לדף ראשי



במקרא לא סופר לנו בת מי הייתה אמו של מנשה, אולם לפי מסורת חז"ל נתן ישעיהו את בתו לחזקיהו.

ישעיהו נצטווה לבשר לחזקיהו שהוא עומד למות, מכיוון שלא עסק במצוות פרייה ורבייה. חזקיהו ראה ברוח הקודש שייולדו לו בנים שאינם הגונים ולא רצה ללדת. על כן ביקש חזקיהו מישעיהו שיתן לו את בתו לאישה, שאולי זכותו של הנביא וזכותו שלו יצילו אותו מבנים כאלה, ואכן ישעיהו נתן לחזקיהו את בתו –חפציבה- לאישה ונולדו לו ממנה שני בנים: רבשקה ומנשה.

הנשים בדורו של חזקיהו היו "גבוהות קומה, נאה כזויות של בית אבנים, שזויות אבן מכוונות כנגד חברתה ועולה למעלה, עד שהזויות מיושרות. מחוטבות תבנית היכל - מהוללות בפי רואיהן, ומדמין אותם לתבנית קומת ההיכל. ורבותינו פירשו: בנותינו כזויות, מתמלאות תאוה כזויות מזבח המלאות דם, ואינן נבעלות אלא לבעליהן" רש"י תהלים קמד, יב. ומן הסתם גם בת ישעיהו נכללת ביניהן.

כל אנשי הדור היו מיוחדים במינם: "...וכל דורו [של חזקיהו] שלמים, לא קם דור בישראל כמותם, כמו שמפורש בחלק: בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטוכיא, ולא מצאו איש ואשה שאין בקיאין בהלכות טומאה וטהרה..." רש"י שיר השירים ה, ו "'יראת ה' היא תתהלל' – זה דורו של חזקיהו" רש"י סנהדרין כ, א, כלומר בת ישעיה הייתה בוודאי צדקת ככל אנשי ונשות הדור, ויודעת הלכות וכד'. ונישאה לחזקיה "שהיה צדיק" רש"י דברי הימים ב כט, לד.

משמעות שמה: שֵם בתו של ישעיהו הוא חפצי בה ויש המשערים, שישעיהו רמז לה בנבואתו בספרו סב, ד:

"לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי-בה...כי חפץ ה' בך...".

ומדרכו של ישעיהו היה להשתמש בשמות בניו כסמלים נבואיים. "

וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי ה' יקבנו. והיית עטרת תפארת ביד ידוד וצנוף וצניף מלוכה בכף אלהיך"

ישעיהו סב, ב-ג שהוא אחד השמות של ירושלים: "עשרה שמות נקראת ירושלים לשם שבח: בעולה, דרושה, חפצי בה..." מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב, לט. או ש"זאת התורה חפצי בה", אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח . וכתב יוסף בן מתיתיהו שהייתה בת העיר ירושלים.

פגיעה בצניעותה: חטאו של חזקיהו היה שמחתו על בואם של נכרים לביתו, ושהוא הראה להם את כל שכיות חמדתו.

"וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב"

ישעיה לט, ב. "אמר רב: מה פירוש 'בית נכתה'? – אשתו, שכרגיל אין אחרים רואים אותה מפני צניעות, היא השקתה עליהם" סנהדרין קד,א. יש המסבירים את דברי רב, שהכוונה לאשתו, על פי המילה בית. כאמור "ביתו זו אשתו, או שבית נכתו היא בית אוצרו, המוצנע מעיני רבים וזו אשתו...", ולא היה עליו להראותה.כלומר, חזקיהו התגאה באשתו והראה אותה לנכרים, והיא אפילו עמדה עליהם לשרתם, ועל כן נענש בכך, שבניו

"היו סריסים בהיכל מלך בבל"

מלכים ב כ, יח.

בניה מנשה ורבשקה נולדו רק לאחר שנתרפא חזקיהו ממחלתו, ולאחר שהוסיף לו ה' חמש עשרה שנה על ימיו. "נתן לו ישעיהו את בתו ויצא ממנו מנשה ורבשקה. יום אחד הרכיבם [חזקיהו] על כתפיו והביאם לבית המדרש, אמר אחד מהם: ראשו של אבא טוב לצלות עליו דגים קטנים, אמר השני: ראשו של אבא טוב להקריב עליו לעבודה זרה. חבטם בקרקע, מנשה נשאר חי ורבשקה מת" ברכות י, א. מנשה היה רשע שניסה להשכיח את התורה מעם ישראל. "מנשה בא על אחותו סנהדרין קג, ב" והרג את סבו, אבי אמו, ישעיהו יבמות מט,ב, בצורה אכזרית ביותר, ובכלל "מילא את ירושלים דמי נקיים "מפה לפה" מלכים ב כא, טז, שהוציא להורג את כל אלה שהתנגדו למעשיו הן בתחום עבודת המקדש והן בתחום המדיניות שתפס. ועוד האשימוהו בסילוף המשפט, ודם נקי שפך ונשים בעולות [=נשואות] טימא בחוזקה.
מנשה נשבה ע"י שרי אשור והובא כשבוי לבבל, אז חזר בתשובה והושב לירושלים למלכותו, זאת לאחר שעונה קשות בבל, ירושלמי סנהדרין י,ב. עם שובו נתן מנשה לבו להסרת פולחנות הנכר, לחידוש עבודת התמיד במקדש ולביצורה של ירושלים.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן