חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ברכות

שבח לה' הנאמר במקרים שונים

הברכות שאדם מחויב לברך מתחלקות לשבעה מינים:

א) ברכות הנהנין, על כל דבר שנהנה ממנו, כמו אכילה ושתיה ועל עטיפת בגדים;
ב) ברכות המצוות, כמו על תפילין מזוזה וציצית קריאת שמע וברכת התורה;
ג) ברכות המאורע, כמו ברכת האור במוצאי שבתף ברכת נר של שבת, קידוש היום, ברכת הלבנה והחמה בתקופתה, ברכת אירוסין ואבלים וכדומה:
ד) ברכת הראיה, כמו הרואה פני מלך וחכם, או אדם משונה;
ה) ברכת החידוש, על חדושי הטבע ומעשה בראשית, על רעם ורעש, נס ופלא שנעשה לו;
ו) ברכות הודאה, שבח והודיה ובקשה: ברכות השחר, שמונה עשרה וברכות התפילה;
ז) ברכות הנקיות, על טבילה ונטילת ידיים.

מתקני הברכות
אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל תפילות וברכות וכו' (ברכות ל"ג.). ועזרא ובית דינו תקנו את הנוסח ואת מטבע הברכות, ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה, וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה (רמב"ם ברכות פרק א ה) וחוזר ומברך כמטבע (או"ח סי' ס-ד ג' ומג"א שם),
כל ברכה שלא נזכרה בגמרא אין מברכים עליה בשם ומלכות. אין מברכים על דבר שהוא מנהג, אע"פ שמנהג נביאים הוא, כגון נטילת ערבה בשביעי של חג, ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת הלל בראש חודש ובחוה"מ של פסח (רמב"ם ברכות פי"א ט"ז).
הראב"ד חולק ואומר מנהגנו לברך על ההלל בראש חודש. ומחלק בין מנהג ערבה שאין בה לא שבח ולא הודאה בנטילתה, ובין קריאת הלל בדילוג שהוא משום מנהג אך תקנו להכרת קדושת היום וצריך ברכה.

מחלוקת זו שבין רמב"ם וראב"ד הוא מחלוקת בין מנהג אשכנזים וספרדים.

נוסח הברכה
מתחיל הברכה בלשון נוכח: ברוך אתה ה', ומסיים בלשון נסתר: אשר קידשנו או אשר בחר בנו.
בשבלי הלקט (הלכה קס"ה) כתב:
שויתי ה' לנגדי תמיד, רב אמר: ברוך אתה, ושמואל אמר: ברוך הוא,
הלכך תקנו רבנן כתרוייהו: 'ברוך אתה' כרב, 'אשר קדשנו' כשמואל.
ובספר אבודרהם אומר:
כשמזכיר השם, צריך לצייר שעומד לנגדו, על שם "שויתי ה' לנגדי תמיד".
ואחר כך כשאומר "מלך העולם" שוב אינו לנגדו, לכן אומר בלשון נסתר.
טעם אחר:
לפי שהקב"ה נגלה מצד מעשיו ונסתר מצד עצמו. לכן אומר בשתי לשונות (סדור מעדני אשר בשם הריב"א, דבר יום ביומו ד' ע"א),
בברכות המצוות הנוסח הוא "אשר קדשנו במצוותיו", ואפילו במצוות דרבנן כגון: על נטילת ידים, נר שבת ונר חנוכה, וברכת מגילה והלל, הוא על פי הכתוב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך (דברים י"ז י"א) . וא"כ מה שציוו אותנו חז"ל הרי הוא כאילו ציווה אותנו הקב"ה בעצמו (שבת כ"ג).

יש ברכות שמתחילות אחר אקב"ו "על" ויש שמתחילות באות ל' כמו לעסוק בדברי תורה. רבנו תם נתן כלל:
כל מצווה שלא נגמרה מיד אלא נמשכה עשייתה, כגון ציצית ותפילין והלל וכיוצא בהם, מברכים באות ל...
וכל שעשייתה נגמרה מיד, כגון מילה ושחיטה וערוב ופדיון הבן וטבילה, מברכים ב"על".

מעומד
רב האי גאון כתב בתשובה אסמכתא שכל הברכות מברכים מעומד, דכתיב ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל (מ"א ח' נ"ה) וספירת העומר למדו שתהא מעומד מדכתיב מהחל חרמש בקמה מה ת"ל בקמה ללמדך שבקומה ועמידה תספור וכו'. ונהגו שכל ברכות המצוות שאין בהם הנאה מברכים מעומד, אבל ברכות הנהנין כאכילת מצה ומוציא ובהמ"ז וקידוש לא ראינו מימינו מי שמברך מעומד (ס' האשכול הל' ברכות הודאה סי' כ"ג).

במחזור ויטרי (עמ' 437) כתב שמברכים מעומד על המצוות שכתיב בהם "בכם" כגון לולב ציצית ומילה, בלולב כתיב ולקחתם לכם (ויקרא כ"ג) בציצית והיה לכם לציצית (במדבר ט"ו) במילה המול לכם כל זכר (בראשית י"ז), וכולהו ילפינן מעומד מספירת העומר וספרתם לכם (ויקרא כ"ג) מה להלן מעומד דכתיב בקמה ודרשינן בקומה אף כולם (עי' סוטה ל"ח.).

ונהגו לברך שש מצוות מעומד, וסימנן על"ץ של"ם-ראשי תבות עומר לבנה ציצית ש'ופר ל'ולב מ'ילה (אבודרהם סדר שחרית לחול), מלבד בברכת כהנים שהיא מדאורייתא מעומד (יד אהרן וכנה"ג או"ח סי' קכ"ח). ויש שכתבו סימן אחר: עצת [ה'] לעולם [תעמוד] , ראשי תבות עומר ציצית תפילין לולב לבנה מילה.

פרטי דינים
א"ר יהודה אמר שמואל כל המצוות כולם מברך עובר (לפני) לעשייתן.
כל ברכת מצווה אע"פ שכבר בירך ויצא ידי חובתו מותר לו לברך בשביל אחרים להוציאם ידי חובתם.
אבל ברכות הנהנין לא יוכל לברך אלא א"כ נהנה גם הוא, חוץ מקידוש שיוכל לברך לאחרים אע"פ שאינו אוכל ושותה עמהם (רמב"ם בברכות פרק א י).
החזן מוציא את הרבים בקידוש בבית הכנסת אע"פ שאינו שותה היין בעצמו רק יתן לתינוקות השומעים את ברכתו, מפני שלא נחשבה לברכת הנהנין אלא לברכת מצווה.

אין מברכים אלא על מצוות עשה, ולא על מצוות לא תעשה, מלבד על העריות בברכת נישואין בדרך אגב דקדושין (איסור והיתר לר' יונה סי' נ"א סעיף ק).
אין מברכים על הגעלת כלים שהוא לא תעשה (כנה"ג יו"ד סי' קכ"א הגהה.
ואסור לגרום לברכה מיותרת אם יכל להפטר בברכה שבירך (טור או"ח סי' רט"ו).
אין מברכים על דבר האסור ועל רפואה (או"ח סי' קצ"ו א), על פלפל וזננביל ותבלין שאין דרך לאוכלם אלא ע"י תערובות בתבשיל אין מברך עליהם כלום (ברכות. מ"ו).
על החומץ אינו מברך כלל כי שתייתו מזיקה.
וכן כל שהוא מין קללה אין מברכים עליו (רש"י ברכות מ':).

המאריך בברכות הרי זה מגונה והמקצר הרי זה משובח (ברכות ט')
כל דבר שמסתפקין אם טעון ברכה אם לאו עושים אותו בלא ברכה.
לעולם יזהר אדם בברכה שאינה צריכה וירבה בברכות הצריכות, וכן דוד אמר בכל יום אברכך (רמב"ם סוף הלכות ברכות).
המקיל בברכות במקום שיש מחלוקת הרי זה לא הפסיד כי הברכות אינם מעכבות (ס' האיגור דיני תפילה סי' ב).



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מאה ברכות
ברכות - הסבר המושג
ברכות הראיה
ברכות שונות
ברכה אחרונה
שהחיינו
ברכה ארוכה, ברכה קצרה
שעשה לי נס
ברכה על דברים הנאכלים בסעודה


נושאים קרובים באתר דעת
ברכות