לדף ראשי



"יציאת אירופה תש"ז" - "אקסודוס", הייתה אניית מעפילים גדולה ומפורסמת בקרב ספינות צי ההעפלה, שהפליגו מנמלי אירופה לארץ ישראל במשך כעשר שנים שלפני קום מדינת ישראל. ביום 11.7.47 הרימה "אקסודוס" עוגן במזח צדדי מרוחק ומוסתר של נמל קטן על יד מרסיי, והפליגה מזרחה לעבר ארץ ישראל ועליה 4554 איש ואישה ותינוקות, משרידי מחנות ההשמדה, שהחליטו להעפיל לארץ ישראל, למרות ההסגר האכזרי שהטילו הבריטים על כל נתיבי העלייה. טרם הספיקה "אקסודוס" להתרחק מחופי צרפת, וכבר עלו אניות מלחמה של הצי המלכותי הבריטי על עקבותיה, ונצמדו אליה כמלווה אימתני קבוע.

כאשר התקרבה "אקסודוס" לטווח של כ- 40 ק"מ מחופי חיפה, תקפו אניות משחית בריטיות את אניית המעפילים ברובים וכבשו אותה. מעפילי "אקסודוס" ניסו להשיב מלחמה בקופסאות שימורים ו"באמצעי הגנה" דומים. ההתמודדות הסתיימה בארבעה הרוגים מקרב המעפילים, בפצועים רבים, ובחבלות רציניות באניית המעפילים.

בחיפה העבירו הבריטים את המעפילים לשלוש אניות גירוש: "אושן ויגור", "אמפייר ריוול" ו"רונימייד פארק", שהפליגו מיד מערבה. המעפילים היו סבורים שמעבירים אותם אל מחנות המעפילים שבקפריסין, אולם כעבור יום התברר להם כי הם שטים חזרה לחופי צרפת. אחרי חמישה ימי נסיעה בתנאים לא אנושיים הגיעו אניות הגירוש אל נמל קטן בשם "פורט דה בוק" על יד מרסיי. האניות לא הורשו להיכנס לנמל, ונאלצו להטיל עוגן מחוץ לנמל. המעפילים החליטו לסרב לרדת בכל יעד מחוץ לא"י. שבועות רבים התנהל מאבק גבורה בין המעפילים שרידי הכבשנים לבין האימפריה הבריטית האדירה, שגילתה מנה גדושה של אכזריות במאבק מרושע ועלוב זה.

תיאור המאבק בין נוסעי אושן ויגר לבריטים – מאמרו של ד"ר מאיר שוורץ, שפיקד על האניה מטעם ההגנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן