לדף ראשי




ירקו וגידולי גרעין שהחלו לצמוח בשביעית, מותרים באכילה מן התורה. עם זאת, הם נאסרו על ידי חכמים אם החלו לצמוח בשביעית. האיסור חל על ירקות שנבטו בשביעית, או על גידולי גרעין שהגיעו לשליש גידולם בשנה השביעית.

רמב"ם (בהלכות שמיטה ויובל ד:א-ב) מסביר את האיסור:

כל שתוציא הארץ בשנה שביעית - - - הכל מותר לאכלו מן התורה, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה". ואפילו שדה שנטייבה בשביעית וצמחה, פירותיה מותרין באכילה. וזה שנאמר "את ספיח קצירך לא תקצור", שלא יקצור כדרך שקוצר בכל שנה. ואם קצר כדרך הקוצרין לוקה, כגון שקצר כל השדה והעמיד כרי ודש בבקר- - - אלא קוצר מעט מעט, וחובט ואוכל.
ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה. ולמה גזרו עליהם? מפני עוברי עבירה: שלא ילך ויזרע תבואה וקטניות וזרעוני גנה בתוך שדהו בסתר, וכשיצמח יאכל מהם ויאמר ספיחים הן, לפיכך אסרו כל הספיחים הצומחים בשביעית.

איסור ספיחין הוטל כדי למנוע מן החקלאים לזרוע בסתר ולומר שהפירות הם ספיחי השנה שעברה. האיסור הוטל רק על שדות שדרכם של החקלאים לזרוע בהם. כדרכם של חכמים, הם גזרו על המצוי ולא על דברים נדירים. לפיכך שדה שאין החקלאים רגילים לזרוע בו לא נכלל באיסור ספיחין.

בירושלמי (בבא בתרא ה:א) הובאו דוגמאות לשדות שאין איסור ספיחין חל עליהם:

אמר רבי ינאי: כל הספיחין אסורין, חוץ מן העולים בשדה בור ובשדה ניר, בשדה כרם ובשדה זרע.

רמב"ם מסביר דברים אלה בהלכות שמיטה ויובל ד:ד:

ומפני מה לא גזרו עליהם? לפי שאין אדם זורע מקומות אלו: שדה בור - אין אדם נפנה לשם; ושדה ניר - רוצה הוא בתיקונה; ושדה כרם - אינו אוסר כרמו; ושדה זרע - הספיחין מפסידין אותה.

מדברים אלה עולה, כי כל השדות שאינם מיועדים לגידול צמחים מסוימים, אין איסור ספיחין בצמחים הצומחים בהם.

"החזון איש" (רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, מחבר סדרת הספרים "חזון איש", נפטר בשנת תשי"ד), הרחיב דין זה, ובאמצעותו מצא דרך לזרוע שדות לפני ראש השנה, והצמחים שינבטו בגשמים של מרחשוון או של כסלו, לא יהיו אסורים באיסור ספיחין.
הצעתו של ה"חזון איש" הייתה זו: בחקלאות קיים סדר של זריעת השדות. אין זורעים אותו צמח שתי שנים רצופות בשדה אחד, כיוון שהמזיקים, המחלות ועשבי הבר הפוגעים בצמח מתרבים בו בכמות גדולה במשך שנתיים. גם האדמה מידלדלת, כי כל צמח מוציא מן האדמה חומרי מזון אחרים, וזריעת מין אחד שנתיים רצופות מדלדלת את החומרים הדרושים לאותו צמח. לסדר קבוע של זריעת השדות קוראים "מחזור זרעים". בעקבות זאת הורה ה"חזון איש": אם השדות ייזרעו צמחים שבשנה זו לא היו רגילים לזרוע אותם לפי מחזור הזרעים, ייחשבו השדות האלה לשדות שלא נגזרה עליהם גזרת איסור ספיחין.
ואמנם, משקים רבים מקדימים לזרוע לפני ראש השנה של שביעית, ומשנים את סדר מחזור הזרעים, כדי שלא יחול על השדה איסור ספיחין.

הקדמת הזריעה מעוררת בעיה: לעתים קרובות אין הגשמים יורדים ברציפות; ואם יורד גשם בחודש תשרי או בחודש מרחשוון, ואחר כך יש הפסקה בירידת הגשמים, הזרעים נובטים, ואחר כך נובלים מחוסר מים. נעשים ניסיונות לפתור בעיה זו על ידי כיסוי הזרעים במעטה פלסטיק, כדי שלא ינבטו מיד בגשם הראשון, אלא רק כאשר האדמה רוויה מים זמן ממושך. ניסיונות אלה עדיין לא נסתיימו. כמו כן עלולה נביטה מוקדמת להוריד את כמות היבול.
אתר שמיטה



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן