לדף ראשי



ילדותו
הרב ציטרון נולד בדווינסק, בט"ו בשבט תרמ"א, לאביו, ר' גרשון, מצאצאי ר' רפאל הכהן מהמבורג. סופר ההשכלה והציונות, שמואל ליב ציטרון, היה דודו (אחיו של ר' גרשון). בהיותו ילד עברו הוריו לקרייזנבורג (קריצבורג) במחוז קורלנד אשר בקיסרות הרוסית, שם למד, בנוסף ל'חדר', גם בביה"ס העממי. בגיל ארבע עשרה נסע לישיבת טלז, כשהוא בקי כבר בשני סדרי ש"ס. בישיבה זו, בה למד שנתיים, עוצבה היטב דרך לימודו בשיטה המיוחדת של טלז שבה נתנו דגש לדרך ההגיון והסברא. תוך זמן קצר התפרסם כבעל כשרונות ובקי גדול עד שזכה לתואר "העילוי מקריצבורג". בסביבות שנת תרנ"ז הצטרף לגרעין המתחדש של ישיבת וולוז'ין.

לאחר פרק לימודיו שב למולדתו דווינסק, ולמד תורה מפי רבני העיר, ר' מאיר שמחה הכהן, בעל ה'אור שמח', ור' יוסף רוזין, הרוגצ'ובר. הוא הושפע מדרך לימודו המיוחדת של הרוגצ'ובר, ובגיל עשרים ושתיים נשא לאשה את בתו, רחל. רכש השכלה כללית רחבה ולמד אף לשונות צרפתית, רוסית, אנגלית וגרמנית. מאוחר יותר נסע לעיר פרנוב להבחן כאקסטרני, וקיבל תעודת בגרות ממשלתית.

רב פתח תקווה
קהילות גדולות הזמינוהו לכהן כרב, והוא אך בן שלושים, והוא ביכר להיות רבה השני של אם המושבות פתח תקוה (במקומו של הרב אהרון אורלינסקי שכיהן כרבה הראשון של פ"ת במשך 28 שנה ונפטר בי"ח מרחשון תרע"א), באומרו: "מוטב להיות רב בכפר קטן בארץ ישראל מבכרך גדול בחוץ לארץ".

פעלו של הרב ציטרון למיסודה של המושבה היה רב מאד. על פי חוקי טורקיה, פתח תקוה לא הייתה קיימת במפקד הערים והכפרים. כל הבתים במושבה זו נבנו על יסוד רשיון ל..רפתות (!). השלטון הטורקי המקומי היה הורס בתים מיד כשנודע לו דבר קיומם. ראשוני פתח תקוה היו חדורי רצון ואמונה במפעלם, והתעלמו ממצב זה. הם קנו אדמות, נטעו כרמים ופרדסים, הקימו בתים וחוקקו לעצמם תקנות חובה רבות. יחסם לממשל היה הדדי: זה לא הכיר בהם, והם לא הכירו בו.

למצב זו נכנס ריא"צ. היה עליו לפקח על חלוקת האחוזות ושמירת הגבולות שבהם לא חל דין החלוקה הטורקי, למנוע נזקי שכנים, להשלים בין צדדים ולהגן על חלשים. לבסוף, כשתקנו ראשי המועצה את ספר האחוזות וספרי השעבודים והמשכנתאות, הוטל על ריא"צ לעגן על פי חוקי התורה את כל ההסדרים המשפטיים של המושבה המתחדשת. במקביל, היה על ריא"צ לדאוג לכך שכל הסידור המשפטי יהיה תקף גם לפי רוח המשפט השלטת במדינות מסודרות, על מנת שכאשר יגיע תורה של ממשלה מסודרת לשלוט בארץ יסכימו הללו להכיר בחקיקה המקומית כתקיפה ולא יערערו עליה. לצורך כך, היה על ריא"צ לשלב בין המצב המשפטי בעולם הגדול והמבנה שהקים על פי ההלכה התלמודית והפוסקים. את העבודה הזו מילא ריא"צ בהצלחה יוצאת דופן.

מטיבם של מאפייני החיים בראשית ייסודן של המושבות, בהם תפסה החקלאות מקום מרכזי, בלטו בשכיחותן הלכות סדר זרעים. אחד הנושאים הבוערים היה הפרשת תרומות ומעשרות, וריא"צ נדרש לסוגיה סמוך להגעתו לפ"ת, תוך שהוא דואג להצבתו של משגיח מיוחד לנושא זה.

תחומי עיסוקו השתרעו גם על תחומים נוספים המאפיינים את עבודתו של רב מקומי כמו איסור והיתר, עגונות וכיו"ב, אלא שבמרחב פסיקתו היה ריא"צ צריך לקחת בחשבון קריטריונים מיוחדים שאפיינו את חיי המושבה בארץ ישראל כמו הפסד מרובה, סכנות קיומיות של התושבים בפ"ת, ושאר שיקולים חיוניים הנוגעים לתחייתו של העם בארצו.

