לדף ראשי




כל המאכלים שאדם אוכל או שותה מברך לפניהם ולאחריהם, חוץ ממאכלים הבאים בתוך הסעודה.
יין ופירות מברך עליהם גם בתוך הסעודה, מפני שחשובים הם כמאכל לעצמם. מברכים על הריח לפניו ולא לאחריו.
הברכות הראשונות הן:
המוציא, מזונות, הגפן, העץ, האדמה, שהכל ובשמים
הברכות האחרונות הן:
ברכת הזימון וברכת המזון
על המחיה, על הגפן, על פרי העץ
בורא נפשות רבות.

ברכת המוציא
על פת מחמשת מיני דגן: חטים, שעורים, כוסמים, שבולת שועל ושיפון, מברך לפניו: ברוך אתה ה' אמ"ה המוציא לחם מן הארץ. צריך ליטול ידיו לפני האכילה, לברך "על נטילת ידים", לברך ברכת המוציא, ולאחר האכילה לברך ברכת המזון. ברכת המוציא פוטרת כל מאכל ומשקה הנאכלים בסעודה, והם נחשבים כבאים מחמת הסעודה. רק על היין צריך לברך בורא פרי הגפן ועל הפירות בורא פרי העץ, מפני שהם מאכלים חשובים וקובעים ברכה לעצמם.

בורא מיני מזונות
חמשת מיני דגן שעשה מהם תבשיל, ואכלם בלי פת, מברך לפניהם "בורא מיני מזונות" (ברכות ל"ט, או"ח סי' ר"ח ב). ואם עשה מחמשת המינים לישת סופגנין, או עונות אפויות בחלב או מי פירות מברכים עליהם "בורא מיני מזונות".
חמשת המינים שנאפו כלחם, ונתן אותו במחבת וטיגן בשמן או בדבש, או כל מעשי רקיקים ולביבות מחמשת המינים, מברכים עליהם "בורא מיני מזונות".

בורא פרי העץ
על פירות האילן מברך בורא פרי העץ. אם טעה ובירך עליהם בורא פרי האדמה יצא (ברכות מ'.).
הפירות הנאכלים חיים ומבושלים, כגון תפוחים ואגסים, מברך עליהם "בורא פרי העץ" אם אוכלם חיים או מבושלים.
אם אין דרך לאכלם חיים אלא מבושלים, אם אכלם כשהם חיים מברך עליהם שהכל, וכשהם מבושלים מברך עליהם בורא פרי העץ (או"ח סי' ר"ב ד).

בורא פרי האדמה
על פירות הארץ מברך בורא פרי האדמה.
ירקות וקטניות, אם נאכלים חיים ומבושלים, מברך עליהם בורא פרי האדמה. ואם הם טובים יותר כשהם מבושלים - כשהם חיים מברך עליהם שהכל, ומבושלים - בורא פרי האדמה (או"ח סי' ר"ג ד).

שהכל נהיה בדברו
על כל משקה חוץ מן היין מברך "שהכל נהיה בדברו".
אם שתה מים כדי לבלוע מאכל שנתקע בגרונו – אינו מברך.

דבש הזב מהתמרים מברך עליו שהכל.
משקים היוצאים מפירות, חוץ מזיתים וענבים, מברך עליהם שהכל.
פירות וירקות שדרך לאכלם מבושלים, אם אכלם חיים מברך שהכל. ואם דרך לאכלם חיים ואכלם מבושלים - מברך שהכל.
דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר דגים ביצים חלב וגבינה, ופירות הגדלים על אילני סרק - מברך שהכל (או-ח סי' ר"ג ד).
מאכל או משקה שאינו יודע ברכתו, יוצא אם מברך עליו שהכל (ברכות מ'.).

בורא פרי הגפן
על היין מברך בורא פרי הגפן, והברכה פוטרת ברכות כל שאר משקים ומים.
יין שבא בתוך הסעודה צריך לברך עליו בפני עצמו.
יין קונדיטין שמעורב בו תבלין ויש בו טעם יין, מברכים עליו בורא פרי הגפן.

בורא מיני בשמים
על ריח טוב שיש לו הנאה ממנו צריך לברך לפני שיריח בו.
אם הריח יוצא מעץ, כמו הדס, מברך בורא עצי בשמים.
ואם הוא ריח טוב מעשבים ופרחים כמו ורד, מברך בורא עשבי בשמים.
ואם הוא לא זה ולא זה כגון המוסק, מברך בורא מיני בשמים (עי' ברכות מ"ג:).
אם בירך על של עץ עשבי בשמים או על עשבים עצי בשמים לא יצא.
אבל אם בירך על כולם בורא מיני בשמים יצא.
לכן נוהגים לברך על כל המינים "בורא מיני בשמים".
בהבדלה מוצאי שבת ויום הכיפורים, אשכנזים נוהגים לברך "בורא מיני בשמים", וספרדם מברכים את הברכה הראויה על הבושם: עצי בשמים או עשבי בשמים.

בורא נפשות רבות
היא הברכה האחרונה על כל המשקים שמברך לפניהם שהכל, ועל כל פרי האדמה, ועל הפירות חוץ מחמשת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: גפן תאנה רימון זית ותמרה,
נוסח הברכה הוא:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת, להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חי העולמים.

הגאון מווילנא הסכים עם קצת הפוסקים שאמרו לחתום הברכה בשם ולומר ברוך אתה ה' חי העולמים שכן הגירסה בירושלמי (ברכות פ"ו), אך מנהגנו שלא לחתום בשם, כי חי העולמים הוא כינוי לשם, וספק ברכות להקל.

פירוש הברכה, שברא הנפשות, וגם הדברים שבלעדיהם אי אפשר להתקיים: "חסרונם", וגם דברים שאינם הכרחיים אלא להתענג בהם: "להחיות בהם נפש כל חי" על כל אלה אנו מברכים אותך (קיצור שלחן ערוך סי' נ"א סעיף י"א).

על המחיה ועל הכלכלה
ברכה אחרונה למיני מזונות, היא ברכה מעין שלוש (ברכות ל"ט), כי נכלל בה מעין שלוש הברכות של ברכת המזון:
על המחיה ועל הכלכלה - מעין ברכת הזן,
על ארץ חמדה טובה - מעין ברכת הארץ,
רחם ה' אלהינו - מעין ברכת בונה ירושלם.
ואע"פ שיש בה גם כן כי אתה ה' טוב ומטיב לכל, כנגד ברכת הטוב והמטיב, לא חשבוה, מפני שהיא מדרבנן, ועיקר ברכת המזון כולל רק שלוש ברכות מדאורייתא.

יש אומרים ש"כי אתה ה' טוב ומטיב לכל" נתקן מתחילה רק לברכת היין שהיא על הגפן ועל פרי הגפן, והיא כנגד ברכת הטוב והמטיב שאומרים על שינוי היין (ברכות נ"ט:), ואחר כך נהגו לומר זה הנוסח גם על מיני מזונות ועל פירות.

ברכת על המחיה מובאת בגמרא (ברכות מ"ד.) וברמב"ם (הל' ברכות סוף פרק ג) ויש בה שינויים בסדורים.
הברכה נחלקת לשלושה חלקים:
על היין מברכים לאחריו "על הגפן ועל פרי הגפן ועל תנובת השדה" וכו'.

על פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל מחמשת המינים ענבים תאנים זיתים תמרים ורימונים "על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה" וכו'.

על מעשה קדרה מחמשת מיני דגן "על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה" וכו'.
וחותם:
ונודה לך על הארץ
(על היין) ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן [בארץ ישראל: פרי גפנה];
(על פרי העץ) ועל הפירות: ברוך אתה ה' על הארץ ועל הפירות [בארץ ישראל: פירותיה];
(על מעשה קדירה) ועל המחיה ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה.

אם אכל כמה מינים, מברך את הברכה המתאימה לכל המינים.

מנהגים הקשורים לברכות הנהנין והמצוות, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מצגת על ברכות הנהנין: ברכות הנהנין / טליה ציפורי



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן