לדף ראשי

בראשית פרק לט

א) וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה:(ב) וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי:(ג) וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ:(ד) וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ:(ה) וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה:(ו) וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה:(ז) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי:(ח) וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי:(ט) אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת ְחָטָאתִי לֵאלֹהִים:(י) וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ:
(יא) וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת:(יב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה:(יג) וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה:(יד) וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:(טו) וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה:(טז) וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל בֵּיתוֹ:(יז) וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי:(יח) וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה:(יט) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ:(כ) וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר:(כא) וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר:(כב) וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה:(כג) אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ:

משלי פרק ז

א) בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ:(ב) שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ:(ג) קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ:(ד) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא:(ה) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה:(ו) כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי:(ז) וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב:(ח) עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד:(ט) בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה:(י) וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב:(יא) הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ:(יב) פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב:(יג) וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ:(יד) זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי:(טו) עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ:(טז) מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם:(יז) נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן:
(יח) לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים:(יט) כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק:
(כ) צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ:(כא) הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ:
(כב) הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל:(כג) עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא:

פוטיפר היה שר חשוב בממלכת פרעה¹, אלא ששר זה, הוא שר שחז"ל אומרים עליו שהוא 'חשוך' - "'בל יתיצב לפני חשוכים'² זה פוטיפר"³ [דבר זה נאמר גם על אשתו]⁴ , וכן חוטא⁵, וחז"ל אומרים שהיה עבד בעצמו⁶ וכן המשילוהו ל"מלך זקן וכסיל'"⁷. כמו כן מכנים חז"ל גם את פוטיפר בשם "רשע"⁸, אך יחד עם זאת מזכירים שהוא הוא ראה "שכינה למעלה הימנו" [מיוסף]⁹.

"פוטיפר שהיה מפטם עגלים לעבודת כוכבים, פוטיפרע שהיה פורע עצמו לעבודת כוכבים...שלא לקחו [את יוסף] אלא לתשמיש, וסרסו הקב"ה בגופו ..."¹⁰.

"פוטי פרע - הוא פוטיפר¹¹, ונקרא פוטיפרע על שנסתרס מאליו"¹², ושטוף היה במשכב זכר¹³.

"זה פוטיפרע שלא לקחו לעבד אלא לדבר אחר... לפי שלקח יוסף למשכב, לשון רש"י....ואני אומר כי לדברי רבותינו היה פוטיפר שר לפרעה, וכאשר נסתרס בגופו והכירו בו וקראוהו פוטיפרע, נתבייש בדבר ופירש משררתו, והכניס עצמו בבית עבודה זרה, ונעשה כומר לעבודה זרה, כי כן מנהג הנכבדים..."¹⁴.

אשת פוטיפר הייתה עקרה¹⁵. גם על אשת פוטיפר נאמר שהייתה רשעית וחיה רעה: "'חיה רעה אכלתהו', זו אשתו של פוטיפר..."¹⁶,וכן "פגע רע"¹⁷. היא לא רק פיתתה את יוסף אלא דרשה ממנו להרוג את בעלה פוטיפר¹⁸.
אך יש הסוברים שאשת פוטיפר היא אשה יראה, אישה טובה המאמצת ילדה עזובה¹⁹, ומכיוון שהיא "רואה"²⁰ שהיא עתידה ללדת מיוסף, היא עושה את כל המאמצים כדי שיהיה כך:"... אף זו לשם שמים, שעתידה להעמיד בנים ממנו, ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה"²¹.

שמה של אשת פוטיפר היה זליכה²². ולא פירש הכתוב את שמה, כי לא הייתה ראויה לשם שייזכר לדורות²³.

אשת פוטיפר חמדה את יוסף משום יופיו²⁴.

"תחילה הייתה מרעיפה עליו לשונות חיבה ולשונות פיתוי ושידול כאחד, ומשלא נענה לה, נקטה מידת אדוניות ביחסה אל עבדה"²⁵.
"...שהיתה אדונתו עמו בבית, והיתה משדלתו בכל יום ויום בדברים. והיתה מחלפת ג' חליפות בגדים בכל יום ויום. כלים שלבשה בשחרית, לא לבשה אותם בחצי היום, ובחצי היום לא לבשה בין הערבים. כל כך למה? כדי ליתן עיניו בה...." ²⁶.

כל המעשים המיוחסים לאשת פוטיפר ונסיונותיה לפתות את יוסף ארכו שנה שלימה!²⁷.


הערות
¹ שר של אותה עיר. הרשב"ם בראשית מא, מה: הוא היה שר טבחים, מבחירי אנשי הצבא. שומרי ראש המלך ועושים משפטו בענושיו ובאויביו". אונקלוס מתרגם "רב קטוליא", והרשב"ם מפרש "על ידו נידונין הנרצחים ואסורים בבית סוהר שלו".
² משלי כב, כט.
³ ילקוט שמעוני משלי רמז תתקס.
⁴ מדרש תנחומא (בובר) פרשת וארא סימן יז.
⁵ קהלת רבה (וילנא) פרשה ז.
⁶ אבן עזרא תהלים קה, יז.
⁷ קהלת רבה פרשה ד.
⁸ פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה יב: "יוסף גדל בין שני רשעים בין פוטיפר [ופרעה] ולא למד ממעשיהם". ילקוט שמעוני תהילים רמז תשלב הוי וזרע רשעים נכרת', וכתיב 'ומעוך וכתות ונתוק וכרות', זה פוטיפר סריס פרעה".
⁹ שכל טוב (בובר) בראשית פרק לט.
¹⁰ בראשית רבה [וילנא] פרשה פו.
¹¹ יש אומרים שפוטיפרע אשר נשא יוסף את בתו לאשה, היה כנראה איש אחר, כי פוטיפרע היה כהן און, ופוטיפר היה בתפקיד אחר. אך לדעת חז"ל זהו אותו האיש.
¹² רש"י בראשית מא, מה.
¹³ סוטה יג, ע"ב.
¹⁴ רמב"ן בראשית מא ,מה.
¹⁵ ילקוט שמעוני וישלח, רמז קלד.
¹⁶ בראשית רבה [תיאודור-אלבק] פרשה פד, אף על פי שהכלי יקר חולק על קביעה זו [כלי יקר בראשית לז,לג].
¹⁷אור החיים שמות א,ה.
¹⁸ אליהו רבה (איש שלום) פרשה כד.
" ¹⁹ בת שש שנים היתה דינה כשהולידה אסנת משכם ...וירד מיכאל והוליכה לבית פוטיפר..".[ מחזור ויטרי סימן תקגד] ועוד "דאסנת בת דינה היתה משכם, ותלה לה יעקב אבינו קמיע בצוארה וכו', וגדלה פוטיפר בביתו, ולכך נקראת על שמו... שאסנת בת דינה היתה משכם, כמ"ש בבעלי התוס' שם, בודאי, אף שבפי כל היתה נקראת בת פוטיפר, מ"מ בשטר אירוסין וכתובה, הי' כותב בת דינה..., וע"כ הראה ליעקב שטר אירוסין ושטר כתובה..." שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן מד.
²⁰ בראשית רבה פ"ה, ב.
²¹ רש"י בראשית לט, א.
²² ספר הישר, וישב, ורשה, תרנ"ח, מובא באישי התנ"ך, לרב י"י חסידה, ערך: פוטיפר.
²³ דעת מקרא בראשית לט,ז.
²⁴ נ' לייבוביץ,עיונים בספר בראשית, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשל"א ,עמ' 291.
²⁵ דעת מקרא בראשית לט,ז.
²⁶ מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב, סימן ה.
²⁷ ילקוט שמעוני פרשת וישב, רמז קמו.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן