לדף ראשי



הרב ישראל פורת זצ"ל נולד בתמוז תרמ"ו, דור שלישי לבני ירושלים. סבו ר' יוסף ואביו ר' אריה לייב היו צבעים של קירות וציירי שלטים ידועים בירושלים. למרות שבאותה תקופה ערביי חברון אסרו על יהודים להיכנס למערת המכפלה, הם הוזמנו לבצע שם עבודות ציור והבן-נכד הקטן התלווה אליהם. בשובם מחברון היו יהודי ירושלים מצטופפים מסביב לשני הצבעים כדי לשמוע מפיהם מה ראו ומה שמעו במערת המכפלה.

בגיל חמש נכנס לחדר הגמרא ובהיותו בן עשר העבירוהו לכיתת תלמוד גבוהה בת"ת 'עץ חיים' ששכן בחצר חורבת רבי יהודה החסיד בירושלים של בין החומות. בגיל צעיר החל הרב פורת ללמוד בישיבת 'אוהל משה' של הגאון מבריסק זצ"ל. בשנת תרס"ד (1904) כאשר הגיע הראי"ה קוק ארצה, נסע אליו ליפו והיה מבאי ביתו, ותלמידו המובהק.
בין חבריו בירושלים היה ר' יעקב משה חרל"פ. שניהם היו מבחירי תלמידיו של הרב בתקופת כהונתו ביפו. "מכל תלמידי יש לי סיפוק נפש מרובה משניהם, בני חמד של ירושלים". ר' ישראל הוסמך להוראה על ידי הרידב"ז, ר' חיים ברלין והרב קוק.

בשנת תרס"ה (1905) נשא לאישה את פשה מרים טיקטין שהייתה אחות רבי דוד טיקטין זצ"ל, המשגיח והבוחן הראשי של ישיבת 'עץ חיים'. בשנת תרס"ו (1906) יסד את 'בית ועד לחכמים' שהיה מרכז רוחני לבני תורה בירושלים.

בשנת תרע"ד (1914) נוסד 'ועד הרבנים לירושלים' שהורכב מאיחוד של גדולי הרבנים האשכנזים והספרדים בנשיאות הרב דיסקין והרב אלישר, והרב פורת נתמנה למזכיר הכבוד. למד תורכית, ערבית, צרפתית ואנגלית וייצג את העדה האשכנזית בפני הממשלה העותומאנית. מפעם לפעם נסע לקושטא והיה מלווה את הגאון ר' שמואל סלנט בביקוריו אצל הפחה ושרי הממשלה. בביקורים אלו הצליח לשחרר את חכמי התורה מארץ ישראל מלשרת בצבא הטורקי.

בשנת תרע"א (1911) היה המועמד למשרת חכם-באשי מטעם כל העדות האשכנזיות של היישוב החדש בא"י, אלא שאז ניצחה המסורת העתיקה שבאותה משרה זכו רק רבנים מצאצאי הספרדים.

בסיוון תרע"ג (1913) כתב הראי"ה קוק אגרת ל 'ידיד נפשי וחביבי הרב ר' ישראל פורת' בה ביקש ממנו לכתוב מבוא חדש לתלמוד:

"להשוות על כל עניין את הבבלי לעומת הירושלמי וחיפוש בכל המקורות השייכים לו מהקדמונים... העיקר הוא שלא להפוך עסק זה לעניין של למדנות קטנה כי אם לשום עין למרחקים" (אגרות הראי"ה, אגרת תקנב).

אחרי מלחמת העולם נדלדלו מקורות הפרנסה בארץ. בשנת תרפ"ג (1923), הוזמן הרב פורת לשמש ברבנות, תחילה באנגליה ואחר כך בארה"ב. לפני צאתו את הארץ בא להיפרד מהרב קוק שחזר על בקשתו ואמר: "דע לך כי ספרים מתחברים לפי צורך הדורות. דורנו זקוק למבוא חדש לתלמוד. לך והתחל בעבודה...". אולם כאשר הגיע לארה"ב, כותב הוא:

"נשקעתי ברבנות האמריקאית שעשקה זמני ומרצי, נפל רוחי בקרבי, ולא היה בי האומץ לפנות דעתי למלאכת קודש כזו הדורשת מעלות ומידות שאין בי."

הרב פורת כיהן כרבה הראשי של העיר קליבלנד בארה"ב כחמישים שנה. הוא ייסד בתי ספר לתורה, עסק בכשרות והשפיע על רבים להשבית את עסקיהם בשבת. ביוזמתו קמה ישיבת טלז בקליבלנד.
פרסם עשרות מאמרים, מחקרים ומסות בביאור מדרשי אגדות וסוגיות הלכה, במחשבה דת ולאום ובבעיות היום.
גולת הכותרת של עבודתו הספרותית - תורנית היא שבעת הכרכים של 'מבוא התלמוד' למסכתות שונות בהם תמצית של הסוגיות התלמודיות וביאור הגיונה וגדריה בשפה השווה לכל נפש.

כתלמידו של הרב קוק התייחס הרב פורת ליתרונותיה הסגוליים של ארץ ישראל בפירושיו לסוגיות השונות בגמרא. כך כתב על האמור במסכת סנהדרין (כד ע"א):

"א"ר אושעיא מאי דכתיב 'ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולשני קראתי חובלים' נועם אלו ת"ח שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה, חובלים אלו ת"ח שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה".

מפרש הרב פורת כי הלימוד בארץ ישראל הוא מוזיקה של כלים שונים היוצרים הרמוניה נעימה לאוזן. רק בארץ ישראל תוכל הרמוניה כזו להתקיים, ואילו בגלות מחלוקת בין חכמים סופה שהם "מהבלים זה לזה בהלכה."
הרב פורת נפטר בערב שבת שביעי של פסח תשל"ד (1974)



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן