לדף
ראשי
פתחיה מרגשבורג
פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (רגנשבורג), נוסע יהודי בן המאה ה-12. ערך מסע מגרמניה לבבל ולארץ ישראל. תולדות חייו אחיו של ר' יצחק הלבן מבעלי התוספות. בשנת 1175 לערך יצא למסע לארץ ישראל ובבל. ככל הנראה רצונו היה להשתטח על המקומות הקדושים. במסלולו עבר את פולין, קייב, קרים, כוזר, גאורגיה, ארמניה, כורדיסטן, בבל, סוריה וארץ ישראל. בספרו מוזכרים בהרחבה רק מסעיו בארץ ישראל, בבל וסוריה. תיאר את צורת הלימוד בישיבות בבל ומעמדן הנכבד של הקהילות, שבראשן המשיכו לעמוד הגאונים. פתחיה אף זכה להמלצה מגאוני בבל, שהיהודים המקומיים יראו לו את קברי הצדיקים. בארץ ישראל פגש יהודים מעטים אחרי מסעי הצלב. בירושלים, אליה הגיע ב-1187, מצא רק יהודי אחד, צבעי במקצועו, שנשאר בהיתר מיוחד מהצלבנים, שהשתמשו בשרותיו. בין הקהילות היהודיות בארץ-ישראל, הוא מונה גם את חברון, עכו וטבריה. מידע רב אפשר למצוא בסיפוריו לגבי קברי הצדיקים והמקומות הקדושים שבהם המתמקד. ההוצאה הראשונה של ספרו ראתה אור בשנת 1595 בפראג, בשם "סיבוב". הספר יצא ב-24 מהדורות מאז ותורגם לכל השפות העיקריות של אירופה. תיאוריו סיפוריו וציוניו, משמשים מקור אמין לחקר חיי היהודים במזרח בעת ההיא. בארץ ישראל משמש ספרו כבסיס לחקר ידיעת-הארץ בתקופתו. ספר המסעות של פתחיה מרגנשבורג ספר המסעות של ר' פתחיה בן יעקב מרגנשבורג נדפס בלמעלה משלושים מהדורות שונות ואף תורגם ללשונות לעז. לשונו העברית מעניינת. הנה, למשל, תיאור פיל שראה: ובנינוה היה פיל. ואין ראשו בולט חוץ, והוא גדול, ואוכל כשתי עגלות תבן בפעם אחת. ופיו בחזה, וכשרוצה לאכול, מוציא שפתיו כאמתיים, ובה מקבץ התבן ומכניס בפיו. וכשנתחייב אדם לשלטון להריגה, אומרים לפיל זה נתחייב. והוא יקחהו בשפתו ומשליכו למעלה וממיתו. וכמו שאדם עושה ביד, כך הוא עושה בשפתו. ומשונה ומפואר הוא, ועל הפיל בניין עיר. ושנים עשר פרשים עליו עם שריונים, ומוציא שפתו ועולים עליו כגשר.טקסט מלא של ספר המסעות "סבוב הרב רבי פתחיה מרעגנשפורג" מקור הערך: מעובד על פי ויקיפדיה
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|