לדף ראשי



חייו
נולד בשנת 484 לפנה"ס בהליקרנאסוס שבדרום-מערב אסיה הקטנה (תורכיה של ימינו). במלאות לו 20 שנה נאלץ לעקור מעירו בשל סכסוך שפרץ בינו לבין ליגדאמיס הטיראן השליט העירוני. משם התגלגל הירודוטוס לאי סאמוס. באמצע המאה החמישית ביקר הרודוטוס באתונה, שם נפגש עם הוגי דעות, אישי ציבור ומדינאים, והדבר השפיע לא מעט על כתיבתו.

בשנת 444 לפנה"ס עקר מאתונה לתוריאוי בדרום איטליה. אז החל לכתוב את חיבורו המפורסם אודות ההיסטוריה היוונית. בשם "היסטוריה – תולדות מלחמת הפרסים והיוונים".
ערך מסעות לדרום איטליה, סיציליה, אסיה הקטנה, סקיתיה (דרום רוסיה של ימינו) וחופי הים השחור ונהר הדון, תראקיה (צפון מזרח יוון), איי הים האגאי, מסופוטמיה, מצרים, קיריני (כיום לוב), סוריה וארץ ישראל (שהייתה חלק מהממלכה הפרסית).

כנראה שחי תקופה מסוימת באתונה. באתונה נעזר במסורות בעל-פה של המשפחות המובילות, ובמיוחד של האלקמיאונידים, שעליהם התייחס פריקלס מצד אמו. בשנת 444 לפני הספירה הצטרף למשלחת המתיישבים בת'ורי שבאיטליה.

בשלב מסוים הפך ללוֹגִיוֹס - מדקלם סיפורים בפרוזה – וסיפר על עלילות קרבות ומאורעות היסטוריים, ופלאי ארצות הנכר. בשנת 431 לפני הספירה, פרצה מלחמת הפלופונסוס בין אתונה לספרטה. ייתכן שמאבק זה, שחילק את העולם היווני, עודד אותו לאסוף את סיפוריו ולההדירם לכדי רצף סיפורי – ה"היסטוריות" – שמרוכז סביב נושא התפשטות האימפריה הפרסית, שנעצרה בכוחה של ברית בין אתונה לספרטה.

לדבריו, תכלית חקירותיו הייתה "כדי שלא יִימָחוּ במרוצת הזמן מפעלי בני האדם, ולא יישארו ללא זכר מעשיהם הגדולים והמפליאים". הרודוטוס תיאר באופן מְרַתֵק את יוון והמזרח הקרוב בתקופת המלחמות שבין יוון לפָּרס.

אבי ההיסטוריה
ה"היסטוריות" פורסמו בין השנים 430 ו-424, ולימים חולקו לתשעה חלקים הקרויים על שם תשע המוזות. בשֵׁשֶׁת הספרים הראשונים מתוארת הִתפתחותן של הֶעָרים החוֹפשיוֹת ביוון ועלייתה של פרס. בשלושת האחרונים מתוארת פלישת אַחַשְׁוֶורוֹשׁ (המלך קְסֶרְקְסֶס) ליוון.
הֵרודוטוס עצמו קבע:

"חוֹבתי למסור מה שמספרים, אך אין זה מחובתי כלל וכלל להאמין בכך, ודברי אלה כוחם יפה לגבי כל החיבור שלי".

על שיטת כתיבתו כתב דברים אלה:

"אני מעלה על הכתב את תוצאות חקירותי כדי שזיכרון מעשיהם של בני אדם לא יסוף מן העולם, ומפעלותיהם, בין אם יוונים הם או זרים ("ברברים" בלשונו), לא יאבדו בלא שיושר עליהם ..."

הרודוטוס התבסס בכתיבתו על שלושה מקורות: מסורות שבעל-פה, שְׂרִידים ארכיאולוגיים ומסוֹרוֹת שבכתב. היסטוריונים ופילוסופים מאוחרים יותר גילו ביקורתיות רבה כלפי סיפוריו וטענותיו, עד כדי שכינו אותו תקופה מסוימת "אבי השקרנים". במהלך המאה העשרים עלתה קרנו של הרודוטוס, בעקבות ממצאים אנתרופולוגיים שונים, והיום מכירים בו לא רק כחלוץ ההיסטוריה, אלא גם האתנוגרפיה והאנתרופולוגיה.

תפיסת העולם ההיסטורית
גדולתו של הירודוטוס מסתמנת בפירוט הרקע למלחמה בין היוונים לפרסים, בין שתי התרבויות, והוא מתאר את הסיבות המדיניות, הכלכליות, החברתיות, והתרבותיות. הירודוטוס משתמש בחומרים היסטוריים כמו ארכיאולוגיה, ספרות, מסורות שבע"פ ובחינה פיזית-אישית בשטח.

הרודוטוס מציג את העימות בין הפרסים ליוונים, על רקע הדומה והשונה בין שני העמים: הצבא היווני מפולג בשל הפיצול הגיאו-פוליטי והפוליטי, אך מאוחד בדתו ובתרבותו ובמוטיבציה להילחם למען מימוש מטרותיו. הצבא הפרסי מפולג בשל הרכבו האתני ומאוחד תחת הנהגתו של מלך מקודש וסמכותי.

יצירתו של הירודוטוס מתארת את שני מסעות המלחמה הפרסיים: הקרב היבשתי במרתון, והקרב השני, הימי, מתחולל בסלמיס. תיאורו הכולל את המאורעות, ומציג אותם על רקע רחב בהרבה מאשר כותבי ההסטוריה שלפניו.

תרגומי ספרו לעברית
כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. 2 כרכים. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה.
טקסט מלא של כתבי הרודוטוס, בתרגום ד"ר אלכסנדר שור
הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן