לדף ראשי



מוצא המשפחה הוא כנראה מפרס. רב ומקובל, חיבר דרשות ושו"ת רבים. היה גם פיטן וכתב פיוטים רבים. עסק גם בקבלה וכתב פירוש על שער הגלגולים לר' חיים ויטאל. הספר נדפס בבגדאד בשנת 1908 ונקרא "בני אהרן" על שם בנו שנפטר בצעירותו. התעסקותו בשער הגלגולים היתה מאחר והתגלה לו כי מות בנו קשור בתורת הגלגול. את הספר הדפיס בדפוס הרב עזרא דנגור, והוא לא נועד למכירה אלא הופץ בחינם בין חכמי בגדאד וירושלים ושאר תפוצות ישראל באירופה תימן וצפון אפריקה. ר' שמעון אגסי היה בקשרים הדוקים עם הרב יוסף חיים מחד ועם המקובל הרב יהודה פתיה מאידך.

אגסי היה יהודי עשיר ולא התפרנס מן הרבנות. עשרו בא לו מהוריו שהורישו לו את הבית והעסק, לאחר שהקדיש עצמו ללימוד תורה, למורת רוחם של אחיו שדרשו שגם הוא ישתתף בניהול העסק.

אגסי הקדיש הרבה מזמנו וכספו לצרכי הרבים והיה ידוע כנדיב. בעיקר היה חשוב בעיניו חינוך הילדים ברוח של "תורה עם דרך ארץ". דהיינו לימוד תורה והכנה לחיים יצרניים ועבודה מפרנסת ומכובדת. הוא התנגד למפעליה של כי"ח בגלל שלא הדגישו מספיק את לימוד התורה והיהדות. בשנת 1906 יסד בבגדאד בית ספר מקצועי שבו למדו נגרות. מקצוע שהיה נדרש באותם ימים. מחצית הראשונה של יום הוקדשה למקצוע ומחציתו השנייה ללימוד תורה. אחרי מלחמת העולם הראשונה הוסיפו לתכנית הלימודים המקצועית גם את מקצוע הדפוס. בשנת 1913 יסד יחד עם ר' ששון משה דנגור את "אגודת תומכי תורה" ששמה לה למטרה לתמוך בתלמידי חכמים נצרכים כדי שיוכלו להקדיש את זמנם ללמוד בלבד. האגודה תמכה בתלמידים מגיל 12 עד שהגיעו להסמכה. הוא גם לימד בישיבה ואף יסד חוג לימוד לאנשי עסקים בשבת.

כתביו:
אמרי שמעון – דרושים וחידושים על התנ"ך וש"ס.
שם משמעון – חידושים ופירושים בתורת הסוד.
זהב שבא – תשובות חקרי הלכה וחידושים על הש"ס ושולחן ערוך.
בני אהרן – פירוש על שער הגלגולים.
יסודי התורה – ביאור על יג עיקרי אמונה.
חזיונות וגלוי אליהו

ביבליוגרפיה:
1. א' בן יעקב, יהודי בבל, ירושלים 1979, עמ' רד.
2. א' אגסי, ראשית החילון בקהילה היהודית בבגדד והמאמצים לגדור בעדו, בתוך: הגות עברית בארצות האיסלם, ירשלים 1981, עמ' 306 – 314.
3. ש' רגב, היחס להשכלה בקרב הרבנים בבבל: ר’ יוסף חיים ור’ שמעון אגסי, מחקרים בקורות יהודי בבל ובתרבותם, (תשסב), עמ' 97 – 118.
4. מבוא בתוך הספר זהב שבא, עמ' 9 – 53.




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן