לדף ראשי



תלמידי האר"י תיארו בליל שבת את הקשר שבין ישראל לשכינה, באמצעות השיר "לכה דודי", וגם באמצעות השיר "אשת חיל" המתאר את האשה האידיאלית.

המדרש דורש את המזמור כלפי דמויות שונות: רות המואביה, שרה אמנו, ואפילו התורה.

רות רבה (לרנר) פרשה ד

[ג] ולנעמי מודע לאישה (רות ב: א) קרובה.
"איש גבור חיל", ולהלן הוא אומר "כי אשת חיל את" (רות ג: יא). אמר ר' אבהו נפיל נסיב נפילא מה הן מולידין? גבור. [=נפיל, איש חזק, הנושא נפילה, מולידים גיבור].
בעז נסב [=נשא] לרות. מה הן מעמידין? "יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וי"י עמו" (שמואל א' טז: יח).
יודע נגן - במקרא. וגבור חיל - במשנה. ואיש מלחמה - בתלמוד. ונבון דבר - במעשה הטוב... ואיש תאר - שהיה מאיר פנים בהלכה. וי"י עמו - שהלכה כמותו בכל מקום.

ילקוט שמעוני משלי רמז תתקסד

אשת חיל - זו תורה;
ורחוק מפנינים - שהיתה לפני ולפנים וזכה משה והורידה לישראל;
ושלל לא יחסר - שלא היה חסר דבר ממנה.

אגדת בראשית (בובר) פרק לד

אשת חיל מי ימצא (משלי לא י). זו שרה. כי אשה יפת מראה את (בראשית יב יא),
בטח בה לב בעלה. אמרי נא אחותי את (שם בראשית י"ב יג).
ושלל לא יחסר. ואברם כבד מאד (בראשית יג ב).
גמלתהו טוב ולא רע, ולאברם היטיב בעבורה (בראשית יב טז).
דרשה צמר ופשתים, שאף היא הייתה מקיימת את המצות כאברהם, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב).
היתה כאניות סוחר, שהיתה בעבר הנהר ובאת לה לארץ כנען.
ותקם בעוד לילה, וישכם אברהם בבקר וגו' (בראשית יט כז).
זממה שדה ותקחהו, זה שדה המכפלה, שנאמר ויקם השדה והמערה וגו' (בראשית כג כ).
מפרי כפיה נטעה כרם, כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה ז).
חגרה בעוז מתניה, בשעה שבאו המלאכים לאכול אצל אברהם [אמר לה] מהרי שלש סאים וגו' (בראשית יח ו).
טעמה כי טוב סחרה, ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף וגו' (בראשית כ טז).
ידה שלחה בכישור וגו'. גרש האמה הזאת (בראשית/ כא י).
לא תירא לביתה משלג, שהתנה הקב"ה עמו שבזכות מילה ישבת אין בניו יורדין לגיהנם.
כי כל ביתה לבוש שנים, שנים שבת ומילה.
מרבדים עשתה לה, אימתי כשאמרו לו ויאמרו אליו איה שרה אשתך ואמר הנה באהל (בראשית יח ט). אמרו לה הרי את מבושרת שבניך עתידין לעשות כהנים, להיות לובשים בגדי כהונה, ומשמשין באהל מועד, שנאמר ועשו את האפוד וגו' (שמות כח ו).
כיון שמתה שרה קפצה עליו זקנה והזקין. מיד נודע בשערים בעלה וגו'.

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לה

אמר רבי יצחק: מפני מה לא שרתה שכינה בבית האחרון שבנו בני הגולה? מפני שבנאו כורש מלך פרס שהוא מזרעו של יפת, לפי שאין שכינה שורה במעשי ידיו של יפת.
אבל בית הראשון שבנו בני ישראל בני בניו של שם, [שרתה בו שכינה] שנאמר: יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם (בראשית ט' כ"ז). עליהם אמר שלמה ומשבח את כנסת ישראל, ואומר: אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה (משלי ל"א י') אין הכתוב מדבר אלא כנגד ישראל.

השיר "אשת חיל" ותווי נגינה לשיר במדור "זמירות שבת" שבאתר דעת

משלי ל"א ב"שבילי התנ"ך" שבאתר דעת



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן