לדף ראשי



הדרך הראשית המוליכה מבאר-שבע, דרך הר-המוריה עד לחרן, יורדת, היכן-שהוא, אל בקעת-הירדן, עולה על רכס ההרים שממזרח (גלעד, גולן, מזרח גוש החרמון), וממשיכה צפונה עד לפרת. מעט מצפון וממזרח ל'ברך הפרת' נמצאת חרן. בדרך עוברים עוברי-האורח בערים חשובות דוגמת דמשק, חמת, חלב ('ארם-צובא') ועוד. יעקב, ופניו יצחק אביו, עברו, כנראה, בדרך זו. באמצע הדרך בין חמת (חמה של ימינו) לחלב, כ-70 ק"מ מדר'-מז' לחלב, מתנשא תל גדול, כ-350 דונם גודלו, ובמרכזו – תל פנימי יותר, העיר העליונה שלו. התל נקרא 'תל מרדיכ', והוא מזוהה כיום עם אתרה של העיר 'אֶבּלָה'. עיר זו ידועה לנו מעדויות רבות כעיר ממלכה חשובה לאורך האלף השלישי ועד קרוב לאמצע האלף השני לפנה"ס.

חפירות אבלה
החפירות שנערכות בה, מאמצע שנות ה-70, הניבו, מלבד ממצאים חומריים רבים וחשובים, גם ארכיון ובו למעלה מ-20,000 לוחות-חמר ועליהן כתובות בכתב היתדות ובשפה השומרית' ו בשפה נוספת, ייחודית לאתר. הלוחות כוללים תעודות מנהליות וכלכליות, כתבים משפטיים, היסטוריים, וספרותיים.
בין שלל הממצאים העולים מלוחות הארכיון שהתגלו באבלה, נציין את השמות הפרטיים:
אב-ר-אום (=אברם/אברהם), איס-ר-איל(-ום) (=ישראל), א-ס-או (=עשו), איש-מ-איל(-ום) (=ישמעאל), ש-או-ל(-ום), ד-או-ד(-ום), מי-כ-איל. ייתכן וגם השמות עם הסיומת "י-ה/י-ה-ו" מופיעים בארכיון, כגון: מי-כ-יה, עב-דו-יה (=עובדיה), פ-טר-יה (פטר=שמר=שמריה), שו-מ-יהו (=שמי-יהו), ועוד.
גם שמות של אתרים גיאוגרפיים, המוכרים מן המקרא מופיעים בכתובות: כנען, חרן, גבל, חצור, מגידו, יפו (שאולי הגו אותם כ'מגידא' ו'יפא'), אשדוד, עזה, שלם (ואולי גם ירושלם, כלומר 'שלם' לחוד ו'ירושלם' לחוד...), לכיש ועוד. ואולי אף שמות ארבע, ואולי אף חמש, ערי-הכיכר: סדום ועמורה, אדמה וצבויים ואף בלע (או ברשע מלך בלע), המופיעים כסדרם בתנ"ך...
ממצא מעניין נוסף הוא שני לוחות ובהם רשימה גיאוגראפית ורשימת-ציפורים (שתי רשימות אלו נכנסו מאוחר יותר ל"אנציקלופדיה הגדולה" של המזרח, שכל בן-תרבות היה מודע לה). לדעת החוקרים, בהיות ממצא זה שווה לתגליות באתרים שונים ורחוקים, הרי שיש כאן הוכחה לשיטת לימוד, חינוך להשכלה והכשרת סופרים וחכמים ברחבי-המזרח, שאבלה לקחה חלק חשוב בו:

"הלקסיקונים, כמוהם כטקסטים אחרים בעלי אופי דידקטי או ספרותי, נכתבו בידי סופרים מומחים כחלק מתכניות הלימודים בבתי-הספר שהכשירו צעירים מבני העשירים להיות סופרים, מקצוע שהיה המפתח למשרות ציבוריות חשובות" (קוטשר 1979).

ברשימה הגיאוגראפית נזכרת עיר בשם "קקרה" המתאימה לקרקר בסיפור גדעון (שופטים ח',י), ואולי ל"וקרקר כל בני שת" בברכת-בלעם (במדבר כ"ד,יז). עיר אחרת היא "פלג". האם מצטרפת עיר זו לערים בשמות אבותיו של אברהם, כמו סורוץ'=שרוג, נחירי=נחור, תרוחי=תרח ? ברשימת הציפורים נזכרים יונים, עורבים, עיטים, בזים, דרורים, כולם עופות, אך גם עטלף, שהינו יונק ולא עוף. גם ברשימת העופות הטמאים בויקרא י"א,יג-יט, נזכר העטלף בין העופות דווקא.

אבלה והתנ"ך
נכון שקשה לטעון להקבלה מוחלטת בין הממצא לבין התנ"ך, ובשל היות המקום בסוריה, מעורבות כאן, מלבד רגישויות דתיות, גם רגישויות פוליטיות-מדיניות ואחרות, המשפיעות על הפרסום המדויק ועל פרשנות הממצא, אך על הקרבה הרבה בין מיקום האתר, תקופת קיומו, הממצא המרתק וקרבתו (על כל ההסתייגויות) לעולה מן התנ"ך – קשה לחלוק.
ננסה לערוך איזו-שהיא הקבלה בין ממצאי אבלה לידוע מן המקרא, בעיקר בסיפורי-האבות, כולל העולה מן המדרש.
אמנם, העיר הייתה קיימת באלף השלישי לפנה"ס, וחרבה סביב שנת 2280 לפנה"ס, מאות שנים לפני ימיהם של אברהם, יצחק ויעקב. אולם היא החלה בהתאוששות חיש מהר (כ-30 שנה בלבד לאחר החורבן), ואע"פ שלא חזרה לימי גדולתה כאימפריה, הרי שכבר כ-100 שנה אח"כ קיימות עדויות שתפקדה כעיר מרכזית וחשובה על דרך ראשית בין מצרים לבין-הנהרות. בימי גדולתה, מלכו בה מלכים שונים. חלקם ידוע לנו בשמם והחשוב שבהם, לענייננו, הוא "עב-רי-אום" או "עב-רום".

אם צודקים החוקרים, בתארכם את ימי שלטונו של מלך זה שנים שסביב 2280-2370 לפנה"ס, הרי שאלו הם ימי חייו של עבר בן שלח, נינו של שם בן נח... ואולי, שנים לאחר מכן, בימי יצחק ויעקב, ימי קיומה של אבלה לא כבירת- ממלכה אדירה אלא כעיר חשובה גרידא, כבר אין עבר עצמו מלך (ואולי השם "עבר" כאן הוא שם-שושלתי כ"פרעה" במצרים, כ"יבין" בחצור וכ"אבימלך" בפלשת), שהרי חרבה עירו ונתבטלה מלכותו, אך בפי חז"ל, הושם דגש דווקא על מרכז-ההשכלה שבאבלה, ומערכת-החינוך שבה, וכונה בלשונם "בית המדרש של [שם ו] עבר" (כמו שבתקופות מאוחרות יותר נקראת העיר/הממלכה ע"ש המלך:"ארץ בית עמרי" ככינוי לממלכת-ישראל, "מלך בית דוד" ככינוי לירושלים, ועוד, שנים רבות לאחר מות האישים הנזכרים)?


לעיון והרחבה:
ברמנט חיים ומיכאל וייצמן, אבלה, ירושלים, תשמ"ב.
בהט דן, "חפירות בתל מרדיך", קדמוניות 13, 1971, 32-29.
קמפינסקי אהרן, "תל מרדיך/אבלה", קדמוניות 48, 1979, 112-98.
קוטשר רפאל, "תעודות אבלה", קדמוניות 48, 1979, 121-113.
קוטשר רפאל, "תיקונים ותוספות למאמר 'תעודות אבלה'", קדמוניות 52-51, 1980, 127.


1. תמונות כלליות – קדמוניות 48, עמ' 121-98.
2. לוחות אבלה – קדמוניות 48, עמ' 103, 106, 117-116, 120-119



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן