר"ל שלרמב"ם זה שמחוץ עיקר החיל, ובפסחים שם למדו מזה שיש גם מבפנים.
29. מדות פ"ב מ"ג. ועי' להלן ציון 35.
30. עי' לעיל ד' הראשונים בציונים 16 - 20.
31. רש"י פסחים סד ב ועוד, ועי' רא"ש מדות פ"ב מ"ג שכ' עם חומת עזרת נשים, ובס' עזרת כהנים מניה: עד. ועי' הר המוריה שם.
32. רש"י יומא טז א ותורי"ד שם; ר' שמחה בערוגת הבושם שם; רע"ב מדות שם, ועי' חק נתן על מדות שם שפי' בד' הר"ש שם שעשר אמות היה רוחב מן הסורג עד חומת החיל.
33. ר"מ קזיס בפי' מדות שם: ס' חנוכת הבית לר"מ אשכנזי סי' טו. ועי' ד' רש"י לפי' עזרת כהנים לעיל ציון 11 במה שמביא חיל שלפני עזרת נשים. ועי' לעיל ציון 10, ועי' ס' דרך הקודש יא א. [טור ד]
34. רמב"ם בהב"ח שם לגי' דפוס רומי וויניציא, וכ"ה הגי' בדפוסים שלנו בסוגרים (ועי' לחם שמים להיעב"ץ שכ' טס"ה ומחק) וכן הגירסא במשנה מדות עם פהמ"ש לרמב"ם הוצ' קאפח, וכן העתיק בשלשלת הקבלה לר"ג בן יחיא בענין משכן ומקדש: מאירי מדות שם; ערוגת הבושם שם בד' הערוך. ועי' ר"ש שם בשם רבו ושם מ"ד וצ"ב.
35. עי' לעיל ד' הרמב"ם. ועי' חק נתן מדות שם שהרוחב היה הרבה בין החיל לעזרה ומעט רוחב בין חומת הר הבית לסורג ובין סורג לחיל. ובשלטי גבורים פ"ב שלא ידוע מקום חומת החיל.
36. ערוך ע' סרג ד כפי' ערוגת הבושם.
37. מאירי יומא טז א.
37א. אלפסי זוטא לרמ"ע מפאנו יומא פ"ד לדעתו שחצרות שבמקצועות עזרת נשים, עי' מדות פ"ב מ"ה וע"ע עזרת נשים, היו של ארבעים ארבעים אמה נוסף לקל"ה של עזרת נשים.
38. מדות פ"ב מ"ג.
39. תוס' רי"ד יומא טז א.
40. רמב"ם בהב"ח פ"ו ה"א.
41. רא"ש מדות שם.
42. רש"י יומא שם. ועי' מלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו ספר ה פ"ה תאור אחר: גובה החיל חמש עשרה אמות, וארבע עשרה מעלות מהסורג העלו למקום מישור עשר אמות וכו', ועי"ש עמ' תפ הערות המתרגם שמחוני.
43. רמב"ם שם; מאירי יומא שם: בגבול קרקע החיל.
44. פי' הרא"ש שם: כמו משלחי רגל, ישעיה לב כ.
45. מדות שם; רמב"ם שם. בפסקי תוס' מדות סי' ז: רחבו אמה, ונ' שטס"ה.
46. פי' הרא"ש שם.
47. תפא"י מדות שם אות כג.
48. רש"י יומא טז א, ועי' שיח יצחק יומא שם שתמה שאורך המעלות יהיה יותר מעשר אמות ברוחב הפתח של עזרת נשים, ועי' בס' יד דוד יומא שם. ועי' ס' חנוכת הבית לר"מ אשכנזי אות טז ובהערות המו"ל. [טור ה]
49. עזרת כהנים פ"ב מ"ה ד"ה לא היו. ועי' דרך הקודש בסו"ס מגיד מראשית לר"ח אלפנדרי דף ז א וי ב בשם מהרימ"ט, ושפת אמת יומא שם, שכתבו בע"א.
50. ס' חנוכת הבית לרמ"ח אות א.
51. תפא"י שם, ועי' ס' עזרת כהנים שם ד"ה לפנים ממנו הסורג.
51א. רש"י כתובות קו ב ד"ה חוץ.
52. עי' רש"י ירמיה לח יד ולעיל ציון 2, 22. על בית שלישי עי' עזרת כהנים מדות שם ומפרשי יחזקאל מ ו ויז.
53. ע"ע שלוח מחנות. אליהו רבא כלים סופ"א.
54. כלים פ"א מ"ו וח: רמב"ם בהב"ח פ"ז הי"ג וטז.
55. במובנו המצומצם, עי' לעיל ציונים 7 - 8.
56. כלים שם מ"ח; רמב"ם שם הט"ז ויז.
56א. ע"ע עזרת נשים.
56ב. עי' אלפסי זוטא להרמ"ע מפאנו יומא פ"ד. ועי' לעיל ציון 11, וציון 26, ואליהו רבא שם.
57. כלים שם; רמב"ם שם הט"ז.
58. רמב"ם ביאת מקדש פ"ג ה"ה. ועי' חזון נחום כלים פ"א מ"ו שהתוס' זבחים לב א ד"ה ובטמאים, הובא להלן ציון 63, חולקים ע"ז. ויתכן שהרמב"ם ר"ל שנכנס כשכבר היה טמא, כמו הנכרי שכבר הוא נכרי ובועל נדה שכבר בעל נדה, ולא כשנטמא בפנים.
59. רמב"ם שם; סמ"ג לאוין שד; מאירי יומא מד ב.
60. עי' זבים פ"ה מי"א ור"ש שם.
61. עי' פסחים סח א. וע"ע שלוח מחנות.
62. דרך הקודש דף ד א, ע"פ רש"י ברכות כב א ד"ה ובועלי, ועי' מעשי למלך לרמב"ם שם, וע"ע הר הבית: קדושתו.
63. תוס' זבחים לא ב ד"ה ובטמאים וחולין ב ב ד"ה שמא. ועי' תוס' זבחים לב ב סוד"ה ור' יוחנן, ושם ר"ל בעזרת נשים, וכן בתוס' יבמות ז ב ד"ה וראה, וע"ע הנ"ל.
64. ר' שמעון בתוספתא כלים פ"א הוצ' צוקרמנדל וברייתא זבחים קטז ב, והובא בס' הישר לר"ת שו"ת הוצ' מק"נ סי' כ דין ג.
65. רב אחא בר אהבה יומא מד ב. ע"ע מעלות.
66. עי' רש"י שם ד"ה מעלות ור"ש כלים פ"א סומ"ט. [טור ו]
67. תו"י שם אפי' לרב אחא ב"א; ראב"ד בהב"ח שם; רמב"ן בסהמ"צ ל"ת עג; ר"ש ורא"ש כלים שם; רשב"א וריטב"א יבמות ז ב, וע"ע שלוח מחנות. ועי' ספרי וספרי זוטא ובמדב"ר נשא ז ח לימודים אף על החיל ומעלות דרבנן, ואינם אלא אסמכתא, עי' מאורות הגר"א כלים פ"א מ"ח ואמבוהא דספרי שם.
68. ר"ש בתוספתא שם. ועי' פהמ"ש לרמב"ם כלים שם: זב שנכנס לחיל לוקה שמונים, ועי' חסדי דוד שם ותוספת ראשונים שם.
69. כ"מ ביאת מקדש פ"ג ה"ט, והק' על רמב"ם שם שלא הביא אלא בטמא שנכנס לעזרת נשים.
70. רמב"ן חולין ב ב בשם תוס'; רא"ש ריש תמיד בשם ר"י; מאירי סוטה כ ב בשם תוס'. ועי' תוס' זבחים לב א ד"ה ובטמאים בשם מורי והוא הר"י.
71. ע"ע טמא וע' שלוח מחנות.
72. רמב"ן חולין שם.
73. ר"ת בס' הישר לעיל ציון 64 ובתוס' זבחים שם ועוד. וע"ע השקאת סוטה כרך יא.
74. עי' משנה סנהדרין פא ב.
75. ר"ת שם ושם ורמב"ן חולין שם.
76. תוס' זבחים שם, ותוס' הרשב"א משנץ משנה פסחים צב א; מל"מ ומהר"י קורקוס ביאמ"ק פ"ב ה"ב בד' הרמב"ם.
77. תוס' ורמב"ן ומאירי שם ועוד בתי' אחר.
78. מאירי שם בשם תוס'.
79. מרומי שדה להנצי"ב סוטה שם. [טור ז]
80. הראשונים שבציון 70 (ומש"ש ברמב"ן "כגון שער ניקנור" אם אינו ט"ס נ' שר"ל הסמוכים כשיעור הסמיכות של שער ניקנור). ועי' לעיל: מקומו ומהותו, ציון 11, בד' רש"י אם נ' מדבריו שלא היה חיל אלא במזרח לפני עזרת נשים.
81. רמב"ם ביאמ"ק פ"ג ה"ה, ע"פ כלים פ"א מ"ט עזרת נשים מקודשת ממנו כו', ועי' מהרש"א יבמות ז ב.
82. ע"ע טבול יום; עזרת נשים.
83. תוס' הרשב"א משנץ פסחים צב א.
84. ע"ע גוי כרך ה עמ' שכג - שכה, וע"ע שלוח מחנות.
85. ע"ע הד הבית: קדושתו, שזבים אסורים בו.
86. ר"ש כלים פ"א מ"ח ורע"ב שם.
87. שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' צח.
88. דרך הקודש בסו"ס מגיד מראשית דף ט ב. ועי' ס' משך חכמה פ' ברכה על פסוק עמים הר יקראו שהנכרים יתפללו בהר בלבד ולא בחיל, ויש סמך מן התורה למעלה זו.
89. עי' אברבנאל יחזקאל מב ה אף בעזרת נשים, וס' בית המדות עמ' קלו בפי' דבריו, ועי' תוי"ט מדות פ"ב מ"ג.
90. עי' לעיל: מקומו ומהותו, ד' רש"י ועוד.
91. תוי"ט מדות שם ורמ"ע מפאנו שם.
92. ע"ע הר הבית כרך י צילום האבן, ומתאים למש"כ בקדמוניות ליוסיפוס יא ז א וטו יא ה ובמלחמת היהודים ה ה ב וח ב ד, ועי' מרומי שדה פסחים ג ב שהרגו לגוי משום שנכנס, ובמנחת חינוך מצוה יד ושו"ת ברית יעקב או"ח סי' כז שהרגו משום גזל. [טור ח]
93. שו"ת שאילת יעבץ ח"ב סי' יז.
94. צל"ח סוכה כח א.
95. תוספתא חגיגה פ"ב וסנהדרין פ"ז; ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ד, ועי"ש שהוא הבי"ד האמצעי שבין בי"ד שבהר הבית ובין בי"ד הגדול שבלשכת הגזית, ועי' רש"י סנהדרין פו ב שהבי"ד הראשון על פתח הר הבית, עי' משנה שם, הוא בשער המזרחי שלפנים מן החיל לפני עזרת נשים, ולמעלה ממנו בי"ד לפני עזרת ישראל. ועי' חסדי דוד סנהדרין פ"ז בד' רש"י. וע"ע זקן ממרא כרך יב עמ' שמט.
96. תוספתא סנהדרין שם וירושלמי שם.
97. ברייתא בסנהדרין פח ב.
98. ברייתא שם, ועי' תוספתא שם ושם וירושלמי שם ורמב"ם סנהדרין פ"ג ה"א: בבית המדרש שבהר הבית.
99. רש"י סנהדרין שם.
100. עי' ערכיהם.
101. רש"י מגילה כו א ד"ה והלשכות; ריטב"א שם: יג.
102. ע"ע בית המקדש כרך ג: שמירתו.
103. ר"מ קזיס ריש מדות ועזרת כהנים שם, שהרי שמרו על השערים מבחוץ.
104. משנה פסחים סד ב ורש"י; רמב"ם קרבן פסח פ"א הי"ז. ע"ע פסח.
105. ע"ע פרוכת מתי הטבילוה בחוץ ומתי בפנים.
106. שקלים פ"ח מ"ד ורמב"ם כלי המקדש פ"ז הי"ח. ועי' ריבב"ן שכ' שפרוכת חדשה שנטמאה מטבילים בחיל ושוטחים שם לנגבה ולהראות מלאכתה נאה.
107. עי' לעיל שהמעלות בחיל.
108. תוספתא מנחות פי"ג וברייתא פסחים נז א ורש"י.
109. ע"ע אפר חטאת, כרך ב: מקום הנחתו.
110. פרה פ"ג מי"א; רמב"ם פרה אדומה פ"ג ה"ד.
111. תוספתא שם פ"ג. במשנה שם: בפתח העזרה. [טור ט]
112. פי' המשניות לרמב"ם פרה שם; ערוך ע' קל; רא"ש שם. בתוספתא שם שהיו רבים: וקלקלין.
113. עי' ר"ש שהיה של חרס.
114. עי' לעיל: מהותו ומקומו.
115. תוספתא שם. בגירסת הגר"א: בכותל עזרת נשים.
116. רש"י יומא ד א ד"ה מכל.
117. תוספתא שם, ור"ש חולק.
118. ר"ש שם פ"ג מ"ג. ועי' פי' המיוחד לר"ח זבחים קטז ב הוצ' רי"מ בן מנחם שהחיל חשוב כלפנים מן הקלעים לאכול שם קדשי קדשים, והדברים תמוהים, שמן התורה דין החיל כדין הר הבית, ועי"ש בהערות המו"ל.


מקור הערך: אינצקלופדיה תלמודית

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
בית המקדש