שנות כהונתו של ריא"צ בפ"ת היו הרות גורל בחיי העם: מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה הורע מאוד מצבם של יהודי ארץ ישראל - ובכלל זה מצבן של המושבות. רבים מתושבי פתח תקווה נעצרו על ידי השלטונות הטורקים בחשד שסייעו לאנגלים שהתקרבו לגבולות הארץ. המושבה סבלה ממשבר כלכלי, ועל כך נוספו פגעי טבע: ארבה השמיד את היבולים. עליו היה גם להתמודד עם הבעיות שעלו בסיומה של המלחמה וחילופי השלטון בארץ, הצהרת בלפור, "מאורעות" תר"פ ותרפ"א, והספר הלבן של צ'רצי'ל שבא בעקבותם. חרף הקשיים הללו הצליחו בני המושבה לנהל את חייהם באופן תקין ומעורר כבוד, תחת ניצוחו של ריא"צ.

הדמות המרכזית עמה התייעץ בכל נושא שעלה על הפרק, היה הרב קוק, עמו קשר קשרים אמיצים של ידידות והערכה הדדיים.

ריא"צ נלחם בבית משפט השלום העברי, שהתיימרו לשפוט על בסיס מקורות היהדות, ובפועל כל פסיקתם היתה לפי ראות ליבם.

פעילות ציבורית
ריא"צ נמנה על חברי תנועת "המזרחי" והיה פעיל במוסדותיה. שימש כחבר הועד המרכזי של הסתדרות המזרחי, השתתף בישיבות הועד הלאומי בתור אחד החברים בו, וחרף מצבו הבריאותי הלקוי נסע מספר פעמים לחוץ לארץ כדי לקחת חלק במועצות המזרחי ובקונגרסים הציוניים. תקופה מסוימת אף שימש כראש "המזרחי" בארץ ישראל. השקפותיו הציוניות היו בהירות לגביו, והן השליכו, מבחינתו, על שאלות קיומיות והרות-גורל אם בנושאים לאומיים שעל הפרק ואם בענינים קיומיים בחיי היום-יום של הפרט.

ריא"צ נמנה גם על מארגני הועידה לסידור הרבנות הראשית בארץ ישראל והשתתף בכל ישיבות הועידה. מתוקף תפקידיו אלה, היה מעורב בדיונים ציבוריים חשובים, מהם אף פולמוסיים, כגון זכות הבחירה לנשים. גם בתחום החינוך היה פעיל מאד, ועמד בראש הועד המפקח של מוסדות החינוך המזרחי בפ"ת. כ"כ שימש כחבר ועדת הביקורת של הבנקים בעיר.

הצטיין כשחקן שחמט. כרב במושבה בה התרכזו החלוצים ניצל את משחק השח-מט כאמצעי לקירוב. הוא התיידד עמם, ביקר באהליהם והיה משחק עם חלק מהם שח-מט. כאשר היה מגיע זמן מנחה היה מציע להם להצטרף אליו וכך נענו לו והצטרפו למנין. גם מושל ירושלים, רונלד סטורס, הצטיין במשחק זה. קרה פעם, שסטורס ניצח מספר מצטיינים עד שהביאו לפניו את ריא"צ שהנחילו מפלה ניצחת. מאז הכירו והתיידדו.

ביום ששי, י"ב באלול תרפ"ז, בלכתו לנוח בסוף השבוע במלון מונטיפיורי בת"א, נפטר ריא"צ בפתאומיות, והוא רק בן 46.

לרב ציטרון לא היו ילדים. רעייתו, הרבנית רחל ציטרון, נותרה עגונה עקב הזדקקותה לחליצה מאחיו וחוסר אפשרות לביצועה. היא נסעה לדווינסק לטפל בכתבי אביה, הרוגצ'ובר, ובחורף תש"ב, נספתה עם שרידי היהודים שנותרו בעיר.

בשנת תר"צ הוציאה הרבנית מעט מחידושי בעלה בתוך ספר "חידושי מהרי"א ציטרון". שאר כתביו שנותרו נמצאים בשלבי עריכה.

מקורות
הרב יעקב ברמן, בתוך: י' יערי-פולסקין [עורך], ספר היובל למלאת חמישים שנה ליסוד פתח תקוה, תל-אביב תרפ"ט, פרק נ"ז (עמ' תרסד-תרע).

אבי כ"ץ, "רבנות חלוצית", עיתון "מקור ראשון", ערב שבת, פרשת חיי-שרה, כ"א בחשון תשס"ח, [גליון 20218], מוסף "שבת" עמ' 14-15, 23.




הערות לערך:
שם המעיר: יחזקאל אוסטשינסקי
הערה: השנה יצא לאור מחידושיו ע"י הרב אורי רדמן מכולל רצון יהודה מפ"ת.
יש שם בספר הקדמה עם תולדות חייו והרבה מחידושיו.
מקור ההערה: ראיתי את הספר שלו

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן