לדף ראשי




א. מקומו ומידתו
הר הבית נקרא כך על שם [טור תקעו] הכתוב נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים¹, וכן כתוב: והר הבית לבמות יער², והוא הר המוריה³, וכן כתוב: ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלם בהר המוריה⁴, ועל הר זה נאמר: אשר יאמר היום בהר ה' יראה⁵, שיאמרו לימי הדורות עליו בהר זה יראה הקב"ה לעמו⁶. פירוש הר הבית הוא ההר שעליו הבית בנוי⁷, וכולל כל בניני בית המקדש עם כל העזרה ושאר הבתים והלשכות והרחבות⁸. במובן המצומצם יש שקוראים הר הבית רק לאותו חלק מהר הבית שקדושתו יתרה על קדושת ירושלים ופחותה מקדושת המקומות הפנימיים של ההר, היינו מהחיל* והעזרות עד קודש הקדשים, כאותה ששנינו: הר הבית מקודש ממנו - ממה שלפנים מחומת ירושלים - וכו' החיל מקודש ממנו וכו' עזרת נשים מקודשת ממנו וכו'⁹. ויש שקראו בשם הר הבית גם לחיל ועזרת נשים עד שער העזרה, שמשם ואילך מתחילה קדושת המקדש¹⁰.

הר הבית היה לצפון ירושלים¹¹, וכן נאמר בבניין שלעתיד: ויניחני אל הר גבה מאד - הוא הר הבית¹² - ועליו כמבנה עיר מנגב¹³, בדרומו של הר¹⁴, שהעיר ירושלים סמוכה לו מנגב¹⁵, והוא גבוה מירושלים¹⁶, וכתבו אחרונים שזה שירושלים עתה גבוהה מהר הבית מכל סביבותיו מלבד מן הדרום הוא מפני שקרקע הבית הושפלה על ידי הגוים, ואף ירושלים נעשתה תל על ידי החורבן¹⁷.

על קביעת הר הבית, כמקום גבוה ביותר, לבית המקדש, ע"ע בית המקדש¹⁸.

הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה¹⁹. יש שכתבו רמז לכך מן התורה, שנאמר באהל מועד: ארך החצר מאה באמה ורחב חמישים בחמשים²⁰, שאין תלמוד לומר בחמישים, מלמד שחצר המשכן אחד מחלק חמישים שבהר הבית²¹.
ויש שכתבו שלמדו כן מבניין יחזקאל לעתיד, שנאמר בו: וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני וגו' <ראה תמונה> [טור תקעז] ומדדו סביב סביב - לכל היקף הר הבית מבחוץ²² - וגו' לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות²³.


תמונה 1


תמונה 2


תמונה 3

הר הבית היה מוקף חומה²⁴, והיינו כתלים סביב הנקראים חומה²⁵. וכן כתוב בבניין יחזקאל: חומה לו סביב סביב וגו' להבדיל בין הקדש לחל²⁶, הרי שהיה מוקף הכל²⁷. כותלי החומה יש מהראשונים שכתב שהיו סביב ההר, במישור שלפניו, ויש רחבה מן המישור, בין כותל החומה לרגל ההר, ושיפוע ההר התחיל לעלות מן החיל* ולפנים²⁸.
ויש שכתבו שההר היה גדול הרבה מת"ק על ת"ק, אלא שלא היה קדוש אלא ת"ק על ת"ק²⁹, וכן יש שכתבו שחמישים אמה רוחב היה משך ההר מחוץ לכותלי הר הבית לכל צדדיו³⁰.

על שיעור זה של הר הבית כתבו אחרונים שאין להוסיף³¹, אם מפני שכן מרומז במקרא של רוחב חמישים בחמשים³², או במקרא של בהר ה' יראה³³, שלבד ההר אין רשות להוסיף³⁴. אבל בתוך ההר יש רשות לבית דין למשוך העזרה עד מקום שירצו³⁵.

עובי הכתלים של חומת הר הבית כתבו אחרונים שאינו בכלל השיעור של ת"ק על ת"ק אמה³⁶.

ב. כתליו
כל הכתלים שהיו שם - בכל בניני הר הבית³⁷ - היו גבוהים³⁸ הרבה מאד, שכל הפתחים היו גבוהים עשרים אמה, לבד ממה שעל הפתחים הרבה מאד³⁹, וגובהם כפי רצונם⁴⁰, חוץ [טור תקעח] מכותל מזרחי - לרגלי הר הבית⁴¹ - שהכהן השורף את הפרה⁴² עומד בהר המשחה ורואה למעלה מהכותל המזרחי את פתחו של היכל בשעה שמזה מדם הפרה נוכח ההיכל⁴³, ולא היה גבוה עשרים ושש אמה, כי גובה קרקע עזרת נשים מהר הבית היה שש אמות, ואם יהיה גובה הכותל המזרחי של הר הבית שש אמות למעלה מן הפתח לא יוכל לראות דרך שער עזרת נשים - שאף הוא פתחו עשרים אמה - את פתח ההיכל⁴⁴.
ויש שכתבו שכותל המזרחי היה גבוה שש אמות כמו שכתוב בבניין העתיד: והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וגו' שש אמות וגו' וקומה קנה אחד⁴⁵, ופירשו שהכוונה על החומה החיצונה של הר הבית, שהייתה נמוכה, כמו ששנינו בבית שני שכל הכתלים היו גבוהים חוץ מכותל המזרחי⁴⁶, ועולי הגולה עשו כדמות שראו בבניין יחזקאל לעתיד בקצת הדברים⁴⁷. ויש שכתבו שכותל זה היה נמוך מעשרים אמה⁴⁸.

הכותל המזרחי היה נמוך על כל אורכו, ולא כנגד הפתח בלבד⁴⁹, ויש שכתב שלא היה נמוך אלא מול פני שער ההיכל בלבד, ולא בכל אורכו⁵⁰.

הכתלים שרואים אותם כיום, כתבו ראשונים שהם מחומת הר הבית, ולכן מותר להתקרב לתפלה והשתחוייה עד הכתלים⁵¹. אף הכותל המערבי שרואים בימינו, מקום קיבוץ ישראל לתפלה ותחנונים, הוא כותל הר הבית⁵². [טור תקעט]

ג. שעריו
חמשה שערים היו להר הבית⁵³, שנים מן הדרום אחד מן המערב ואחד מן הצפון ואחד מן המזרח⁵⁴. רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים⁵⁵, ויש להם דלתות⁵⁶.

שני השערים שבדרום היו משמשים כניסה ויציאה, ונקראים שערי חולדה⁵⁷, לפי שהיו בעיקר הר הבית⁵⁸, כחולדה הדרה בעיקרי בתים⁵⁹, או לפי שחולדה הנביאה הייתה במקדש ראשון יושבת בין שני שערים הללו⁶⁰. ולפי שרוב בנינים ותשמישים מן הדרום והיו רוב כניסות ויציאות מכאן הוצרכו שני שערים לדרום⁶¹.

השער שבמערב אף הוא משמש כניסה ויציאה⁶², ונקרא שער קיפונוס⁶³, לפי שקפי הוא ראש בלשון יון, ולפי שהשכינה במערב היה השער הזה ראש לכל השערים⁶⁴,
ויש מפרשים שענינו בלשון יוון עבודת הגן, ואפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית⁶⁵.
ויש מפרשים קיפונוס שהוא נוטריקון שמקיף כלפי מקום הנס, היינו אחורי בית הכפורת ששם עיקר מקום הנס שהשכינה שורה על גבי הכפורת⁶⁶.
ויש מפרשים שנקרא כך על שם האיש שהתנדב לבנותו⁶⁷. וקטן היה השער הזה⁶⁸.

שער הצפון לא היה משמש כלום⁶⁹, ושום יציאה וביאה לא הייתה שם⁷⁰, ולא עשאוהו אלא לתפארת הבניין⁷¹. אבל כהן שאירע לו קרי שיוצא והולך לו [טור תקפ] במסיבה ההולכת תחת החיל, יוצא בשער הצפון⁷². כל השערים שהיו שם היו להם שקופות - משקוף עליון⁷³ - חוץ משער הזה, שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו⁷⁴, כזה:⁷⁵. השער הזה נקרא טדי⁷⁶, וענינו גובה, על שם שתי האבנים המוטות, שהיה הגובה באמצע, או שהוא מלשון השתחוייה, שהאבנים נראות כמשתחוות זו לזו⁷⁷,
ויש מפרשים טדי מלשון הצנע⁷⁸, לפי שלא היה משמש כלום, ואף בעל קרי שהיה יוצא בו היה בהצנע שלא ירגישו בו⁷⁹, או שהוא לשון פיוט⁸⁰, שהפייטנים הייתה להם שם לשכה שבה מלמדים ללוויים ניגוני המזמורים⁸¹. ויש גורסים טרי, ברי"ש⁸², ששתי האבנים היו מוצבות בדמות משולש, ובלשון יון נקרא משולש טרי⁸³.

שער המזרח עליו שושן הבירה צורה⁸⁴, מצויירת בחדר שעליו⁸⁵.

בטעם הדבר נחלקו אמוראים,
יש סוברים כדי שידעו מהיכן באו⁸⁶, שכן ציוו מלכי פרס^86א, וכדי שיתנו הודאה למלכות שהוציאתם משם⁸⁷, או לומר בעוונותיכם גליתם לשם ועתה עליתם משם וכל זמן שרואים אותה הצורה זוכרים הגלות⁸⁸,

ויש סוברים כדי שתהא אימת מלכות עליהם⁸⁹, ולא ימרדו בהם⁹⁰. שער המזרח היה מכוון כנגד שער עזרת נשים וכנגד שער העזרה ופתח ההיכל⁹¹. משער זה נכנסים לחיל⁹² שלפני עזרת [טור תקפא] נשים, ומן החיל נכנסים בשער עזרת נשים לעזרת נשים⁹³. ובשער הזה כהן גדול⁹⁴ השורף את הפרה וכל מסעדיה - המסייעים וסועדים לכהן השורף⁹⁵ - יוצאים להר המשחה⁹⁶, בכבש שהיו עושים מהר הבית להר המשחה⁹⁷.

שני שערים אחרים היו במקדש, ועליהם אמרו: ראה שלמה המלך כת של גומלי חסדים ובנה להם לישראל שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים, ובשבת היו מתקבצים שם יושבי ירושלים ועולים להר הבית ויושבים בין שני שערים הללו כדי לגמול חסדים לזה ולזה⁹⁸. שערים אלו היו בהר הבית⁹⁹. וכתבו ראשונים ששערים הללו היו במזרח, מצפונו של שער שושן שבמזרח¹⁰⁰, והם שני שערים הנראים עכשיו גבוהים מאד בכיפות מבחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם וההמון קורא אותם "שערי רחמים"¹⁰¹.

ד. לפנים מהחומה
לפנים ממנו - מכותל חומת הר הבית¹⁰² - היה הסורג¹⁰³, והוא מחיצה העשויה נקבים נקבים כמיטה מסורגת בחבלים¹⁰⁴, ועשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותם זה על זה באלכסון¹⁰⁵. והוא מקיף סביב¹⁰⁶, לכל הצדדים, למזרח ולצפון ולמערב ולדרום¹⁰⁷, וגבוה עשרה טפחים¹⁰⁸. ויש שכתבו שהיה על פני כל המזרח מצפון לדרום¹⁰⁹. ואין תוספת מעלת קדושה מן הסורג ולפנים, כי מחומת הר הבית עד החיל הקדושה אחת¹¹⁰, ולא נעשה אלא לגוי, או לשם היתר טלטול בשבת מהסורג ולפנים שיהיה כרשות היחיד, שבהר הבית עד הסורג אסור בטלטול, שלא [טור תקפב] הוקף בתחילה לדירה, שקודם הקיפו את ההר ואחר כך פתחו לו בניניו¹¹¹,
ויש חולקים וסוברים שאף מחוץ לסורג מותר בטלטול בשבת בהר הבית, לפי שהיה מוקף בתחילתו לשם דירה¹¹², ולא נעשה הסורג אלא לשם מחיצה בפני עכו"ם שלא יכנסו בחיל¹¹³.

שלש עשרה פרצות היו שם - בסורג - שפרצום מלכי יון, חזרו וגדרום¹¹⁴ כשחזרו ישראל וכבשו את היוונים¹¹⁵. ויש מהתנאים סוברים שכנגד פרצות אלו גזרו שלש עשרה השתחויות¹¹⁶, כשמקיפים את הר הבית¹¹⁷, שכשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה משתחווה ומודה על אבדן מלכות יון¹¹⁸, ולא שצריך להקיף את כל הר הבית ולהשתחוות כנגד כל פרצה ופרצה, אלא שכל הבא להר הבית והיה בא כנגד איזו פרצה היה משתחווה כנגדה, ואם הוא מקיף את כל ההר משתחווה י"ג השתחויות¹¹⁹.

לפנים ממנו - מהסורג - החיל¹²⁰, עשר אמות¹²¹. לפנים מן החיל עזרת-נשים*, ואחרי כן, ממזרח למערב, עזרת- ישראל* ועזרת-כהנים*¹²², בין-האולם-ולמזבח*, האולם*, ההיכל*, קודש-הקדשים* ואחורי-בית הכפורת*¹²³.

רובו של הר הבית מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב¹²⁴, שהעזרה לא הייתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות, וקרובה למערב יתר מכל הרוחות, ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון¹²⁵, מקום שהיה רוב מידתו היה רוב [טור תקפג] תשמישו¹²⁶, שבדרום היו לשכות הרבה ובתים למשמשי הבית, מלבד הלשכות שנאמרו במשנה¹²⁷ ויש מפרשים אף רובו מן הדרום ששנינו שהוא רוב בניין הלשכות שבהר הבית, שהיו בדרומו, והמזרח לא היה מבונה כמו הדרום, והצפון פחות מבונה מהמזרח, והמערב פחות מכולם¹²⁸. בטעם שרוב תשמישו מן הדרום יש שכתבו לפי ששם הייתה כניסת כל אדם מהעיר, שהיא בנגב¹²⁹. וכן כתוב: ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים¹³⁰, ושער המים היה בדרום¹³¹, והרחוב שלפניו היינו הר הבית¹³², הרי שאספת העם הייתה בחלק הדרומי של הר הבית¹³³. מידת הרוחב של הר הבית לצד דרום לחוד ולצד צפון לחוד לא נתבאר, אלא שמכיוון שרוחב העזרה היה מאה ושלשים וחמש אמה¹³⁴, הרי שהרוחב מצפון ודרום ביחד היה שלש מאות וששים וחמש אמה, וכן לא נתבאר כמה מידת האורך של הר הבית לצד מזרח לחוד ולצד מערב לחוד, אלא שמכיוון שאורך העזרה - מלבד עזרת נשים - היה מאה ושמונים ושבע אמות¹³⁵, הרי שאורך הר הבית למזרח ולמערב ביחד - עם עזרת נשים - היה שלש מאות ושלש עשרה אמות¹³⁶.

הר הבית סטיו כפול היה¹³⁷, סטיו לפניו מסטיו¹³⁸, והם אצטבאות זו לפנים מזו, בהיקף לישב שם¹³⁹, ששם מתקבצים ויושבים בני אדם¹⁴⁰, עשויה מדריגות של אבנים זו למעלה מזו בכל סביבות הבית עד סמוך לשמי קורת העזרה¹⁴¹, וגג היה בנוי למעלה [טור תקפד] מפני הגשמים¹⁴², והיה גבוה עד שהיה נראה לכל¹⁴³.

בנינים הרבה היו בהר הבית, מלבד הלשכות שהוזכרו במשנה ושלא הוזכרו¹⁴⁴. ומהם מצינו: בית המוקד¹⁴⁵, בית הכנסת סמוך לעזרה¹⁴⁶, בית המדרש¹⁴⁷, מושב שני בתי דינים¹⁴⁸, חנות¹⁴⁹, שבה ישבו סנהדרין ארבעים שנה לפני החורבן¹⁵⁰, אולמות¹⁵¹, והרבה אולמות בנה הורדוס בהר הבית¹⁵².

הר הבית מקורה היה¹⁵³ כולו¹⁵⁴, ויש שכתב שלא היה מסוכך אלא על גבי האצטבאות, מן הצדדים, ולא באמצע¹⁵⁵, וכן נראה מדברי ראשונים שכתבו שהר הבית היה מסובב חומה בלא קורות¹⁵⁶.

כל הר הבית והעזרות, תחתיהם חלול¹⁵⁷, וכיפין על גבי כיפין היו בנויות תחתיו¹⁵⁸, מפני אהל הטומאה¹⁵⁹.

המקדש כולו לא היה במישור, אלא במעלה ההר¹⁶⁰, והר הבית היה עשוי דרך שיפוע רחב ובנינים שבו עולים לפי מעלה ההר, כל שלפנים מחברו גבוה ממנו¹⁶¹. כשאדם נכנס משער המזרחי של הר הבית מהלך בשווה עד סוף החיל, ומשם ואילך לעזרת נשים והלאה משפע ועולה¹⁶²,

ויש סוברים שלפנים מן החיל מתחיל שיפוע ההר¹⁶³. מן החיל לעזרת נשים עולה בשתים עשרה מעלות¹⁶⁴, ומהלך כל עזרת נשים בשווה ועולה ממנה לעזרת ישראל, שהיא תחילת העזרה, בחמש עשרה מעלות, ומהלך כל עזרת ישראל בשווה ועולה ממנה לעזרת כוהנים במעלה, ומהלך כל עזרת כוהנים והמזבח בשווה [טור תקפה] ובין-האולם-ולמזבח* בשווה ועולה משם לאולם במעלות, והאולם וההיכל כולו בשוה¹⁶⁵. גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמה¹⁶⁶,

ויש סוברים תשע עשרה אמה וחצי¹⁶⁷, או עשרים אמה וחצי¹⁶⁸.

מחילות מהלכות תחת העזרה, שגגותיהן שוות לקרקע העזרה, ומהן שפתוחות להר הבית¹⁶⁹.

מקום - או: מגדל¹⁷⁰ - היה, לדעת ר' יוחנן, בהר הבית והיה קרוי בירה¹⁷¹, ולדעת ריש לקיש כל הר הבית קרוי בירה, שנאמר: ולבנות הבירה אשר הכינותי¹⁷².

ה. קדושתו
כל הר הבית מקודש לה', כמו שכתוב: בהר ה' יראה, ומשמעו שכל ההר מקודש¹⁷³. הר הבית במובנו המצומצם¹⁷⁴, היינו עד החיל, נחשב בין עשר הקדושות שמנו בארץ ישראל, וקדושתו בין קדושת ירושלים, שהר הבית למעלה ממנה, ובין קדושת החיל, שקדושת הר הבית פחותה ממנה¹⁷⁵. ולא נתקדש הר הבית בקדושת המקדש אלא מן חומת העזרה - עזרת ישראל - ולפנים, ועד שם היה הר הבית חול¹⁷⁶, ואינו קרוי מקדש¹⁷⁷.

הר הבית מתחילתו עד שער ניקנור, שהוא שער העזרה - היינו הר הבית והחיל ועזרת נשים - נקרא מחנה לוויה, שכשם שהיה במדבר מחנה לוויה - שנאמר בה וסביב למשכן יחנו¹⁷⁸ - כך היה בירושלים, והוא מפתח הר הבית עד שער ניקנור¹⁷⁹, ויש להר הבית קדושה בפני עצמה, שהוא מחנה לויה¹⁸⁰. קדושת הר הבית היא שאין זבים [טור תקפו] וזבות ונדות ויולדות נכנסים לשם¹⁸¹, שנאמר ולא יטמאו את מחניהם¹⁸², ליתן מחנה לזה, היינו לטמא מת, ומחנה לזה, היינו לזב¹⁸³, שקודם לכן נאמר וישלחו מן המחנה¹⁸⁴ ומחוץ למחנה תשלחום¹⁸⁵, וכאן כתוב מחניהם ולא כתוב מחנה, משמע שלכל אחד מהם מחנה מיוחד, שטמא מת משתלח חוץ למחנה שכינה, וזב חוץ למחנה לויה¹⁸⁶.

קדושת הר הבית כמחנה לוויה הסתפקו ראשונים כיצד נתקדשה, שכן בית המקדש וכן ירושלים נתקדשו בקרבן הנאכל בהם ונפסל כשיוצא מהם¹⁸⁷, והר הבית אין דבר נאכל בו שהיוצא ממנו יהיה נפסל, וכתבו שמכיוון שאי אפשר אי אפשר¹⁸⁸.
יש מי שכתב שאברהם אבינו נתן להר קדושת הר הבית, שקראו הר¹⁸⁹.

קדושת הר הבית יש מהאחרונים שכתבו שלא נתבטלה עם חורבן הבית אפילו לסוברים שקדושת המקדש קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא¹⁹⁰ וקדושת הארץ שעל ידי יהושע נתבטלה מפני שהייתה על ידי כיבוש¹⁹¹, לפי שקדושת הר הבית לא הייתה על ידי כיבוש אלא על ידי חזקה, שקנו אותו בכסף, ולכן לא נתבטלה¹⁹². אחרונים הסתפקו אם רק קדושת השראת השכינה לא נתבטלה עם החורבן, אבל הקדש ממש אין בו, שנתחלל עם ביאת הנכרים לתוכו, או שיש בו גם הקדש, ונפקא מינה לענבים וזיתים הגדלים בהר הבית והנכרים לוקטים אותם ומוכרים, אם מותרים בהנאה¹⁹³.

על קדושת גנין ועליות של הר הבית, ע"ע גגין ועליות¹⁹⁴. על קדושת מחילות שתחת לעזרה [טור תקפז] הפתוחות להר הבית, ע"ע מחילות. על קדושת הלשכות הפתוחות להר הבית ע"ע לשכות.

על מורא מקדש בהר הבית והדינים הכלולים בו: שלא להיכנס במקלו ומנעלו וכו' וסדר הכניסה דרך ימין וכו', ע"ע בית המקדש: מוראו.
על שמירת הלוים בהר הבית, ע"ע הנ"ל: שמירתו.
על בניין עץ בהר הבית, ע"ע הנ"ל¹⁹⁵.

ו. בעלותו
הר הבית והעזרות¹⁹⁶ הם מהדברים של עולי בבל¹⁹⁷, היינו שהם בשותפות כל ישראל¹⁹⁸, לפי שבאו מממונם של כל ישראל, ולכל אחד מהם יש בו זכות¹⁹⁹, ויש שהסבירו לפי שהפקירום עולי הגולה לכל ישראל²⁰⁰. ומכל מקום אין אחד מישראל יכול לאסור את חלקו על אחרים, והמודר הנאה מותר בהם²⁰¹, לפי שאין לכל אחד אלא זכות מועטת ואין לו שום רשות²⁰², או שכשהפקירו לכל ישראל לא נתנו להם להיות שותפים לעניין שיוכל האחד לאסור חלק חברו²⁰³.

ויש מהראשונים שכתב שהר הבית והלשכות והעזרות הם קדושים ואין להם בעלים ולכן אין יכול לאסרם²⁰⁴.
על בעלות השבטים במקום הר הבית, ע"ע בית המקדש²⁰⁵.

הערות
1. ישעיה ב ב. רא"ש מידות פ"ב מ"א.
2. ירמיה כו יח ומיכה ג יב.
3. רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"א: סמ"ג עשין קסג: הר המוריה נקרא הר הבית בלשון המשנה. ועי' ספרי דברים פסקא כח הכל קראו אותו הר כו' ופסחים פח א כאברהם שכתוב בו הר כו'.
4. דהי"ב ג א.
5. בראשית כב יד.
6. רש"י עה"ת שם.
7. ערוך ע' הר א.
8. מאירי יומא טז א. וע"ע בית המקדש כרך ג.
9. כלים פ"א מ"ח. ועי' משנה פסחים סד ב ישבה לה בהר הבית שניה בחיל, ועי' יומא יב א הר הבית הלשכות והעזרות, ועוד.
10. עי' ספרי ריש במדבר מפתח הר הבית עד העזרה מחנה לויה, ועי' רש"י סוטה מ סוע"ב, ועי' להלן: קדושתו.
11. פסקי תוס' מידות סי' ה.
12. רד"ק.
13. יחזקאל מ ב.
14. רש"י שם.
15. רד"ק שם. ועי' תוי"ט מידות פ"ב מ"א.
16. עי' משנה ריש חגיגה לעלות מירושלים להר הבית, ותענית כג א עד שעלו כל ישראל להה"ב מפני הגשמים, ועי' זבחים נד ב ורש"י ד"ה כתיב ועלה ורש"י סוכה נא סוע"א.
17. שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרלט. ועי' הערת המו"ל לכפתור ופרח הוצ' לונץ עמ' תקס שהה"ב גבוה מירושלים היינו מעיר התחתית.
18. כרך ג עמ' רכה.
19. מידות פ"ב מ"א: רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"א.
20. שמות כז יח.
21. רא"ש מידות שם: הגר"א שם בשם ירו', ולפנינו בירו' אין. וכ"כ בשינוי קצת במיוחס לרש"י דהי"א כח יט וששמואל דרש כן ברוה"ק ולימד לדוד. ועי' בעה"ט עה"ת כה ב וכז יח. [טור תקעז]
22. רש"י ורד"ק.
23. יחזקאל מב טו - כ. קר"ס ביה"ב שם, ועי' רד"ק שם. ועי' רש"י שם שת"ק קנים הן לא של אמות אלא של בני ו' אמות, ויהיה בית שלישי פי ל"ו מהר הבית הקדום והרמז "לו".
24. רמב"ם שם; ערוך ע' הר א: מאירי יומא טז א ומידות שם. ועי' מידות פ"א מ"ג ה' שערים היו להר הבית ובתפא"י שם, ועי' להלן: שעריו.
25. מאירי יומא שם.
26. יחזקאל שם כ.
27. ק"ס בהב"ח שם. ועי' רש"י יחזקאל שם שהיא חומת החיל המקפת כל ההר וצ"ב.
28. מאירי יומא שם, ועי' גם מאירי מידות רפ"ב, וצ"ל שהמישור היה על הר הבית שאל"כ אין הפרש של כ"ב אמה בגובה.
29. פסקי תוס' מידות סי' ה.
30. ס' תבנית היכל פ"ב סי' טו, ועי' עזר"כ פ"ב מ"א ד"ה ת"ק אמה א.
31. רש"ש סנהד' ב א: אולי: או"ש בהב"ח פ"ו ה"י, מדיוק ל' הרמב"ם שם; מקדש דוד ח"ב סי' כז.
32. עי' לעיל. רש"ש שם.
33. עי' לעיל.
34. או"ש שם.
35. רמב"ם שם פ"ו ה"י, וע"ע עזרות.
36. תפא"י מידות שם; עזר"כ שם. ועי' עזר"כ על מידת עוביים.
37. רש"י יומא טז א.
38. מידות פ"ב מ"ד.
39. רש"י יומא שם; רא"ש מידות שם.
40. מאירי יומא שם. ועי' תו"י יומא שם שגבוהים מ' אמה, ועי' עזר"כ מידות שם. [טור תקעח]
41. רש"י שם.
42. ע"ע פרה אדומה.
43. מידות ויומא שם ורש"י; רמב"ם בהב"ח פ"ו ה"ה. וע"ע הזאת (א) כרך ח, פ"ח.
44. תו"י יומא שם.
45. יחזקאל מ ה.
46. רש"י שם; רד"ק שם.
47. רד"ק שם. ועי' פסקי תוס' מידות סי' ח שכ' ג"כ שגובה כותל המזרח היה ו' אמות, ובשיח יצחק לתו"י יומא טז א כ' שר"ל למעלה מהפתח, אבל ברש"י ורד"ק כ' ו' אמות כל הגובה. ועי' תבנית היכל ספר ב רפ"ב. ובבאור הגר"א לבנין הבית פי' הכתוב על חומת עזרת נשים וגובה האסקופה. ועי' עזר"כ פ"ב מ"ד ד"ה חוץ א וחוץ ב.
48. פהמ"ש להרמב"ם מידות פ"ב מ"ד וכ' "דרך משל", ועי' רש"ש שם שר"ל שטס"ה וצ"ל מכ"ד אמות, כדי שיהא נר' משער ההיכל יותר מב' אמות כמש"ש בפהמ"ש, ועי' עזר"כ שם מש"ש בד' פהמ"ש.
49. עזר"כ שם, ע"פ סתימת לשון המשנה ול' כל המפרשים לכ"א לפי דעתו בשיעור נמיכותו.
50. תבנית היכל ספר ב סי' כב, ועי' עזר"כ שם שהשאיר דבריו בצ"ע. ועי' רמב"ם בהב"ח פ"ו ה"ה כותל שעל גבי שער זה נמוך, ומאירי יומא טז א כותל החומה על הפתח נמוך כו', משמע כתבנית היכל.
51. כפו"פ פ"ו: "עוד היום ניכר שער שושן למזרח וכו' שני שערי חולדה לדרום וכן שער קיפונוס למערב" (היינו שער השלשלת); פאת השולחן סי' ג סי"ב ועי"ש בבית ישראל ס"ק כו: הכתלים שאנו רואים אבנים רחבות וחומה גבוהה ששם כתלי הר הבית וכו'. וכ"כ בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרצא שכותל המזרחי של היום הוא חומת הר הבית (ומש"כ שם על כותל הדרום שהוא כותל העזרה תמוה, שהרי בתשו' זו עצמה כ' שאבן השתיה נמצאת "בלי ספק" תחת הכיפה הגדולה (א - צחרא =כפת הסלע), וממנה לכתלי העזרה, לצפון ולדרום, ס"ו אמה בערך, ואילו המרחק בין הכותל הדרומי של עכשיו ובין הכיפה הנ"ל הוא 243 מטר! על גבולות הרה"ב בימינו, ושהוא הרבה יותר מת"ק אמות בין צפון לדרום עי' בס' ירושלים בספרותנו לרי"ז הורוביץ עמ' רט ואילך; עיר הקודש והמקדש לרימ"ט ה"ד וה: ומאמר הר הבית וקדושתו בקובץ תושבע"פ כרך יא, תשכ"ט].
52. תבואות הארץ פ"ז עמ' שמג, וכ"כ בשו"ת אבני גזר יו"ד סי' תנ. ועי' בית רידב"ז סי' לח בשם חכם א' שהוא כותל העזרה וכ"כ בשם שו"ת הרדב"ז, אבל הרדב"ז שם לא התכוון לכותל המערבי כמבואר בס' מקדש מלך לרצפ"פ עמ' קלח, ועי' הע' רא"מ לונץ לכפו"פ שם שבימי הכו"פ וזמן רב אחריו לא היה כותל המערבי נראה, כי היה מכוסה בעפר. ציור הכותל המערבי בימינו והפינה המזרחית - דרומית של חומת הר הבית, ראה בצילום מתוך ספר "ירושלים", תשט"ז. [טור תקעט]
53. מידות פ"א מ"ג: רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ב. ועי' ר"ש מידות שם שכתב ששערים אלו היו בחומת עזרת נשים המקפת כל ההר, ותמוה, וגם עזרת נשים לא היתה מקפת כל ההר, ע"ע עזרות, ועי' רש"ש שם, ובעזרת כהנים שם ד"ה ועליו שושן כ' שט"ס היא בר"ש.
54. מידות שם; רמב"ם שם בשינוי סדר: מערב מזרח צפון ודרום.
55. מידות פ"ב מ"ג; רמב"ם שם.
56. רמב"ם שם. ונ' שמקורו במידות פ"ב מ"ג כל הפתחים שהיו שם היו להם דלתות ומפרש שהכוונה גם על שערי הר הבית. ועי' עזרת כהנים שם ד"ה כל השערים שמסתפק אם מש"ש במשנה כל השערים נשתנו להיות של זהב מוסב גם על שערי הר הבית.
57. מידות פ"א מ"ג.
58. עי' להלן: לפנים מהחומה, שרובו מן הדרום ועיקר תשמישו שם.
59. פי' הרא"ש שם.
60. שם בפי' ב ותוי"ט ותפא"י שם, ע"פ מלכים ב כב יד. ובמאירי מידות שם שנקראו כן לאיזו סיבה. ועי' שה"ש רבה פ"ד שער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם, ועי"ש במתנות כהונה שבמק"א במקבילות זה לא הוזכר.
61. פי' הרא"ש ותוי"ט ותפא"י שם.
62. מידות שם, ועי' עזרת כהנים שם שיש ספרים שאינם גורסים, אבל בכל ספרי המשניות שבידינו וכן בכל כתה"י ודפוסים ראשונים הגי' כמו שלפנינו.
63. שם.
64. פירוש הרא"ש שם.
65. שלטי גבורים פ"ג, והביאו בתוי"ט ותפא"י שם.
66. פי' הראב"ד לתמיד פ"א, ומלאכת שלמה מידות שם בשמו.
67. תפא"י שם בשם י"א.
68. פי' הרא"ש שם.
69. מידות שם.
70. ר"ש שם. ובפי' הרא"ש שם כי אם התשמיש היה שם, ונ' שטס"ה וצ"ל כלום תשמיש כו'.
71. מאירי מידות שם. [טור תקפ]
72. ראב"י במידות סופ"א, וע"ע שלוח מחנות אם חכמים חולקים עליו או לא, ועי' עזרת כהנים שם שלפי שלא היה תשמיש חביב ולא לצורך הבאת דבר למקדש אלא להוצאת הטומאה ובהצנע לכן אמרו שאינו משמש כלום.
73. פהמ"ש להרמב"ם שם.
74. מידות פ"ב מ"ג.
75. פהמ"ש שם, ועי' תוי"ט.
76. מידות פ"א שם.
77. פי' הרא"ש שם.
78. פסקי תוס' מידות סי' ד.
79. תוי"ט שם לפי' זה, ועי' תפא"י שם.
80. פסקי תוס' שם.
81. תוי"ט שם לפי' זה: ואולי, ועי' תפא"י שם שפירושו ביוונית שיר תודה.
82. תוס' יו"ט שם בשם ראבי"ה, וכ"ה בש"נ מכת"י.
83. תפא"י שם, וכ"כ ברש"ש יומא יא ב. ועי' שלט"ג שם שטרי בלשון יון הוא חלש, שהאבנים היו תמוכות זע"ז כחלש הנתמך על חברו. [וראה עוד על השם טדי בנספח לאגרון לרס"ג, ירושלים תשכ"ט, עמ' תט ואילך].
84. מידות שם.
85. רש"י מנחות צח א, ועי"ש ברש"י ובתוס' פסחים פו א ורע"ב כלים פי"ז מ"ט שכ' בשער העזרה. ועי' רש"ש פסחים שם שתמה, ובעזר"כ מידות שם כ' שט"ס היא וצ"ל הר הבית.
86. מנחות צח א רב חסדא ורב יצחק חד אמר כו'.
86א. רע"ב מדות פ"א.
87. רש"י שם.
88. ר"ח פסחים פו א.
89. מנחות שם חד אמר.
90. רש"י שם, ועי' פהמ"ש מידות שם. ועי' כפתור ופרח פ"ו שער היום ניכר שער שושן בהר הבית.
91. יומא טז א ורש"י ד"ה ומתכוין.
92. ע"ע. [טור תקפא]
93. רש"י שם ד"ה חוץ.
94. כ"ה במשנה שם, וע"ע פרה מחלוקת בדבר והלכה שכשרה גם בכהן הדיוט.
95. ר"ש ורא"ש ורע"ב.
96. מידות שם.
97. פרה פ"ג מ"ו. וע"ע הנ"ל על כבש זה.
98. מס' סופרים פי"ט הי"ב: פרקי ר' אליעזר. פי"ז, והובא בתוה"א לרמב"ן סוף שער האבל ובכפתור ופרח פרק ו וברא"ש מו"ק פ"ג סי' צג. וע"ע חתן וע' נחום אבלים.
99. עזרת כהנים פ"ב מ"ב ד"ה חוץ, ע"פ לשון מס' סופרים ועולים להר הבית. וכ"נ מתוה"א שם שכ' ולמדנו מזה שבשבת יוצא האבל להר הבית כו'.
100. עי' לעיל.
101. כפתור ופרח שם, ועי"ש בהערות לונץ שחולק וכ' שבמזרח לא היו מלבד שער שושן שום שערים אחרים, ושני השערים היו לדעתו בדרום, ע"פ מידות פ"ב מ"ב כל הנכנסים להר הבית נכנסים דרך ימין כו' מי שאירעו דבר מקיף לשמאל כו', וכ"כ בעזרת כהנים שם. ועי' תבואות הארץ פ"ז עמ' שלב ופי' רד"ל לפדר"א שם.
102. ר"ש ורא"ש ורע"ב.
103. מידות פ"ב מ"ג: רמב"ם פ"ה ה"ג.
104. רא"ש ורע"ב שם.
105. ר"ש ורע"ב שם.
106. רמב"ם שם.
107. ראבי"ה, הביאו בתוי"ט מידות שם, וכ"כ בפי' הגר"א שם.
108. מידות שם; רמב"ם שם.
109. פי' הרא"ש שם, ולפ"ז לא היה מקיף את כל הצדדים.
110. רא"ש שם. [טור תקפב]
111. רא"ש שם, והביאו בכ"מ בהב"ח פ"ה ה"ג.
112. תוי"ט מידות שם ושו"ת רמ"ע מפאנו סי' צח. ע"פ פסחים סד ב ורש"י שטלטלו את הפסח להר הבית בערב פסח שחל בשבת, ועי' סוכה מב ב ביו"ט ראשון של חג שחל בשבת, ועי' רש"י נחמיה ב ח שחומת הר הבית נעשתה אחרי הבנינים שבתוכו. ועי' הגה להכ"מ בהב"ח שם. ועי' פי' הריעב"ץ לבית הבחירה פ"ה ה"ג.
113. תוי"ט שם ושו"ת רמ"ע שם, וזה תלוי במחלוקת אם החיל מחיצה או המקום שמהסורג עד עזרת נשים, והסורג שימש מחיצה להחיל, וע"ע חיל. ועי' הציור בלוח שבריש הע'.
114. מידות שם.
115. תפא"י שם.
116. מידות שם.
117. באורי הגר"א שם.
118. פהמ"ש להרמב"ם שם והרע"ב.
119. עזרת כהנים שם. וע"ע השתחויה, ושם שי"א שההשתחויות היו כנגד י"ג שערים.
120. מידות שם; רמב"ם שם. וע"ע חיל אם זהו החומה המקיפה את העזרות, או שהוא השטח שבין הסורג והעזרות.
121. משנה שם. וע"ע הנ"ל אם הכוונה לגובה הכותל או לרוחב השטח, ותלוי בפירוש חיל בציון הקודם. על המעלות שהיו שם, רומן ורוחבן, ע"ע הנ"ל.
122. עי' כלים פ"א מ"ח, ועי' רמב"ם פ"ה ה"ד לפנים מן החיל העזרה, ור"ל מעזרת ישראל עד סוף אחורי קודש הקדשים. ושם בה"ז ולפני העזרה במזרח עזרת נשים.
123. עי' מידות פ"ב ופ"ד ופ"ה וכלים פ"א מ"ח ומ"ט, ועי' על כל אלה המקומות בערכיהם המיוחדים.
124. מידות פ"ב מ"א.
125. רמב"ם פ"ה ה"ו. [טור תקפג]
126. מידות שם.
127. ע"ע לשכות. שלטה"ג פ"ב, והובא בתוי"ט שם. ועי' להלן על הבנינים שהיו בהר הבית.
128. פי' הרא"ש שם, ועי' עזרת כהנים שם שאין הרא"ש חולק על השטח שהיה בדרום יותר וכן בכולם, אלא שבפירוש רובן מן הדרום הוא מפרש על הבנינים.
129. תוי"ט שם, ע"פ יחזקאל מ ב, עי' לעיל: מקומו ומידתו, ועי' תוי"ט שם מ"ג בשם ראבי"ה.
130. נחמיה ח א.
131. עי' מידות פ"ב מ"ו.
132. עי' יומא סט ב.
133. עזרת כהנים פ"ב מ"א ד"ה רובו. ועי' רש"י פסחים כו א ד"ה ההיכל על הרחוב שלפני הר הבית.
134. עי' מידות פ"ה מ"א.
135. עי' מידות שם.
136. ועי' שלטי גבורים פרק ב ותוי"ט פ"ב מ"א שתפסו מספרים לכל צד דרך משל, ובתפא"י שם כ' בשם הש"ג מספרים מדוייקים, אבל בש"ג שם מפורש שכ"כ דרך משל.
137. ברכות לג ב וש"נ, ובפסחים יג ב ואיסטוונית היתה נקראת.
138. ברכות ופסחים שם: רמב"ם בית הבחירה פ"ח ה"א.
139. רש"י ברכות שם, ועי' רש"י סוכה מה א היקף לפנים מהיקף.
140. רש"י פסחים יא ב במשנה.
141. מאירי פסחים שם. [טור תקפד]
142. רש"י שם יג ב. ועי' להלן על כל הר הבית אם היה מקורה.
143. מאירי שם. ועי' מוסף הערוך ע' סטיו שהוא בנין העשוי לטייל תחתיו למחסה מזרם ומשרב, ובלשון יונית סטואה.
144. ע"ע לשכות. ועי' שלטי הגבורים פכ"ה והובא בתוי"ט פ"ב מ"א שמנה שלשים לשכות מלבד אלו שבמשנה בשביל משמשי המקדש, ועי' עזרת כהנים פ"ב מ"א שמנה יותר, וע"ע הנ"ל.
145. ע"ע בית המוקד כרך ג, ושם שבחלקו היה בהר הבית.
146. יומא סח ב ורש"י.
147. תוספתא חגיגה פ"ב.
148. עי' משנה סנהדרין פו ב ופח ב, ועי' רש"י שם שא' על פתח הה"ב היינו בחיל וא' על פתח עזרת נשים.
149. עי' רש"י ע"ז ח ב שכך שמו חנות.
150. גמ' ע"ז שם.
151. תוספתא יומא פ"א לגי' רש"י שם כג א.
152. רש"י שם.
153. ירושלמי תענית פ"ג ה"ט; רמב"ם פ"ה ה"א.
154. רמב"ם שם, וכ"כ השלטי גבורים פ"ב ומרכבת המשנה ח"ב בהב"ח שם ובתפא"י מידות פ"ב מ"א, אלא שנחלקו הש"ג ומרכה"מ ותפא"י בנוגע לעזרה, וע"ע עזרות ע"ז.
155. תוי"ט פ"ב מ"א, ולא הזכיר את הירושלמי ולא את הרמב"ם, ועי' בתי כהונה ח"א סי' יז שהסכים להתוי"ט והבין כן אף בד' הירושלמי והרמב"ם.
156. ערוך ע' הר, ועי' רש"י פסחים ז א ד"ה בהר הבית במעות שנמצאו שם: הרוח מכבדתו.
157. פרה פ"ג מ"ג; רמב"ם פרה אדומה פ"ב ה"ז.
158. רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"א, ועי' כ"מ שם שהוא ע"פ פרה שם ומ"ו שם.
159. משנה שם ורמב"ם פרה אדומה שם: מפני קבר התהום: רמב"ם בהב"ח שם. וע"ע מזבח אם אף תחת המזבח היה חלול.
160. רמב"ם פ"ו ה"א.
161. מאירי מידות פ"ב מ"ב.
162. רמב"ם שם.
163. מאירי מידות שם, ועי"ש בהערות הר"א סופר.
164. ועי' תוספתא סנהדרין פ"ב מעשה בר"ג וזקנים שהיו יושבים ע"ג מעלות בהר הבית ובבלי סנהדרין יא ב וירוש' מע"ש פ"ה ה"ד ועוד. ויתכן שזה היה באותן המעלות שבחיל. [טור תקפה]
165. רמב"ם שם, ע"פ מידות פ"ב, וע"ע בית המקדש כרך ג עמ' רלא. על מידתן וגובהן של החיל והעזרות והאולם, ועל מידת כל המעלות בגובה וברוחב, ע"ע חיל וע' עזרות וע' אולם וע' בין האולם ולמזבח.
166. רמב"ם שם ה"ה.
167. רש"י יומא טז א ד"ה ותנן.
168. רש"י שם ד"ה ר"א היא לדעת ר' אליעזר בן יעקב, ועי' תו"י שם ד"ה אי אמרת.
169. עי' פסחים פו א. וע"ע מחילות.
170. הגי' בירושלמי פסחים פ"ג ה"ח.
171. יומא ב א וזבחים קד ב וירושלמי פסחים שם.
172. דהי"א כט יט. יומא שם כל המקדש כו' וזבחים שם כל הבית כו' וירושלמי שם כל הר הבית. וע"ע בית הדשן כרך ג עמ' קפג ב.
173. קרית ספר בהב"ח רפ"ה.
174. עי' לעיל: מקומו ומידתו.
175. כלים פ"א מ"ו ומ"ח; רמב"ם בית הבחירה פ"ז הי"ג וטו. וע"ע בית המקדש כרך ג עמ' רלב א.
176. רש"י סוטה מ סוע"ב.
177. מאירי יבמות ו ב. ועי' מבוא לספרי זוטא מהר"מ זעמבא קדושת הר הבית ושו"ת אבני גזר או"ח סי' תנא שדנו אם הר הבית בכלל מקדש, ועי' מקדש דוד בית הבחירה סי' א אות ג שהר הבית אינו בכלל בית הבחירה.
178. במדבר א ג. רמב"ם פ"ז הי"א.
179. ספרי ריש במדבר; תוספתא כלים פ"א; רמב"ם שם. ועי' רש"י פסחים סז א ד"ה מחנה לויה.
180. תוס' שבועות טו א ד"ה ויוצא. וע"ע בית המקדש עמ' רל על חילוקי המחנות בירושלים. [טור תקפו]
181. כלים פ"א מ"ח; רמב"ם שם הט"ז וביאת המקדש פ"ג ה"ג.
182. במדבר ה ג.
183. ברייתא בפסחים סז א.
184. שם ב.
185. שם ה.
186. רש"י שם. וע"ע טומאת מקדש וקדשיו וע' שלוח מחנות, ושם על לימודים אחרים ודין של שאר הטמאים במחנה לויה.
187. עי' שבועות טו א, וע"ע בית המקדש עמ' רלב וע' ירושלים.
188. תוס' שבועות שם ד"ה ויוצא. ועי' שו"ת אבני גזר יו"ד סי' תנ שנסתפק אם ר"ל שנתקדשו בלחמי תודה אע"פ שלא נפסלו ביוצא או שלא היה לחם כלל ומ"מ לבית דין מהלכים מסביבו צריכים.
189. קרית ספר בהב"ח פ"ה, ועי"ש שקדושת העזרה עשה יצחק שקראה שדה וקדושת הבית יעקב שקראו בית, וצ"ב שהרי דור קידש העזרה, עי' זבחים כד א ורש"י ותוס', ועוד שצריך לקדש בשיירי מנחה וכו', ונ' שאין ר"ל קדושה ממש אלא כעין קדושת פה קודמת.
190. ע"ע בית המקדש עמ' רלג ורלד.
191. ע"ע ארץ ישראל כרך ב עמ' רטו.
192. מנחת חינוך מצוה רפד אות ו.
193. עי' מחזיק ברכה או"ח בקו"א לסי' קנא. ועי' תשו' הרצ"פ פרנק ז"ל בקובץ יגדיל תורה שנת תרע"א קונט' כז ואילך בארוכה.
194. כרך ה' עמ' קלז. [טור תקפז]
195. עמ' רכח, ועי' מבוא לספרי לר"מ זעמבא קדושת הה"ב.
196. וברי"ף גם והלשכות, וכ"ה בד' ניאפולי.
197. משנה נדרים מח א.
198. רמב"ם נדרים פ"ז ה"ב; טוש"ע יו"ד רכד א.
199. פהמ"ש להרמב"ם שם.
200. משנה שם מז ב ותוס' שם ד"ה ומותרים ושמ"ק שם.
201. משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
202. פהמ"ש שם. ונ' שר"ל שיש לו זכות כללית אבל לא זכות בעלות פרטית שלו.
203. תוס' שם. ועי' פרישה סי' רכד שזהו הפקר לכל ישראל ואין נקרא שם של אחר עליו. וע"ע נדרים.
204. המאור סוף ביצה. ועי' קצוה"ח סי' ר ס"ק א שדן על מעות שנמצאו בהר הבית שהן חולין, למה לא קנתה חצר לגבוה שהר הבית חצר הקדש הוא, וע"ע הקדש על קנין הקדש בחצר.
205. כרך ג עמ' רכו, ושם שאח"כ קנו מהם כל ישראל.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן