לדף ראשי

בראשית פרק מא פסוק מה
וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:

בראשית פרק מא
(נ) וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן:(נא) וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי:(נב) וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי:

בראשית פרק מו
(ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן:
(יט) בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב יוֹסֵף וּבִנְיָמִן:(כ) וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם:(כא) וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ:(כב) אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר יֻלַּד לְיַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר:

בת פוטיפרע כהן און במצרים, שפרעה נתנה ליוסף לאישה. ילדה לו את מנשה ואפרים.

יש מדרשים המייחסים את אסנת לדינה:

"בת שש שנים היתה דינה כשהולידה את אסנת משכם... "¹.

וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל:

"וקרא פרעה שמיה דיוסף גברא דטמירן מפרסם ויהב ליה ית אסנת דילידת דינה..."².
"יצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות, ושללה [שכם] ושכב עמה, והרתה וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להורגה, שאמרה [דינה]: עכשו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב. הביא [יעקב] שרץ של זהב, שם הקדש כתוב בו, ותלה על צוארה [של אסנת] ושלחה והלכה, והכל צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך, והורידה למצרים לבית פוטיפרע... והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת... "³.

פדר"א והחיזקוני מציינים כי בקשו בני יעקב להרגה, ופדר"א מוסיף את הסיבה: "שיאמרו שיש בית זנות באהלי יעקב".

אך יש מחז"ל שאינם מסכימים לכך שאסנת היא בת דינה, וסוברים לפשוטו, שאסנת אכן הייתה בת פוטיפרע⁴, והתגיירה: "ועוד יש נשים חסידות גיורות כשרות מן הגוים, ואלו הן: אסנת, צפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות ויעל"⁵ . ואלה הסוברים שאסנת הייתה אמנם מצרייה, אך גיירה יוסף,מתקשים: "ואיך גייר את אסנת בת פוטיפרע שם במצרים? ואם נאמר שבאמת לא היתה גיורת, נמצא דולדה כמותה, וממילא היה למנשה דין ב"נ"⁶.

משמעות שמה
הסבר שמה של אסנת מופיע בדברי רבינו בחיי והחיזקוני: "ולפי שגרשה יעקב מביתו והושיבה בתוך סנה אחד נקראת אסנת"⁷.

יש אומרים ששמה בא מהמילה אסון, וכך קראה לה דינה לאחר האסון שפקד אותה. בספר עזרא ישנם אנשים הנקראים "בני אסנה"⁸. יש אומרים שצורת השם היא מצרית, ופירושה: של נֶת, כלומר השייך לאלילה נֶת, שפולחנה היה רווח בחבלי הדלתה המערבית במצרים⁹.

אסנת גדלה בבית פוטיפר, שהיה בית מצרי טיפוסי, דהיינו ע"ז ופריצות:

"בת פוטי פרע כהן און. דרשו רז"ל: פוטיפרע הוא פוטיפר ונקרא פוטיפר על שם שפיטם פרים ועגלים לע"ז, וזהו לשון פוטיפר, מפטם פר, והוא נקרא פוטיפר, ונקרא פוטיפרע על שם שנסתרס מאליו לפי שלקח את יוסף למשכב זכור"¹⁰.

מספרת האגדה כיצד יום אחד,

"יצא פוטיפר לטייל עם נעריו והגיעו עד לחומה, שמע פוטיפר קול בכיית ילוד, אמר אל עבדיו: הביאו לי את הילד הזה, וראה פוטיפר את הטס [ששם יעקב על צוארה]... ואמר: בת גדולים היא, הוליכוה לביתי, והביאו לה מינקת, ובעבור שגדלה נקראת בתו"¹¹.

אשת פוטיפר גידלה את אסנת, והיא הייתה עדה לנסיונה של אשת פוטיפר לפתות את יוסף, ובזכותה ניצל יוסף ממוות: לאחר שאשת פוטיפר סיפרה לפוטיפר על מעשי יוסף בה, כביכול, והוא רצה להרגו, אסנת היא זו שגילתה לאביה פוטיפר את האמת:

"...אותו היום הלכו כולם לעבודה זרה והיא (אשת פוטיפר) עשתה עצמה חולה. כיון שחזרו הלכו חברותיה לבקרה אמרו לה: מה לך שפניך כך? ספרה להן כל המאורע. אמרו לה: אין לך תקנה אלא אמרי לבעלך כך וכך ויחבשנו בבית האסורין. אמרה להן בבקשה מכן שתאמרנה כל אחת ואחת [לבעליכן ] שאף לכן תבע, ועשו כן. ונכנסו כל השרים לחצרו של פוטיפר וספרו לו. רצה (פוטיפר) להרגו (את יוסף), אמרה ליה: אל תהרגנו ותאבד מעותיך אלא תחבשנו. אפילו כן רצה להרגו עד שבאת אסנת בסתר אל פוטיפרע ונשבעה לו וספרה האמת. אמר לה [הקב"ה] חייך, הואיל ואת לומדת עליו זכות, שבטים שאני מעמיד, ממנו על ידך הם באים"¹².

אסנת הייתה יפה, תמה במעשיה, והיא זו שביקשה מיוסף שיצילנה מיד פוטיפר¹³ .
כבר בימיה אצל פוטיפר הייתה צדקת: "כי לבן ופוטיפר אף שהיו רשעים היו בין באי ביתם [רחל ולאה,אסנת בת פוטיפרע] צדיקים הראויים לברכה...¹⁴ . ועוד נאמר במיוחד על אסנת "הצדקת הזו"¹⁵.

אחת מתוצאות פתרון החלומות של פרעה היא נתינת אשה ליוסף:

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

יוסף חשב את אשתו לצדקת, והיא זו שאמרה ליוסף שיקח את בניו לברכם מפי יעקב: "אסנת אמרה לו: כך שמעתי, שכל המקבל ברכה מפי צדיק כאילו קיבלה מפי השכינה, קח בניך כדי שיברכם".¹⁶ וביקש מאביו, שסירב לברך את בניו, שיברכם בזכות צדיקותה של אשתו.
"ואמר יוסף לאבוי בניי הינון דיהב לי מימרא דיי כדין כתבא דעליה נסיבית ית אסנת ברת דינה ברתך לאינתו (בני הם שנתן לי בדבר ד' כזה הכתב שעליה: שא את אסנת בת דינה בתך לאשה. ואמר קרבינון כדון לותי ואיבריכינון"¹⁷.

יעקב נעתר לבקשה זו, בגלל אסנת:

"...שהביא את אסנת ... לפני אביו, ואמר לו: אבא, בבקשה ממך, אפילו בשביל הצדקת הזו, אמר לו [יעקב]: "קחם נא אלי ואברכם"¹⁸ , הביאם אצלו, התחיל מגפפן ומנשקן ושמח בהם..."¹⁹.

"אסנת בת פוטי פרע כהן אן" נזכרת כאן בפעם הראשונה, בנישואיה ליוסף.

חזקוני סובר שהיו אלה נישואי תועלת:

"הוקשה לו: יוסף שהיה מלך, איך נשא בת הדיוט?²⁰ שאם יקח אחרת, אפילו גדולה הימנה, היה מתיירא שמא יאמר פוטיפר לבניו: עבדי הם, שהרי קניתי את אביהם לי לעבד, אבל כשנשא בתו, לא היה מבייש בני ביתו. דבר אחר: לקחה, כדי לפרסם שלא שכב עם אמה". "וכשעבר יוסף בכל ארץ מצרים יצאו כל הנשים לראות יפיו של יוסף כדכתיב בנות צעדה עלי שור וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט וזו לא היה לה מה לזרוק וזרקה לו הקמיע שהיה בצוארה ועיין בו וראה שהיא מזרעו של יעקב ונשאה".

פרעה "ביקש לחתן את יוסף עם אחת ממשפחות האצולה המצרית, וזאת כדי להוסיף לו כבוד ויקר. נישואין אלה הם דוגמה לנישואין דיפלומטיים-מדיניים שרווחו בימי דוד ושלמה"²¹.

המילים 'ויתן לו' הן "לשון נישואין הנעשים בדרך של משא ומתן²².

אסנת פועלת באופן אקטיבי ולראשונה נפרדת מהקמיע שעל צוארה. גם היא יודעת מה שהכל יודעים: כי יוסף עברי הוא²³, והיא משליכה נפשה מנגד. מסירות נפש יש כאן, שכן אם לא ישא אותה יוסף לאשה - היא תשאר ללא הקמיע, ללא הקשר היחיד שלה למקורה ולשורשיה.
יוסף יודע שיום יבוא והוא יתבקש ליתן דין וחשבון על מעשיו ואכן באמצעות הכתב המוצנע אצלו הוא מוכיח ליעקב כי צאצאיו אינם מבני חם אלא מבני יעקב:

"...ומה עשה יעקב? קשר לה כתב בצוארה וכתוב בו: כל המדבק ביך מדבק בזרעו של יעקב. ויוסף שנשאה ראה הכתב ההוא והצניעו".

והוא שאמר לאביו "בני הם אשר נתן לי אלהים בזה" הראה לו הכתב הזה. והוא שאמר לאביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה - הראה לו הכתב הזה"²⁴.

פוטיפרע היה אדם רם יחס שירד מגדולתו:

"בת פוטיפרע כהן און - הוא פוטיפר...לשון רש"י... כל 'כהן' משרת לאלהות, חוץ מזה שהוא לשון גדולה, שהרי שר הטבחים היה...ואני אומר כי לדברי רבותינו היה פוטיפר שר לפרעה, וכאשר נסתרס בגופו והכירו בו, וקראוהו פוטיפרע, נתבייש בדבר ופירש משררתו, והכניס עצמו בבית עבודה זרה, ונעשה כומר לעבודה זרה כי כן מנהג הנכבדים... והאמת כי לשון כהונה שרות, אבל לא לאלהות בלבד... שהם משרתי המלך..." [רמב"ן בראשית מא,מא] .

אסנת הייתה מיועדת ליוסף מיום לידתו: "יוסף שלא נולדה זוגתו עמו, שהיתה אסנת בת דינה ראויה לו לאשה..."²⁵.

כל מה שנצטער יוסף בנסיון שנתנסה בו עם אשת פוטיפר, היה לו ליתרון: "כל דבר שנצטער יוסף עם אדוניתו, היה לו יתרון ממנה, למה? שנטל את בתה..."²⁶. יוסף סיפר לאביו שקיבל את אשתו מהמלך²⁷.
ליוסף לא הייתה אשה אחרת²⁸.

אם אמנם אסנת הייתה בת דינה, יוסף נשא לאישה את בת אחותו. אך אם הייתה בת פוטיפרע, היאך נשא לאישה נכרייה? בעל באר מים חיים מתייחס לשאלה זו ואומר: "קשה, איך לקח יוסף אשה במצרים שהיא מבנות חם המקוללין? וכמה הזהירו אברהם ויצחק שלא יקחו מבנות כנען עבד עבדים, והיה לו לבקש מזרע של שם"²⁹. ואמנם כך סובר המדרש³⁰ "... בגרים שהם באים ועושים תשובה... רבי בון אמר: צדיקים הלכו לשם ויבואו, כגון יוסף לאסנת...".

אסנת שותפה לסודו של יוסף
"דומה שנתקיים באסנת הכתוב בבת מלך שנישאה למלך ישראל: "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיך"³¹, שהיא שכחה את ילדותה ובית 'אביה' ונקשרה ליוסף ולמשפחתו כליל³².

אסנת הייתה שותפת לסודו של יוסף אודות משפחתו, ושמחה בשמחתו כאשר נפגש עם בנימין: "נטל יוסף מנה שלו ונתנה לבנימין, נטלה אסנת מנה שלו ונתנה לבנימין. לכך נאמר 'ותרב משאת בנימין'³³.

יחס יוסף לאסנת
יוסף נאלץ להסביר לאביו שאסנת כשרה:

"'ויאמר יוסף אל אביו בני הם' וכשרים כמותי, אשר אין בהם פגם. 'אשר נתן לי אלהים' בהיתר ניתנו לי, מאת הקב"ה, כענין שנאמר 'לא תתעב מצרי'³⁴, והלא דברים קל וחומר, ומה עמון ומואב שנאמר בהן, 'לא יבא בקהל ה''³⁵, וכתוב 'עמוני' ולא עמונית 'מואבי' ולא מואבית', מצרי דכתיב ביה 'לא תתעב מצרי', אינו דין שתהא מצרית כשרה לבא בקהל? וכך אנו דורשין לכבודו של יוסף, ואעפ"כ עיקר הדין כך הוא, שהרי לכך נאמר אשר נתן לי אלהים, שבהיתר נולדו לו מאסנת בת פוטיפרע... כיון ששמע יעקב כך שמח שנתן גדולה לראוין לה, ויאמר 'קחם נא אלי ואברכם' כדרך שהאב מברך את בניו, שכך אמרתי לך כבר³⁶: 'אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי'³⁷:

ומתרגם יונתן את שאלת יעקב: "מן מאן אתילידו לך אילין"? ממי נולדו לך אלה. רק אחרי תשובת יוסף "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה" - בזה הכתב שנשאה אסנת על צוארה³⁸ בו כתוב היה 'שא אותה לאשה' - מוכן יעקב לברכם: "קחם נא אלי ואברכם". יוסף הראה לאביו שטר אירוסין ושטר כתובה³⁹.

יחס אסנת ליעקב
יעקב היה סבה של אסנת והיה גם חמיה. אסנת טיפלה ביעקב במסירות רבה, אך אין אנו יודעים את יחס יעקב אליה."מי הגיד לו (שאביו חולה)? אסנת אשתו, שמשעה שירד אביו יעקב למצרים, היתה משמשת אותו, וכיון שראתה אותו חולה מיד שלחה ואמרה ליוסף"⁴⁰.

שכר אסנת

"שזכ[ת]ה אסנת בת פוטיפרע להזדווג למולים"⁴¹.
"אמר לה [הקב"ה]: חייך, הואיל ואת לומדת עליו [על יוסף] זכות, שבטים שאני מעמיד ממנו, על ידך הם באים...⁴²".

כלומר בשלך ובזכותך. ועוד, נתברכה אסנת מיעקב, בשל כך, שמיהרה לבשר ליוסף שאביו חולה.

לסיכום
אסנת נולדה וגדלה בתנאים קשים ביותר, אם נלך לפי המדרש שהייתה בת דינה. אם הייתה בת פוטיפרע, הרי שתנאי חייה היו טובים ביותר, ואף על פי שחיה בבית רשעים, הייתה צדקת ואף היצילה את יוסף מחמת זעמו של אביה, רק בשל העובדה שידעה שלא חטא.

אסנת הייתה אשת סודו של יוסף,ולא גילתה את סודו, ואף כאשר נודע לה על בוא האחים - הייתה בסוד העניין ולא גילתה דבר. כמו כן, חינכה היטב את ילדיה על אף ההשפעות המצריות שהיו נתונים בהן.

הערות

¹ מסכת סופרים הוספה א, א ה"ה.
² אף בפסוק נ' מתרגם: אסנת שגדלה בבית פוטיפר, ושוב בפרק מ"ו פסוק כ: "אסנת בת דינה וגדלה בבית פוטיפר".וכך בפרקי דרבי אליעזר (פרק לה ופרק לז), בפירוש רבינו בחיי על התורה, בפירוש דעת זקנים מבעלי התוספות, וכן בדברי החיזקוני ובעל הכתב והקבלה (בראשית מא, מה).
³ פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" לז.
⁴רבנו בחיי, בראשית מא,מה: " ומה שכתוב בת פוטיפרע, מפני שגדלה בביתו, שכן דרשו רז"ל כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו".
יש הסוברים שאין זה פוטיפר אדוניו לשעבר של יוסף,והסיומת 'רע' רומזת לאלוהות מצרית. ראה רשב"ם לפסוק, ויש הסוברים שאתו פוטיפרע הוא פוטיאל שאחת מבנותיו נשא לו אלעזר בן אהרן לאשה. אונקלוס תירגם: רבא דאון=השר של און, ומוסיף הדעת מקרא ש"קשה להעלות על הדעת שכהן לאלוהות מצרית ישיא בתו לעברי, כשהוא עצמו מנוע מלאכול איתו לחם, ככתוב בבראשית מג,לב". רבנו בחיי [בראשית מא,מה] סובר "ודעתי לומר כי פוטיפרע היה שר משרי פרעה, וכאשר נסתרס ושנו את שמו פוטיפרע, נתבייש בדבר, ונעשה כומר בבית ע"ז...".
⁵ ילקוט שמעוני וישב, רמז קמו, אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תעד. ובמדרש שמואל (בובר) פרשה כח מסופר שכאשר ניסה דוד להתאונן על הגרים הגבעונים שביקשו להרוג את בני שאול, אמר לו ה' שישנם גם גרים כשרים, וכדוגמה הביא את אסנת: "באותה שעה אמר דוד: וכי בשביל הגרים עשה הקדוש ברוך הוא לעמי כך? אמר לו הקדוש ברוך הוא: אם תרחיק את הרחוקים סופך לרחק את הקרובים, צא ולמד מיהושע רבך, שבשעה שאמרו הגבעונים, 'עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו' וגו' (יהושע י' ו'), באותה שעה אמר יהושע: וכי בשביל הגרים הללו אנו מטריחים על הציבור, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אם מרחק אתה הרחוקים סופך לרחק את הקרובים, צא ולמד מהיכן הוא [מטעך לא מן הגרים], הדא הוא דכתיב 'ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע' וכתיב למטה אפרים הושע בן נון (במדבר י"ג ח').
⁶ שו"ת דברי יציב חלק חו"מ סימן נ.
⁷ רבנו בחיי בראשית מא, מה.
⁸ עזרא ב,נ.
⁹ האנציקלופדיה העברית, ערך אסנת.
¹⁰ רבנו בחיי בראשית מא,מה.
¹¹ מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק מא.
¹² ילקוט שמעוני בראשית, פרק לט, רמז קמו.
¹³ מדרש אגדה [בובר] ,בראשית מא, מה.
¹⁴ מהרש"א ,עיונים,הרב ע' שטיינזלץ, סנהדרין לט, ע"א.
¹⁵ פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ג .
¹⁶ מדרש הגדול, ירושלים, תש"ז, בראשית מח, א.
¹⁷ תרגום יונתן, בראשית מח, ט.
¹⁸ בראשית מח,ט.
¹⁹ פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ג.
²⁰ בעלי התוספות, ועיין בחזקוני בראשית מא, מה.
²¹ דעת מקרא, בראשית ח"ג,מא,מה. בעניין נישואים 'דיפלומטיים' ראה: מ"א ג,א.
²² דעת מקרא, בראשית ח"ג,מא,מה.
²³ אשת פוטיפר-פרק לט, יד,יז. שר הטבחים-פרק מא, יב. המצרים בבית המלך-פרק מג, לב.
²⁴ רבנו בחיי בראשית מא, מה.
²⁵ ופרקי דרבי אליעזר (היגר) - חורב לה.
²⁶ בראשית רבה [וילנא] פרשה פט.
²⁷ רמב"ן בראשית מח, יד.
²⁸ רד"ק בראשית מה, נ.
²⁹ באר מים חיים לפרשת מקץ.
³⁰ קהלת רבה (וילנא) פרשה ח.
³¹ תהלים מה,יא.
³² דעת מקרא בראשית ח"ג, מא,נ.
³³ בראשית רבה (וילנא) פרשה צב.
³⁴ דברים כג, ח.
³⁵ שם שם, ג.
³⁶ בראשית מח, ה.
³⁷ שכל טוב (בובר) בראשית פרק מח.
³⁸ וכפי שמסבירים חז"ל מילת 'זה' מורה על הצבעה באצבע על הדבר: "ד"א החדש הזה לכם זה אחד מד' דברים שהראה הקב"ה למשה באצבעו לפי שהיה מתקשה בהן הראהו. שמו"ר פרשה טו, כח. אף רש"י בפירושו לפסוק הולך בכיוון זה: "בזה - הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו (על יעקב) רוח הקודש."
³⁹ תרגום יונתן, מובא ע"י רש"י בראשית מח,ט.
⁴⁰ אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד רכב.
⁴¹ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק מ.
⁴² ילקוט שמעוני וישב רמז קמו.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן