לדף ראשי



הקדמה
רגילים לומר שתקופת ה"אחרונים" החלה עם חתימת ה"שולחן ערוך". בערך זה נזכיר מספרי ההלכה הכוללים את ההלכות כולן. מטרת ספרים אלה הייתה לתת ללומד אפשרות ללמוד ספר אחד ולדעת על פיו את ההלכה. זאת בניגוד לנושאי הכלים, שהם פירוש לספר אחר, והלומד אותם צריך ללמוד יחד אתם את ה"שולחן ערוך" או את הטור.

ספרי ה"אחרונים" שנסקור כתובים בשני דרכים: כסדר הש"ע ולפי סדר חדש.

ספרים בסדר ה"שלחן ערוך"
סדר הסימנים של ספרים אלה זהה לזה של הטור והשולחן ערוך. הראשון בספרים אלה הוא ספרו של רבי מרדכי יפה, "לבוש מלכות" או "לבושים". בספר זה הוא מציע את ההלכה ואת נימוקיה בדרך קצרה, לא כ"בית יוסף", המאריך בהבאת כל הדעות, וגם לא כ"שולחן ערוך", המקצר ביותר ואינו מנמק את ההלכה כלל. בניגוד ל"שולחן ערוך", הפוסק לרוב כדעת הספרדים, בעל ה"לבושים" פוסק כחכמי אשכנז ופולין. ספר זה נתקבל כספר הלכה מוסמך בחוגים שונים, ורק לאחר מכן, כאשר התפשט ה"שולחן ערוך" ונתקבל כספר ההלכה המוסמך, נדחה מפניו ספר ה"לבושים".

בדומה ל"לבושים" נכתב ספרו של רבי שניאור זלמן מלאדי, "שולחן ערוך הרב" לפי סדר הסימנים של "שולחן ערוך". בספרו סיכום הלכות של "אורח חיים", חלק מ"יורה דעה" וסיכום קצר מאוד ל"חושן משפט". לעתים מדלג רבי שניאור זלמן על קבוצת הלכות המובאת ב"שולחן ערוך", ואז ניכר הדילוג ברשימת הסימנים. לדוגמה: לאחר סימן קל"א באורח חיים, מופיע סימן קנ"ח, כי רבי שניאור זלמן לא כלל בחיבורו את דיני קריאת התורה ודיני בית הכנסת.

בדרך זו נכתב גם הספר "ערוך השולחן" לרבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, אלא ש"ערוך השולחן" מקיף את כל ארבעת חלקי שולחן ערוך. בנוסף לספרו זה כתב רבי יחיאל מיכל את "ערוך השולחן העתיד", ובו כלל את ההלכות שהושמטו ב"שולחן ערוך" בגלל שאינן נוהגות בזמן הזה. בספר "ערוך השולחן העתיד" הולך רבי יחיאל מיכל בדרכו של הרמב"ם, שכלל בספרו את ההלכות כולן.

ספרים בסידור עניינים חדש
ספרים אלה נכתבו במתכונת חדשה, לפי סדר עניינים שקבע המחבר. בדרך זו כתב רבי אברהם דנציג את ספריו "חיי אדם", הכולל את הנושאים הנדונים בשולחן ערוך "אורח חיים", ואת "חכמת אדם" הכולל את דיני "יורה דעה".

כן נכתב בדרך זו הספר "קיצור שולחן ערוך" לרבי שלמה גנצפריד. ספר זה הוא סיכום קצר מאוד ועממי של ההלכות הנפוצות ביותר מתוך ארבעת חלקי שולחן ערוך. הספר אינו כולל דינים מסובכים, ובאלה שולח המחבר את הלומד לשאול "שאלת חכם". על דרכו של המחבר בכתיבת ספרו תעיד ההערה שכתב בראש סימן פ' בספרו:

עיקר המלאכות שנאסרו לנו לעשותם בשבת כבר נודעו לרוב בני ישראל, ולא נכתוב כאן, רק מדברים שלא נודעו לרבים והמה דברים שכיחים".

דוגמאות לספרי ה"אחרונים" תמצא בקישורים לערכים המתארים אותם.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן