לדף ראשי



הרב רפאל בלזם (הוּטנר) נולד בשנת 1886 בעירה רדומישל בגליציה. הוסמך לרבנות ודיינות על-ידי גדולי הרבנים בגליציה, ביניהם רבי מאיר אראק, רבי שמואל אנגל ורבי נתן לוין.

בגיל שש-עשרה עמד בקשרי שו"ת עם רבי חזקיה מדיני, בעל "שדי חמד". נשא לאישה את שושנה בת רבי ישראל ואהל (מצאצאי רש"י). בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 עבר להאנובר שבצפון גרמניה והיה לרבה של הקהילה החרדית. היה מקושר לחסידות גור ובעיקר לאדמו"ר רבי ישראל אלתר, בעל "בית ישראל". עם עלות הנאצים לשלטון, הבין שאין זאת אפיזודה חולפת והחל בהכנות לעלייתו ארצה. בהשתדלות מרן הרב אי"ה קוק זצ"ל, רבה הראשי של א"י, הוא קיבל רשיון עלייה לארץ בשנת 1936. לפי הוראת רבותיו הוא התיישב בחיפה, שהייתה אז "חיפה האדומה" ופעל נמרצות לחזק את הקהילה שומרת המצוות.

מכיוון שלא רצה להתפרנס מתורתו הוא סרב למספר הצעות מפתות, ביניהן, משרת הרב הראשי לחיפה.
לפרנסתו הוא עבד כמשגיח הכשרות של בית החרושת למרגרינה "בלובנד" שבחיפה.

למרות שלא אחז בשום משרה רבנית רשמית, הוא נחשב לאחד מגדולי ההוראה והפסיקה בארץ ואע"פ שהסתייג והתנגד לפרסום יצא שמו כ"בעל מופתים".

כתביו ברובם עוד לא ראו אור, מלבד ספר קטן נחלי אפרסמון על ענייני חנוכה בהלכה ואגדה (תשל"ו, חיפה) ושני ספרים שהו"ל בניו לאחר פטירתו: נחלי אפרסמון: שו"ת על ארבעה חלקי שו"ע, תש"מ, ירושלים) נחלי אפרסמון: על התורה ומצוות (תשמ"ה, ירושלים).
אפרסמון הוא תרגום שם משפחתו - בלזם.הרב בלזם נפטר בחיפה, י"ב במר-חשוון התשל"ה (1975) בשנתו התשעים.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן