לדף ראשי



תולדותיו
אביו היה ר' שמריהו יוסף- רבה של קוסוב. אחיו וגיסיו היו תלמידי חכמים וגדולי תורה.
ה'חזון-איש' היה צנוע מאוד וחי חיי חסידות ופרישות. לאחר נישואיו התגורר בעיירה כוידיאן, התפרנס מחנות שניהלה אשתו בעודו עמל ושקד בתורה. לפני עליתו לארץ בשנת 1933 היה בבחינת 'צדיק נסתר', ואת כל ספריו הוציא לאור בעילום שם.

גיסו, הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ''ל העיד עליו שכל הש''ס- (התלמוד), היה מסודר במוחו.
בשנת 1911 הוציא לאור את ספרו הראשון. ובמשך חייו הוציא 23 חיבורים בהלכה. לכל ספריו קרא בשם: 'חזון איש': שמו הסתתר במילה אי''ש שהיא ראשי תיבות: אברהם ישעיה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לוילנא. גדולי וילנא הכירו בגדולתו, ובמיוחד העריכו ר' חיים עוזר גרודז'נסקי, שהיה מנהיג היהדות בדורו והיה מתיעץ עם ה'חזון איש' בבעיות הלכתיות ובבעיות ציבוריות.
היה גם בקשר עם 'החפץ חיים', ר' ישראל מאיר הכהן.

בארץ ישראל
בבואו לארץ שכר דירה בבני ברק, שם חי כל ימיו.
החזון איש עסק הרבה במצוות התלויות בארץ, והוא החיה את שמירת מצוות אלה. קיבוצי פועלי אגודת ישראל, באמצעות הרב קלמן כהנא שהיה בן ביתו של החזון איש שמרו את המצוות התלויות בארץ, ובמיוחד את שנת השמיטה על פי הנחיותיו.

החזון איש התנגד לשיטתו של הרב קוק המפקיעה את קדושת השמיטה באמצעות מכירת הקרקעות לנכרי. במקום המכירה התיר היתרים אחרים, שאפשרו את שמירת השמיטה בלא מכירת הקרקעות. לדוגמה: הרב קוק אסר שימוש בפירות שנעבדו בשמיטה עבודה האסורה, ואילו החזון איש התיר פירות אלה.

סיכום ההבדלים בין שיטת החזון איש לשיטת הרב קוק בנושא השמיטה

בעת שברחו תלמידי ישיבת מיר אל מזרח אסיה, התעוררה השאלה מתי חלה השבת באזור, שהרי קו התאריך הבין לאומי, 180 מעלות מגריניץ', אינו קו הלכתי. החזון איש פסק, בניגוד לעמדת רבני ירושלים, שקו התאריך היהודי עובר לפני יפן ועל כן השבת ביפן היא ביום ראשון, בניגוד לנהוג שם.

פרטים על הדיון בקו התאריך

אחד המאבקים הגדולים בהם השתתף, היה המאבק נגד גיוס בנות. בעיצומו של הויכוח הציבורי והמאבק עם ראשי המדינה, נפגש עם ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון, שבא לבית ה'חזון איש' וביקש לשוחח עימו בעניינים העומדים על הפרק וביחסים בין דתים לחילונים. פרטי השיחה לא נודעו ברובם. בפגישתו אמר לבן גוריון כי על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית). משפט זה הפך להיות משפט מפתח ביחסים שבין הציבור החרדי לחילוני.

לחזון אי"ש הייתה תרומה מכרעת לעיצוב חברת הלומדים החרדית, שבה גברים אינם עובדים לפרנסתם אלא מקדישים את חייהם לתורה. הוא הטעים את חשיבות לימוד התורה, גם אחרי החתונה, על חשבון כל עיסוק אחר.

שמו נקשר גם לנושא ה"שיעורים", הלא הם ה"מידות ושיעורי תורה" המוזכרות במקרא ובתלמוד (אמה, זרת, אצבע, כזית, כביצה ועוד). רבי אברהם חיים נאה (הגר"ח נאה) פרסם מידות אלו במידות עדכניות (מטרים וגרמים). ה"חזון אי"ש" חלק על המידות שנקבעו, וטען כי המידות האמיתיות גדולות בהרבה.

מאמרו של מנחם פרידמן על נושא המידות והכרעת החזון איש בנדון

נפטר מהתקף לב בליל שבת, ט"ו בחשון תשי"ד (1953), ונקבר בבני ברק. קברו מושך מתפללים המבקשים עזרה במצוקות חייהם.

לחזון איש לא היו ילדים.

ספריו
חזון איש - הערות על התלמוד ועל השולחן ערוך
אמונה ובטחון - ספר השקפה
קובץ אגרות חזון איש
לאחר מותו הוציאו את המשנה ברורה עם תוספת של לקט מפסקיו בהם הוא חולק על "משנה ברורה".



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן