לדף ראשי




מקומו. בית המטבחיים היה בצפונו של מזבח-החיצון*¹, שכל קורבנות קדשי-קדשים* שחיטתם בצפון².

בית המטבחיים נקרא המקום של הטבעות³, המיוחד לשחיטת הקדשים, והמקום שלצפון הטבעות, ששם עומדים השולחנות להדחת הקרביים והבשר⁴, והמקום שלצפון השולחנות, ששם קבועים העמודים⁵, שעליהם תולים ומפשיטים את הקדשים⁶.

שלושה מקומות אלו - מקום העמודים, השולחנות והטבעות - ואת שביניהם, מתחילים ברוחב העזרה, מצפון לדרום, במרחק שמנה אמות מכותל צפוני של העזרה, ומסתיימים במרחק שמנה אמות מכותל צפוני של מזבח החיצון⁷.

בית המטבחיים לא היה בית בנוי בכתלים, ואינו אלא מקום פנוי⁸.
ויש סוברים שבית המטבחיים של מקום העמודים היה מוקף מחיצות כעין בית, ובכותל הדרומי היה פתח למקום השולחנות והטבעות⁹. מקום [עמוד ריז טור 1] שחיטת הקדשים ודאי שלא היה מוקף מחיצות, שלא יהיה הפסק בינו לבין המזבח ובינו לבין ההיכל¹⁰.

העמודים
בבית המטבחיים היו שמנה עמודים ננסים¹¹, כלומר: קצרים, שהיו נמוכים משאר העמודים שבעזרה כדי שיהא נוח להשתמש בהם¹², ושל אבן היו¹³, ותקועים בארץ¹⁴.
עמודים אלה עמדו זה אחר זה לאורך העזרה ממזרח למערב¹⁵.
ויש אומרים שעמדו בשורה אחת לרוחב העזרה מצפון לדרום¹⁶.

על גבי העמודים היו רבעים (או: רביעית) - וי"ג: רביעים¹⁷ - של ארז¹⁸. נקראו כך על שם שהיו חתיכות מרובעות¹⁹, או על שם שהיו רבוצים על העמודים²⁰, והם היו קורות²¹, או לוחות²².
ויש שכתבו שהיו אדנים, רוצה לומר עצים רחבים ועבים²³, שהעמודים תקועים בהם²⁴. לכל עמוד ועמוד היה רביע²⁵,
ויש אומרים שהיו נמתחים מעמוד לחברו, על כל שנים משמנה העמודים רביע אחד²⁶. הרבעים לא היו קבועים בעמודים אלא מונחים, לפי שאסור לנטוע עץ בולט קבוע בעזרה²⁷, והעמודים של אבן היו קבועים²⁸.

אונקליות - מזלגות²⁹, או מסמרות שראשיהם כפופים למעלה³⁰ - של ברזל היו קבועים ברבעים, שבהם תולים את הקורבנות ומפשיטים אותם³¹, ושלושה סדרים של אונקליות היו לכל אחד ואחד³².

יש מפרשים ששלושה הסדרים של האונקליות היו מתחת לקורות הרחבות הנמתחות מעמוד לעמוד³³, או משני צדיהם ובשטח התחתון³⁴,

ויש מפרשים שהאונקליות היו מצדי הרבעים בשלושה סדרים זה [עמוד ריז טור 2] גבוה מחברו, כדי לתלות בנמוכים את הכבשים ובאמצעים את האילים ובעליונים את הפרים³⁵,

ויש מפרשים ששלושה הסדרים היינו שהיו משלושה צדדים של הרביע שעל גבי העמוד, מצפון ומדרום וממזרח, אבל ממערב לא היו, כדי שלא יהפכו המפשיטים אחוריהם לקודש הקדשים³⁶. וכתבו ראשונים שגובה האונקליות היו שלושה טפחים, שני טפחים מהם תקועים בבריחים וטפח אחד יוצא³⁷. האונקליות היו גם בכתלים³⁸.

האונקליות הוזכרו בבניין הבית שלעתיד ביחזקאל: והשפתים טפח אחד וגו'³⁹.

השולחנות
שמנה שלחנות היו בבית המטבחיים⁴⁰, בצד העמודים⁴¹, שעליהם מדיחים את הקרביים⁴². ואף על פי שהייתה לשכה מיוחדת להדחת קרבי קדשים⁴³, לא היו מדיחים באותה לשכה אלא את הכרס, שהיא מלוכלכת ביותר, אבל שאר הקרביים הדיחו על השולחנות⁴⁴, או שקרבי קרבן תמיד היו מדיחים על השולחנות וקרבי שאר קורבנות כשהיו הרבה זבחים היו מדיחים בלשכה⁴⁵.
ויש אומרים שעל השולחנות היו מדיחים את בשר הקדשים, אבל קרבי הקדשים שיש בהם פרש היו מדיחים בלשכת המדיחין⁴⁶.

קרבי התמיד היו מדיחים על מיעוטם של שלחנות⁴⁷, היינו על השולחן הקטן מהשולחנות שבבית המטבחים⁴⁸. ויש גורסים: במעטן, או: במעוטה, ופירושו במין כלי בשם זה, כמו: מעטן של זיתים⁴⁹, או שמצד אחד בשלחן עצמו היה בית קיבול שהקרביים לא יהיו מונחים בו בדוחק ויהיו מודחים יפה יפה⁵⁰.

ויש מפרשים "במעוטה" כלומר: לכל הפחות היו מדיחים שלש פעמים, ואם רצה להוסיף מוסיף⁵¹.


בית המטבחיים

השולחנות היו של שיש⁵². לא עשו אותם של זהב, אף על פי שאין-עניות-במקום-עשירות*, שהזהב מפסיד את הבשר, שמחממו ומעפשו, ושל שיש מקררו⁵³, ואף על פי שאחד מהנסים שנעשו בבית המקדש היה שלא הסריח בשר קודש מעולם⁵⁴, אין מזכירים מעשה נסים⁵⁵, כלומר: אין סומכים על הנס⁵⁶.

שמנה השולחנות עמדו בשורה אחת, זה אחר זה, ממזרח למערב, כמו העמודים שבצדם⁵⁷, ויש אומרים שעמדו בשני סדרים של ארבעה ארבעה, כל סדר של ארבעה שלחנות, מצפון לדרום⁵⁸. ויש אומרים שעמדו בשורה אחת מצפון לדרום, שבעה שלחנות בתוך שבעה האוירים שבין עמוד לעמוד, ושלחן אחד בקצה העמודים, על יד העמוד האחרון כנגד האויר שבינו לבין הטבעות⁵⁹.

הפשט הקורבנות היה על שלחנות של שיש שבין העמודים⁶⁰,
ונחלקו בדבר:
יש אומרים שהם הם אותם השולחנות שבבית המטבחיים ששימשו להדחה⁶¹, ולא היו שם שלחנות אחרים⁶², אלא שבשעת ההפשט, כשבהמה תלויה על העמודים, לא הייתה נגררת לארץ, שהבהמה הייתה גדולה ומגיעה לשלחנות ומונחת עליהם⁶³, או שמקודם הפשיטו על השולחנות, כדרך הטבחים שמפשיטים על הקרקע, ואחר כך תלו את הבהמה על העמודים לגמור את ההפשט ולפתוח את הבטן ולהוציא בני מעיה⁶⁴. ואף על פי ששלחנות אלה לא עמדו בין העמודים אלא בצדם, מכל מקום לפי שהיו מכוונים כנגד בין העמודים נקראו שלחנות שבין העמודים⁶⁵.

ויש אומרים שהשולחנות עמדו בין העמודים ממש, ששבעה שלחנות עמדו בין האוירים שבין כל עמוד [עמוד ריט טור 2] ועמוד ואחד בסופו⁶⁶.

ויש חולקים וסוברים שהשולחנות שבין העמודים אינם אלה שהיו מדיחים עליהם, אלא אחרים היו שעמדו בין העמודים להפשיט עליהם הקורבנות⁶⁷.

הטבעות
טבעות היו לצפונו של מזבח, שעליהן שוחטים את הקדשים⁶⁸. טבעות אלו תיקן יוחנן כהן גדול, שהיו נוהגים להפיל את הבהמה לארץ על ידי הכאה במקלות, אמר להם: עד מתי אתם מאכילים טריפות למזבח, שמא ניקב קרום של מח⁶⁹, עמד והתקין להם טבעות⁷⁰, כדי לקשור חבל ברגלי השור ומכניסים ראש החבל בטבעת ומושכים מעט מעט עד שהשור נופל בנחת⁷¹, או שהיו מכניסים את רגלי הקרבן בהטבעות, שהיו כשלשלאות של ברזל תקועות בארץ⁷², לפי שלא היו כופתים את התמיד⁷³,
ויש מפרשים שבתוך הטבעות היו מכניסים את ראש הבהמה⁷⁴.

הטבעות היו רחבות מלמעלן וצרות מלמטן⁷⁵, כנגד ראש השור, שלא יהיו טורחים לאוחזו ביד⁷⁶. ולא הייתה הטבעת עגולה אלא כמין חצי טבעת וראשה אחד מחובר לרצפה ועולה ויורד במקום חבורו ונותנים צואר הבהמה בטבעת ותוחבים ראש הטבעת בקרקע⁷⁷.

ששה סדרים של טבעות היו שם של ארבע ארבע,
ויש אומרים ארבעה סדרים של שש שש⁷⁸, עשרים וארבע טבעות כנגד עשרים וארבעה משמרות כהונה⁷⁹, טבעת למשמר⁸⁰. אורך הסדרים הוא מצפון לדרום.
לדעה ראשונה שהיו ששה סדרים ובכל סדר ארבע טבעות, נמצא ממזרח למערב היו בכל שורה שש טבעות ומצפון לדרום בכל שורה ארבע טבעות,
וליש אומרים שהיו ארבעה סדרים ובכל סדר שש טבעות, היו ממזרח למערב בכל שורה ארבע טבעות ומצפון לדרום שש טבעות⁸¹, [עמוד רכ טור 1]
ויש מפרשים שלתנא קמא היו ממזרח למערב בכל שורה ארבע טבעות ומצפון לדרום שש טבעות וליש אומרים להפך⁸².

מדתו
חלק בית המטבחיים שתפסו הטבעות, מדתו ברוחב העזרה, מדרום לצפון, עשרים וארבע אמות⁸³. במקום שמצפון להטבעות, שהוא מקום השולחנות והעמודים, יש מחלוקת.
לסוברים שרוב המזבח עמד בדרום ומיעוטו בצפון⁸⁴,
יש סוברים שהמטבעות עד השולחנות ארבע אמות והשולחנות עצמם ארבע אמות ומהשולחנות עד העמודים ארבע ומקום העמודים עשר אמות ומחצה⁸⁵, ולפי זה הייתה מדת כל בית המטבחיים ברוחב העזרה ארבעים ושש אמות ומחצה.

לשיטה זו שהשולחנות תפסו ארבע אמות וביניהם להטבעות לדרום ארבע אמות ולהעמודים לצפון ארבע אמות, יש עוד שתי דעות במדת העמודים:
יש אומרים שמדתם שמנה אמות ומחצה⁸⁶, וכל בית המטבחים לפי זה תפס ארבעים וארבע אמות ומחצה,
ויש אומרים שמדתם תשע אמות⁸⁷, ומדת כל בית המטבחיים לפי זה ארבעים וחמש אמות.

ויש סוברים שהשולחנות לרוחב העזרה תפסו שמנה אמות, ובינם להטבעות מדרום ולהעמודים מצפון לא היה מקום פנוי⁸⁸, וכשאמרו: מן הטבעות לשלחנות ארבע ומן השולחנות לננסין ארבע⁸⁹, התכוונו שמהטבעות למחצית השולחנות ארבע וממחצית השולחנות לננסים ארבע⁹⁰, ומקום העמודים שתים עשרה אמות ומחצה⁹¹, ולפי זה כל בית המטבחיים היה ארבעים וארבע אמות ומחצה.

ויש סוברים שמהטבעות לשלחנות היה מקום פנוי ארבע, אבל מהשולחנות להעמודים לא היה מקום פנוי, שכשאמרו מהטבעות לשלחנות ארבע פירושו להתחלת השולחנות, ומהשולחנות לננסין ארבע פירושו מהתחלת השולחנות, שהשולחן עצמו היה [עמוד רכ טור 2] רחבו ארבע, ושאר שבעה השולחנות לא תפסו מקום ברוחב העזרה, שעמדו - לדעתם - בין האוירים של מקום העמודים⁹². לסוברים שכל המזבח היה בדרום העזרה⁹³, היה מקום העמודים חמש עשרה אמות ומחצה ומשם עד השולחנות ארבע והשולחנות ארבע ומשם עד הטבעות ארבע⁹⁴, ולפי זה רוחב כל בית המטבחיים חמשים ואחת אמה ומחצה⁹⁵.

מדת בית המטבחיים לאורך העזרה, ממזרח למערב, לא נתבאר⁹⁶.

הערות
1. תמיד פ"ג מ"ה ומדות פ"ג מ"ה.
2. פהמ"ש להרמב"ם מדות שם.
3. עי' להלן: הטבעות.
4. עי' להלן: השלחנות.
5. עי' להלן: העמודים.
6. פי' הרא"ש למדות שם; מאירי יומא טו. ועי' משנה תמיד ומדות שם ורמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ג שקוראים בית המטבחיים למקום העמודים, ובמשנה שקלים פ"ו מ"ה השלחנות בבית המטבחיים, וברש"י סוכה נו א ד"ה וטבעתה ורמב"ם תמידין ומוספין פ"א הי"א: הטבעות במקום בית המטבחיים.
7. מדות פ"ה מ"ב; רמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ג - הט"ו. ועי' להלן: מדתו, על מדת השטח הזה.
8. מלאכת שלמה לתמיד פ"ג מ"ה בשם הראב"ד, ובפי' הראב"ד שלפנינו אינו; תפארת ישראל תמיד שם, ועי"ש בארוכה.
9. ציורי מהר"י בגמ' והתוי"ט במשניות. ועי' תוס' סוכה לו ב ד"ה בשבת בענין בית הכסא שבית מורה על היקף מחיצות. [טור 1]
10. תפא"י שם, ועי' ס' עזרת כהנים מדות פ"ג שם.
11. תמיד פ"ג מ"ה ומדות פ"ג מ"ה.
12. פי' הראב"ד לתמיד שם.
13. הרע"ב שם. ועי' תפא"י שם שהיו של שיש.
14. רש"י יומא טז ב ד"ה ננסין.
15. תוי"ט מדות שם בשם הראבי"ה; ציור מהר"י בגמ'. בציורי התוי"ט והתפא"י עומדים העמודים בשתי שורות, בכל אחת ארבעה עמודים.
16. כ"נ מפי' הגר"א מדות פ"ה מ"ב, ועי' עזרת כהנים מדות שם ופ"ג מ"ה.
17. פי' הראב"ד שם.
18. משנה שם.
19. רע"ב שם.
20. ראב"ד שם לגירסתו: רביעים.
21. ר"ש מדות שם; ראב"ד תמיד שם.
22. ערוך ע' רביע.
23. פהמ"ש להרמב"ם שם.
24. מאירי תמיד שם. ור"ל שראשי העמודים למעלה תקועים באדנים, ועי' הערות למאירי שם.
25. כן בציורים שבגמ' ובמשניות, וכ"מ ברע"ב תמיד שם.
26. ר"ש מדות שם; ראב"ד תמיד שם.
27. ע"ע בית המקדש: בנינו, וע' עזרה.
28. תוי"ט שם.
29. פהמ"ש להרמב"ם.
30. רש"י פסחים סד א.
31. משנה תמיד ומדות שם ומשנה פסחים סד א; רמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ג.
32. שם.
33. ראב"ד לתמיד שם, ועי' לעיל פירושו ברביעים.
34. מאירי מס' מדות שם. [טור 2]
35. ר"ש מדות שם. ועי' רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פ"ו ה"ה שאין תולים את השוורים להפשיטם.
36. תוי"ט מדות שם בשם הראבי"ה.
37. פסקי תוספות מדות סי' יז, ועי' ס' עזרת כהנים מדות שם שפירש בבריחים שר"ל בהרביעים של ארז, וטפח יוצא מקורו בתרגום יונתן יחזקאל מ מג.
38. משנה פסחים סד א. ועי' לעיל שי"א שבית המטבחיים היה מוקף כתלים, ולפי זה הכוונה לכותלי בית המטבחיים, ולהסוברים שהיה המקום פנוי, צ"ל שר"ל כותלי העזרה.
39. יחזקאל מ מג, עי"ש בתרגום יונתן וברש"י ורד"ק.
40. שקלים פ"ו מ"ד.
41. מדות פ"ה מ"ב; רמב"ם בהב"ח פ"ה סוף הי"ג והי"ד: בצדו מקום השלחנות כו', כצ"ל וכמ"ש אח"כ: ובצד מקום השלחנות וכו'.
42. משנה שקלים שם.
43. ע"ע לשכות: לשכת המדיחין.
44. המפרש תמיד פ"ד מ"ב; פי' הראב"ד שם; רא"ש שם.
45. רא"ש שם בתי' ב'.
46. תוס' יומא יט א ד"ה ששם. ועי' רמב"ם בית הבחירה שם: ומדיחין את הבשר לבשלו, ובמעשה הקרבנות פ"ו ה"ו כתב שהקרביים מדיחים על השלחנות. ועי' תוי"ט מדות פ"ה מ"ב.
47. תמיד פ"ד מ"ב.
48. המפרש שם; הרא"ש שם לגירסא זו.
49. עי' מעשרות פ"ד מ"ג ועוד.
50. פי' הראב"ד שם; הרא"ש שם בפי' ב'. [טור 1]
51. הרא"ש שם בפי' א'; הרע"ב שם.
52. שקלים שם; רמב"ם בהב"ח שם הי"ד ומעשה"ק פ"ו ה"ו.
53. תמיד לא ב, לפהמ"ש שם פ"ג מ"ה ובפי' הרא"ש פ"ד שם שהכוונה על שלחנות שבבית המטבחיים.
54. עי' אבות פ"ה מ"ה.
55. רא"ש תמיד שם בשם ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג.
56. קה"ע ופ"מ שם. לפנינו בירושלמי שם מוסב על שלחנות של לחם הפנים. ועי' פי' הגר"א תקלין חדתין שם. וע"ע אין סומכין על הנס.
57. תוי"ט פ"ג מ"ה בשם הראבי"ה; ציור הרמב"ם בפהמ"ש.
58. רש"י יומא טז ב. ובציורי הגמ' והתוי"ט מצויירים שני סדרים ממזרח למערב.
59. פי' הגר"א מדות פ"ה מ"ב, ועי"ש בפירושו לתמיד פ"ד מ"ב. ועי' פירוש שיטתו בס' עזרת כהנים מדות פ"ג מ"ה ופ"ה מ"ב. ועי' לעיל בסדר העמודים לפי הגר"א.
60. תמיד פ"ג מ"ה; מדות פ"ג מ"ה.
61. תוס' יומא טז ב בתי' ב'; פי' הראב"ד תמיד שם.
62. פי' הגר"א תמיד פ"ד מ"ב.
63. תוס' יומא שם.
64. הראב"ד תמיד שם.
65. ראב"ד שם. [טור 2]
66. פי' הגר"א תמיד פ"ד מ"ב ומדות פ"ה מ"ב, ועי' לעיל דעתו בסדר העמודים ובסדר השלחנות. ועי' תפא"י מדות שם ופ"ג מ"ה שלעת הצורך היו מטלטלים השלחנות לבין העמודים, ועי' רש"ש תמיד ומדות שם שהיו מתקפלים.
67. תוס' יומא שם בתי' א'; המפרש לתמיד לא א; רא"ש מדות פ"ה מ"ב.
68. מדות פ"ג מ"ה.
69. ע"ע מח וע' נקובה.
70. סוטה מח א.
71. ר"ח סוף סוכה; ערוך ע' טבעת.
72. פהמ"ש להרמב"ם מעשר שני פ"ה מט"ו ותמיד פ"ד מ"א; המאירי סוטה מז ב.
73. פהמ"ש שם.
74. רש"י יומא סב ב וסוטה מח א; ערוך ע' בלגה; ר"ש מעשר שני שם; רא"ש מדות שם.
75. ירושלמי סוף סוכה, ובמע"ש סופ"ה הגירסא: רחבות מלמטן וצרות מלמעלן, וכ"ה בערוך ע' הנ"ל, אולם בערוך השלם הגיה בערוך כבירושלמי סוכה.
76. ערוך שם. ועי' לעיל כיצד השתמשו בהטבעות.
77. רא"ש מדות שם.
78. משנה מדות שם.
79. ע"ע משמרות.
80. רש"י יומא סב ב; ר"ש מדות שם; רא"ש שם.
81. פי' הרא"ש מדות שם, ועי' באורו בס' עזרת כהנים שם. [טור 1]
82. תפא"י תמיד פ"ד מ"א, וכ"ה בציורי מהר"י בגמ' ובציור התוי"ט כדעת ת"ק שהוא לפי הרא"ש דעת יש אומרים.
83. מדות פ"ה מ"ב; רמב"ם בהב"ח פ"ה הי"ד.
84. ע"ע מזבח החיצון, ושם שכן פסק הרמב"ם.
85. רש"י יומא טז ב בפי' א', ע"פ משנה מדות שם: מן הטבעות לשלחנות כו', וע"פ גמ' שם, לדעתו שחמש אמות מן המזבח היו בצפון.
86. פי' ב' ברש"י שם שי"ב אמות ומחצה הננסים עם השלחנות.
87. רש"י שם בשם ר"י בר יהודה, שהננסים והשלחנות י"ג אמות.
88. רמב"ם בהב"ח שם.
89. משנה מדות שם.
90. כ"מ שם, ועי' תוי"ט מדות שם.
91. רמב"ם שם, לדעתו ששבע אמות מהמזבח היו בצפון. [טור 2]
92. פי' הגר"א למדות שם, ועי' דעתו לעיל: השלחנות.
93. ע"ע מזבח החיצון.
94. רש"י יומא שם יז א לראב"י. להרמב"ם צ"ל שהעמודים היו תשע עשרה אמות ומחצה, שהרי בינם להטבעות היה רק שמנה אמות שתפסו השלחנות.
95. וע"ע מזבח שי"א שכל המזבח בצפון ויש אומרים שבאמצע עזרה עמד, ולא נתבאר לדעתם מדת בהמטב"ח, והדבר תלוי אם גם לדעתם היה מהמזבח לטבעות ח' אמות וכן מהעמודים לכותל צפוני של עזרה ח' אמות.
96. ועי' ס' עזרת כהנים פ"ה מ"ב ד"ה ודע שבמשנה שמצדד לומר שארכו ל"ב אמה כמידת המזבח.




הערות לערך:
שם המעיר: דני
הערה: הטבעות היו מסמלות דבר עגול שהעולם כולו עגול, כל דבר שהאדם עושה, הוא עושה וזה חוזר אליו, לכן יש לנהוג בכבוד עם הזולת. מה עוד שהמטבחים שלנו היום והשולחנות מסמלים את מקום המזבח, שבו אדם אוכל ומברך ברכת המזון.
מקור ההערה: הרב יהודה לוי ( הרב האישי שלי )

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן