לדף ראשי



נולד בעיירה סטריזוב שבפולניה בשנת 1871, בן לרבי צבי הירש שפירא. בחודש כסלו תרמ"ז נישא לחיה חאשא בת שרגא יאיר רבינוביץ מביאלבזוג. בתחילת שנת תרפ"ז, נישא לרחל פרל בת יעקב משה סאפרין מקאמארנא.

אחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את "ישיבה רבתי דרכי תשובה". בשנת תר"ץ נסע לארץ ישראל לביקור קצר של 13 יום. מטרת הנסיעה היה לבקר במקומות הקדושים, לפגוש את רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, ולבקר בשכונת בתי מונקאטש בירושלים שיזם לבני קהילתו שעלו לארץ ישראל.

בחג הסוכות של תרע"ג (1913) נפטר ר' צבי שפירא, ואת מקומו מילא בנו-יחידו ר' חיים-אלעזר שפירא.

חריפה היתה מלחמתו של רח"א בחסידי בעלז וברבם ר' יששכר-דב רוקח. הוא אמר: "אין אני והוא יכולים לדור בעיר אחת". בעת מלחמת-העמים הראשונה כשהרבי מבעלז נאלץ לשהות במונקאטש - גברה המחלוקת והחריפה עד כדי בושה וכלימה. לימים פרשו חסידי בעלז מהקהילה.

לא פחות מכך היתה התנגדותו של רח"א לציונות ולציונים; גם המזרחי וגם אגודת-ישראל נשרפו בהבל פיו הקשה. ולא עוד, גם הרבי מגור לא נמלט מדינו הקשה. הוא לא האמין לרבי מגור על דמות ה"מתיבתא" שהוקמה בוארשה בירת פולין, נסע לשם ובדק - וחזר מתנגד משהיה.

התפתחות מונקץ' בתקופתו
בתקופת רבנותו ר' חיים-אלעזר שפירא, משנת תרע"ג ועד לשנת תרצ"ז - התפתחה הקהילה היהודית במונקאטש הרבה. הרב עצמו היה בעל מרץ רב, ופעלו השפיע הרבה. אף הוא מוכר היה כלפי השלטונות כעומד בראש יהודי העיר, שמנו כמחצית מתושבי העיר, ופעמים אף למעלה מן המחצית. הרב גם הקים את כולל "תפארת צבי" על שם אביו, לתמיכה והחזקת היישוב בא"י, ואף הקים שכונה מיוחדת בירושלים בשם בתי מונקאטש. לממונה וראש "תפארת צבי" בירושלים מינה את הגאון המקובל ר' חנוך חיים כהן, מרבני הונגריה שעזב את כסא רבנותו ועלה לירושלים. אך בצד פעולתו של הרב, התפתחה הקהילה בצדדים שונים ורבים. יהודי מונקאטש עסקו במסחר, ומהם שנתעשרו הרבה; נתרבו מוסדות כלכליים מוסדות של תורה ותרבות, מוסדות צדקה וחסד. התנועה הציונית גברה והוציאה מקרבה עסקנים חשובים. הוציאו כתבי-עת - שרבים מהם היו לצורך ויכוחים בין-מפלגתיים, אף התארגנו לבחינות עירוניות וממשלתיות. באמצע שנות העשרים הוקמה כאן הגימנסיה העברית, שלרבים מבני מונקאטש עליה גאוותם. שני רחובות במונקאטש נקראו בשמות עבריים: רחוב יהודה הלוי ורחוב חיים-נחמן ביאליק. בהשפעת הרב וחסידיו שונה שם רחוב יהודה הלוי לרחוב דרכי תשובה.

בתו היחידה, חיה פרימא רבקה, נישאה בחודש אדר תרצ"ג לברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' בן האדמו"ר מפארציווא.
נפטר ביום ב' בסיון ה'תרצ"ז בעיר מונקאטש שבהונגריה. ממשיך דרכו באדמורו"ת כיום הוא נכדו, האדמו"ר משה יהודה ליב רבינוביץ מברוקלין.

סקירה על קהילת מונקאטש

מספריו

ספר אות חיים - על הלכות תפילין.
ספר אות שלום - על הלכות מילה (בהוצאה מאוחרת נדפסו יחד כ"אות חיים ושלום").
ספר דברי קודש - לקוט דרשות שנשא.
סדרת ספרים דברי תורה – חידושים, רמזים, אגדות ואמרות במילי דחסידותא, תשעה כרכים.
ספר דרכי תשובה - על הלכות מקוואות, (המשך לחיבוריו של אביו על השו"ע).
ספר הגהות הירושלמי – פירוש על התלמוד ירושלמי.
ספר חיים ושלום – פירוש על התורה.
מאמר אדון כל – ביאור על הפיוט "א-ל אדון".
ספר חמשה מאמרות – כולל חמישה חלקים: מאמר תורת שבת - ענייני השבת בכל פרשיות השבוע, מאמר סמוכים לעד - סיומי מסכתות וביאורים בסדר המסכתות ובשייכות הפתיחה והסיום שבכל מסכת, משיב מפני הכבוד – בתגובה לספר כבוד חכמים, מאמר נוסח התפילה – עיונים, דיוקים ובירורים בנוסחי התפילה השונים, מאמר הלקוטות - ליקוטים בדברי אגדה.
מאמר מילי דהספידא, מאמר זיכרון צדיקים – מאמרי הספד על צדיקים שנפטרו בדורו.
שו"ת מנחת אלעזר - חמישה כרכים המאגדים שאלות ותשובות בכל תחומי ההלכה, (שני כרכים נוספים אבדו בימי השואה). על שם ספריו אלו כונה בשם: בעל 'המנחת אלעזר'.
ספר משמיע ישועה – לחיזוק האמונה בביאתו הקרובה של המשיח. נכתב על ידי תלמידו הרב שלמה צוקר.
ספר נימוקי אורח חיים – חידושים וביאורים על חלק אורח חיים בשלחן ערוך.
ספר עולת תמיד - על מסכת תמיד בתלמוד בבלי.
ספר שער יששכר - על המועדים. מתוך ספר זה נכתבה הגדה של פסח - שער יששכר.

טקסט הספר "דרכי חיים ושלום" על הרבי ממונקץ:

מתוך שו"ת מנחת אלעזר ה ז

כבוד התו"ב וכו'

הגיעני מכתבו ומרוב טרדותי והעדר בריאותי ברוב עוונותי רק עתה בא לידי ואשיב בקצרה בעה"י על סדר שאלותיו.

א) אם פגע במלך או חכם מחכמי ישראל שצריך לברך שחלק וכו' ואם לא ראהו זמן רב אם יברך כמה ברכות, הנה מפורש בש"ס ברכות (דף נח ע"ב) ברב פפא ור"ה בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא פגעו ביה בר"ח בריה דרב איקא א"ל בהדי דחזינך בריכינן עלך תרתי ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו וכו' וה"ז פתרון שאלתו.

ב) ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעוריי) בעיירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם מלכות.

ג) שלישית ששאל ששכיח בימינו על שטאאטס אויבערהויפט כגון פרעזידנעט מרעפובליק אם יברכו שנתן מכבודו לבו"ד, הנה כבר הכרעתי בזה בעה"י בחי' נמוקי או"ח (סי' רכ"ד) שנתפשט כבר שעל יורש עצר בחיי המלך אין לברך, אמנם על שר המושל שבידו כמו המלך לתת גנאדע והיינו החיים והמוות בידו - יש לברך, וכמ"ש המג"א (בסי' רכ"ד סק"ה) לענין השלטונים ע"ש.

ד) ע"ד ששאל על מלך רשע מרחק וכו' אש יש לברך, הנה כעין זה השבתי זה מקרוב לתלמידנו היקר הה"ג וכו' [הי"ד] שהדפיס חיבורו שו"ת כפי אהרון, ונסתפק ברואה שר הרעפובליק והוא גם חכם גדול מחכמי או"ה אם יש לכלול בברכה א' ואם לא הוי בכלל באין חותמים בשתיים בברכה א', והארכתי בתשובה בעה"י והוא במנ"א כת"י [חלק ה סי' פ"א] (א"ה חבל על דאבדין) ושם ביארתי דעל חכמי או"ה שהם כופרים בעיקר בני בלי דת ר"ל אין לברך להש"י על חכמתם, דהיינו סכלותם וכפרותם וקשה הטורח להעתיק בזה גם ע"י מאשין כי רבה היא.

ואחתום ברוב שוכט"ס
ובין המצרים יזרח אור לישרים, בבניין מרום הרים, קרן משיחנו וישראל ירום, במהרה בימינו בכ"י

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן