לדף ראשי



תלמיד ר' יום-טוב ליפמן הלר, בעל התוי"ט, בנגלה. נחשב למקובל בעל שם בעיני המקובלים ר' אליעזר נחמן פואה ור' משה זכות.

אביו ר' יחזקיה הנקרא ר' פייבל, היה שמש בית הכנסת הישן בקראקא. (תפקיד ש"רק למדן מצוין, איש השם, רב הערך והחשיבות, זכה לו") [מתוך תולדות ישראל וחכמיו בפולין]
.
גדול היה כוחו של רא"ח בתלמוד ובפוסקים, בפלפול בחריפות ובבקיאות ובייחוד בחכמת הקבלה, והרביץ בקראקא תורה וחסידות, נגלה ונסתר כאחד.

בהיותו בן שלושים ושתים חיבר את ספרו "זאת חקת התורה" (ונציה תי"ט), שהוא קיצור ספר הכוונות לאר"י. זכה להערכה רבה מפי המקובלים הנ"ל בהסכמותיהם שם, וכן מפי ר' בנימין הלוי, מגורי האר"י, רבו של ר' משה זכות.

הספר נקרא "זאת חקת התורה" משתי סיבות [מתוך הקדמת המחבר].

א. עיקר תכלית ביאת האדם מהעולם העליון לזה העולם השפל כדי לתקן ולחבר חיבור הנפרדים בחטא של אדם הראשון הם ת"ת ומלכו"ת זי"ן אשר הם רמוזים בסוד זא"ת חק"ת הוא מלכות התורה הוא ת"ת.
ב. לסימנא מילתא הוא רמז רמז לתכלית ענייני מהות הספר: ז – רומז לזיכוך הנפש; א – רומז לעניין אכילה; ת – תענית; ח – מצוות; ק – קריאת התורה".

רא"ח נפטר בטריפולי והניח אחריו עוד ארבעה חיבורים:

א. "שתי ידות, - פשטים ודרושים כסדר פרשיות התורה, על פי הדין והקבלה, שבנו מהר"ר יעקב חזקוני, סדרו והוסיף עליו בסופו מפתח והוציאו עם הקדמה בראשו באמשטרדם בשנת ד"א תפ"ו.

ב. "יד רמה" "ויד ה'" – (חלק שני מספר שתי ידות הנ"ל) שני פירושים על הזוהר, עם ביאור המילות, שנדפס מהם רק הקונטרס הראשון בקושטא, (מפני שברח המדפיס עם סך מסוים וכמעט שזה קרב מיתתו) ולערך ששה דפים נמצאו מהחיבור בכתובים בין ספרי הרב ר' דוד אופנהיים.

ג. "זרע אברהם" – שני חלקים: ח"א – דרשות על סדר התורה ע"פ ש"ס ותוספות בדרך חריפות. ח"ב – חדושים על מסכת ביצה ומועד קטן וכמה סוגיות. [על הספר "זרע אברהם" מובא מאת המחבר בהקדמתו לספרו "זאת חקת התורה"].

ד. "יודעי בינה" – בנו ר' יעקב חזקוני מזכירו בהקדמתו לספר "שתי ידות".

מדברי בנו נראה כי אביו כתב הרבה תשובות לדין ולהלכה ויחבר מלבד כל אותם החיבורים הנזכרים עוד "חבילות חדושים על התלמוד הבבלי".

בשנת תרמ"ז נדפס בירושלים ע"י ר' חיים הירשנזון, ספרו של ר' שלמה תוינה "מעוז חיי" (דיני ר"ה ודרוש התעוררות לימים נוראים) עם "סוד התקיעות" למקובל ר' אברהם חזקוני.

ישנה דעה [בניהו, במאמרו "התנועה השבתאית בשאלוניקי"] שקושרת אותו לחברי תנועת השבתאות שהיתה בתקופתו ביוון.

"על נהייתו של חזקוני לשבתאיות וקשריו עם חוג השבתאים במודינה ידענו מאגרת של ר' אברהם רוויגו ... אותה שעה (בשנת ת"מ) ביקש חזקוני להדפיס את פירושו על ספר הזוהר. הוא שלח לרוויגו מאמר תמוה והשתבח בפירושו. כנראה ביקש חזקוני שרוויגו יסייעו. משלא ענה לו ר' אברהם רוויגו על מכתבו האחד, חזר חזקוני וכתב לו והפציר בו לחוות דעתו על הפירוש. עתה השיבו רוויגו"

על הדפסת הפירוש על הזוהר שלא נשלמה, ראה - מ’ בניהו, התנועה השבתאית ביון, ספונות יד, ירושלים (תשל"ח), עמ’ עג-עד.

מקורות:
ר' חיים מיכל, אור החיים עמ' 34 מספר 92.
ר' מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל באיטליה עמ' 2 אות א'.




הערות לערך:
שם המעיר: דניאל כליפה
הערה: אברהם (ב"ר חזקיה) חזקוני

דרשן ומקובל. קרקא, שפ"ז (1627) - טריפולי
תלמיד ר' יום-טוב ליפמן הלר, בעל התוי"ט, בנגלה. נחשב למקובל בעל שם בעיני המקובלים ר' אליעזר נחמן פואה ור' משה זכות.
אביו ר' יחזקיה הנקרא ר' פייבל, היה שמש בית הכנסת הישן בקראקא. (תפקיד ש"רק למדן מצוין , איש השם, רב הערך והחשיבות, זכה לו")
גדול היה כוחו של רא"ח בתלמוד ופוסקים בפלפול וחריפות ובקיאות ובייחוד בחכמת הקבלה, והרביץ בקראקא תורה וחסידות, נגלה ונסתר כאחד.
בהיותו בן שלושים ושתים חיבר את ספרו "זאת חקת התורה" (ונציה תי"ט), שהוא קיצור ספר הכוונות לאר"י. זכה להערכה רבה מפי המקובלים הנ"ל בהסכמותיהם שם, וכן מפי ר' בנימין הלוי, מגורי האר"י, רבו של ר' משה זכות. הספר "נקרא זאת חקת התורה משתי סיבות:
א. עיקר תכלית ביאת האדם מהעולם העליון לזה העולם השפל כדי לתקן ולחבר חיבור הנפרדים בחטא של אדם הראשון הם ת"ת ומלכו"ת זי"ן אשר הם רמוזים בסוד זא"ת חק"ת הוא מלכות התורה הוא ת"ת.
ב. לסימנא מילתא הוא רמז רמז לתכלית ענייני מהות הספר. ז – רומז לזיכוך הנפש, א – רומז לענין אכילה, ת – תענית, ח – מצוות, ק – קריאת התורה".
רא"ח נפטר בטריפולי והניח אחריו עוד ארבעה חיבורים יקרים:
א. "שתי ידות, - פשטים ודרושים כסדר פרשיות התורה, על פי הדין והקבלה, שבנו מהר"ר יעקב חזקוני, סדרו והוסיף עליו בסופו מפתח והוציאו עם הקדמה בראשו באמשטרדם בשנת ד"א תפ"ו.
ב. "יד רמה" "ויד ה'" – (חלק שני מספר שתי ידות הנ"ל) שני פירושים על הזוהר, עם ביאור המילות, שנדפס מהם רק הקונטרס הראשון בקושטא, (מפני שברח המדפיס עם סך מסוים וכמעט שזה קרב מיתתו) ולערך ששה דפים נמצאו מהחיבור בכתובים בין ספרי הרב ר' דוד אופנהיים.
ג. "זרע אברהם" – שני חלקים, ח"א – דרשות על סדר התורה ע"פ ש"ס ותוספות בדרך חריפות. ח"ב – חדושים על מסכת ביצה ומועד קטן וכמה סוגיות.
ד. "יודעי בינה" – בנו ר' יעקב חזקוני מזכירו בהקדמתו לספר "שתי ידות".
מדברי בנו נראה כי אביו כתב הרבה תשובות לדין ולהלכה ויחבר מלבד כל אותם החיבורים הנזכרים עוד "חבילות חדושים על התלמוד הבבלי".
בשנת תרמ"ז נדפס בירושלים ע"י ר' חיים הירשנזון, ספרו של ר' שלמה תוינה "מעוז חיי" (דיני ר"ה ודרוש התעוררות לימים נוראים) עם "סוד התקיעות" למקובל ר' אברהם חזקוני.
ישנה דעה שקושרת אותו לחברי תנועת השבתאות שהיתה בתקופתו ביוון. "על נהייתו של חזקוני לשבתאיות וקשריו עם חוג השבתאים במודינה ידענו מאגרת של ר' אברהם רוויגו ... אותה שעה (בשנת ת"מ) ביקש חזקוני להדפיס את פירושו על ספר הזוהר. הוא שלח לרוויגו מאמר תמוה והשתבח בפירושו. כנראה ביקש חזקוני שרוויגו יסייעו. משלא ענה לו ר' אברהם רוויגו על מכתבו האחד, חזר חזקוני וכתב לו והפציר בו לחוות דעתו על הפירוש. עתה השיבו רוויגו, "

מקור ההערה: ספרי בבליוגרפיה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן