לדף ראשי



בעיר הולדתו למד בישיבתו של ר' יצחק קנפנטון אשר היה ראש ישיבה בקאשטיליה בתקופה ההיא. נוסף על ידיעותיו בתלמוד ובפוסקים קנה לו ידיעות בחכמות חיצוניות והצטיין בחכמת הרפואה. בטולדו (טוליטולא) הרביץ ר' יצחק קארו תורה ולימד בישיבה, ושמו יצא למרחקים. משם הוזמן לליסבון שבפורטוגאל לעמוד בראש הישיבה, ויסד שם בית-מדרש.

בפורטוגאל הגיעה אליו שמועת הגירוש מספרד. אביו הזקן, אחיו ר' אפרים וכל משפחתו היו בין המגורשים, והם עברו אליו לפורטוגאל. כעבור שנים מעטות היה גם הוא בין מגורשי פורטוגאל (1497). ר' יצחק, כמו מרבית גולי ספרד ופורטוגאל, החליט לנדוד לתורכיה למרות הסכנות והתלאות, ובטלטולי הדרך שכל את בניו.

את בנותיו לא הזכיר, ולא ידוע כמה בנות היו לו, אף לא מה עלה בגורלן ובגורל אשתו. נכדו, ר' אברהם צהלון, ישב בבגדאד תקופת-מה, ושם השלים, בשנת שנ"ג, כתיבת פירוש למגילת אסתר והוא בן כ"ד שנים. מכאן שהיתה לר' יצחק בת אחת, לפחות. בפירושו מזכיר ר' אברהם צהלון את זקנו ר' יצחק קארו וחיבורו תולדות יצחק.

ר' יצחק הגיע לתורכיה ואתו בן אחיו ר' יוסף קארו. זמן-מה ישב בקושטנטינא, ספרו תולדות יצחק נדפס שם לראשונה. הדרוש הראשון שבקובץ "חסדי דוד" הוא משנת רס"ט (1509) במאגנאשיה (מגנזיה) שליד איזמיר. כנראה שהה ר' יצחק תקופה מסוימת במאגנאשיה ולאחר מכן חזר לקושטנטינא, שם שהה עד שעזב את תורכיה. בתורכיה דרש בקהל בשבתות וימים טובים וכן בהזדמנויות אחרות. אין ידוע דבר על עיסוקים אחרים שלו ולא על מקורות פרנסתו. ייתכן ששימש ברבנות או כמרביץ תורה, מכל-מקום ברור שר' יצחק קארו נחשב לסמכות רבנית גם בעיני אחיינו, מרן ר' יוסף קארו, אשר שלח אליו שאלות.

בסיימו את ספרו תולדות יצחק נתנו בידי סופר שיעתיקו ויביאו לדפוס. עוד לפני שראה את העתקתו יצא ר' יצחק לנדודיו לארץ-ישראל דרך דמשק, וכנראה גם התעכב שם. ר' יצחק יצא לדרך בשנת רע"ז (1517). הוא הביע את הצורך שהיה לו ללכת לארץ-ישראל, בחתימת הספר בזו הלשון:

"אמר המחבר אפשר שיש טעויות בזה הספר שטעה הסופר. והחכם המעיין יתקן וידינני לכף זכות כי לא מלבי. ויזכה לפני הקב"ה. ולא היה לי פנאי לעיין ולפשפש בזה כי היה דרכי נחוץ לילך לארץ ישראל אם יגזור השם בחיים".

המניע לנחיצות זו אינו ידוע - האם החליט תוך כדי הכתיבה לעלות לארץ-ישראל כדי למות בה ואל זה רומז בסוף דבריו "אם יגזור השם בחיים", או שהחליט להגיע למרכז התורה בארץ-ישראל, או שראה בגירוש אות וסימן להתיישב בה. על כל פנים, ברור שלא התעכב לראות מה יהיו תוצאות הספר והדפסתו אלא מסרו בידי איש נאמן להעתיקו ולהדפיסו, והוא יצא לדרך.

בידנו כתבים מעטים שלו בענייני הלכה, והם כולם מן התקופה שלאחר בואו לתורכיה. עולה מהם שהיה סמכות הלכתית, שאליו פנו והפנו שאלותיהם חכמי הדור. ר' יוסף קארו מפנה אליו שאלות ומצטט את פסקיו גם בבית יוסף וגם בשו"ת אבקת רוכל. ואולם, ר' יצחק אינו מגלה מאומה על עיסוקיו לאחר הגירוש, פרט לעיסוקו בכתיבת ספרו תולדות יצחק. אף לא ידוע לנו אם הייתה לו קהילה או שימש בתפקיד ציבורי אחר, אם היה דרשן קבוע או מרביץ תורה וכיו"ב.

כתביו
רק חלק קטן מכתביו של ר' יצחק קארו נדפסו עד עתה. רוב הכתבים הם בכ"י, שחלקם מפוזרים וחלקם אבדו. ואלה הם כתביו:

א. ספרות פרשנית-דרשנית
1. תולדות יצחק. הספר היחיד שנדפס בשלמות. זהו ספר דרשות על התורה, העשוי לכאורה במתכונת דרשות על התורה וערוך לפי סדר פרשות השבוע. ואולם ידו של העורך, הוא ר' יצחק קארו עצמו, גרמה שהספר ייהפך לפירוש על התורה. ר' יצחק ליקט מדרשותיו שנשא ככל הנראה עוד בהיותו בספרד ובפורטוגל, דרשות שלמות וחלקי דרשות, אך יש בהן גם פירושים של פרשנים אחרים לפניו בלא שהוזכרו בשמם. כך מקבל הספר אופי של לקט פירושים דרשניים על התורה בלא כל נסיון לקשור ביניהם קשר רטורי, ואין במבנה דבר המזכיר דרשה הנאמרת בפני הציבור. לעתים הציג ר' יצחק בראש הדרוש שאלה או כמה שאלות שעליהן יענה בהמשך אותו הדרוש. לפי סדר הפרשות, עשה ר' יצחק עצמו את הקיבוץ והעריכה. לראשונה יצא הספר לאור קונטרסים קונטרסים, נדפס בקושטנטינא בשנת רע"ח (1518), ולאחר-מכן נדפס שוב במהדורות רבות. הספר נערך בידי המחבר עד לשלב מסירתו לידי הסופר שיעתיקו ויביאהו לבית-הדפוס, כפי שרשום בחתימת הספר.

2. פירוש לפרקי אבות. על הפירוש לפרקי אבות אנו יודעים רק מתוך מדרש שמואל לר' שמואל די אוזידה (צפת, 1540-1604 בערך). בפירוש זה, שעיקרו הוא קיבוץ פירושים של מפרשים שונים על פרקי אבות, יש גם כמה מובאות משל ר' יצחק קארו. בהקדמתו למדרש שמואל, מחלק ר' שמואל את פרשני פרקי אבות שהיו לפניו לשתי קבוצות: האחת היא של מפרשים שפירושיהם לא נדפסו, וביניהם מנה את ר' יצחק קארו; והשנייה, מפרשים שפירושיהם נדפסו. בהכנסת פירושים של הקבוצה הראשונה, ביקש ר' שמואל להביא בפני הקוראים את עובדת הימצאותם של הפירושים היקרים הללו "כי סתומים וחתומים היו עד עתה". לא ידוע לנו ממקור אחר שר' יצחק כתב פירוש על פרקי אבות, וגם במדרש שמואל אנו מוצאים מובאות מפירושו של ר' יצחק רק עד תחילת פרק ד.

3 . אוסף דרשות הנקרא חסדי דוד. כפי הנראה נאסף הקובץ ונערך בידי תלמידיו ולא בידי ר' יצחק עצמו. הספר יצא לאור בשנת תשנ"ו.

ב. ספרות הלכתית
בספרות השו"ת מצויות כמה תשובות משל ר' יצחק קארו.
1. בשו"ת אבקת רוכל, שו"ת של ר' יוסף קארו, סימן מז, נמצאת תשובה של ר' יצחק קארו על שאלה שהפנה אליו ר' יוסף. השלמה לתשובה יש בסימן מח הסמוך. בסימן קמד נמצאת תשובה שלו ושל ר' אלעזר בן יוחאי, פסק בדין שהובא לפניהם.
2. בדפיו האחרונים של שו"ת בית יוסף, של ר' יוסף קארו, מצויה תשובה ארוכה של ר' יצחק. ר' יוסף מקדים לתשובה דברים אלה: "תשובות אלו מצאתי מדודי הרב המובהק כה"ר יצחק קארו זלה"ה והעתקתים פה אצל תשובותי", ובסוף התשובה כותב ר' יהודה קארו, בנו של ר' יוסף, שהביא את השו"ת לדפוס: "אמר הצעיר יהודה. שאר תשובות הרב דודי זלה"ה אדפיס אותן כל א' במקומה בע"ה". אפשר להסיק מכאן, כי לפניו היה קובץ של שו"ת של ר' יצחק קארו, ואבד לימים.
3. תשובה נוספת נמצאת בכ"י בית-המדרש לרבנים בניו יורק 7158 .Mic (ס' 43432) דף 1א-10א. כתב היד מחזיק תשובות מחכמי איטליה, וביניהן תשובה אחת של ר' יצחק קארו.
4. חידושים למסכת כתובות, כ"י אוקספורד בודליאנה 2-3/535 (ס' 19406).
5. בכ"י פירנצה לורנציאנה PLUT.I.8/4 (ס' 17636), בו פירוש על פירוש רש"י ותוספות לסדר נזיקין ונשים, מחברו המשוער הוא ר' אברהם גראציאנו. בדף 21ב מובא חידוש במסכת קידושין, ומצוין שם: "דעת החכם ר' יצחק קארו זצ"ל".

ביבליוגרפיה
1. ש' רגב, מבוא, בתוך: דרשות ר' יצחק קארו, ההדיר ש' רגב, רמת גן תשנ"ו, עמ' 9 - 35.
2. א' דוד, ר' יצחק קארו, סיני, סו (תש"ל), עמ' שסז - שעא.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן