לדף ראשי



המקור לברכת הגשמים נמצא במסכת ברכות (נט ב):

''...מאימתי מברכין על הגשמים - משיצא חתן לקראת כלה (רש"י: משיצא חתן לקראת כלה: שהמים קבוצים על הארץ, וכשהטיפה נופלת עליה, טיפה התחתונה בולטת לקראתה). מאי מברכין? אמר רב יהודה: 'מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו'. ורבי יוחנן מסיים בה הכי: "אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקין להודות לך ה'' אלהינו... תשתחוה", ברוך אתה ה' רוב ההודאות. - רוב ההודאות ולא כל ההודאות?! - אמר רבא: אימא 'האל ההודאות'. אמר רב פפא: 'הלכך נימרינהו לתרוייהו: רוב ההודאות והאל ההודאות''.

במקום ששמחים בגלל ירידת הגשם, מברכים ברכת הגשמים. הנוסח המקובל לברכה הוא נוסח זה:

מודים אנחנו לך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. ואלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאיילות, אין אנחנו מספיקים להודות לך, ה' אלהינו, ולברך את שמך מלכנו, על אחת מאלף אלפים, ורב רבי רבבות פעמים, הטובות נסים ונפלאות שעשית עמנו ועם אבותינו. מלפנים ממצרים גאלתנו ה' אלהינו, מבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו, מחרב הצלתנו מדבר מלטתנו, ומחלים רעים ורבים דליתנו. עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך. על כן אברים שפלגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפנו, ולשון אשר שמת בפינו, הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו את שמך מלכנו תמיד.
ברוך אתה ה', אל רב ההודאות.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן