לדף ראשי

שמואל ב פרק ג
(ב) וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת:(ג) וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר:

וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל:(ה) וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן:

מלכים א פרק א
וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו:
(ו) וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם:

חגית הייתה אחת מנשות דוד, אֵם אדוניהו. מכיון שלא נתפרש מקום מוצאה אפשר שהייתה חברונית.

הפסוק 'וְאתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם', יש המבינים ממנו שחגית הייתה גם אֵם אבשלום. אדוניהו היה יפה תואר ביותר. אביו מעולם לא גער בו על מעשיו, גם כשעשה מעשים רעים, ועל כן, ניסה לקחת את המלוכה גם כשידע שהיא אינה מגיעה לו. איננו שומעים שום התייחסות של חגית למעלליו של בנה, לא לפני מרידתו באביו ולא אחריו. רד"ק מלכים א א, ו: "ולא הכעיסו כשהיה עושה שום דבר רע, לא היה מכלימו ומיסרו, לאמר 'מדוע ככה עשית', לפיכך יצא לדרך רעה ולמרוד באביו, כי יודע היה אדוניהו כי דוד אמר להמליך שלמה, אף על פי שלא הודיע דוד המלוכה עדיין, אבל חשב בלבו: אבי אוהב אותי ולא גער בי מימי, אכנס בדבר המלוכה בימיו, ואם לא ירע לו, ידעתי שאני אמלוך".

אדוניה מרד באביו דוד ונהרג במצוות דוד אביו על ידי שלמה אחיו.

במחזור ויטרי סימן שנ מציינים את חגית כצדיקה: "כנגד שבעין ותמניא צדיקי דאיכתיבה פרש' האזינו על ידיהון. אילו הן: חנוך. כרמי. פלוא. אליאב. נמואל. זכור: לראובן: ימין. יכין. אהד. צחר. שאול. נמרי. לשמעון: עמרם. חנניה. נתנאל. זתוא. בן סתרי. ללוי: זרח. חצרון. יונדב. בצלאל. שפטיה. נחשון: ליהודה: צהר. עזא. יגאל. פלטי. עתניאל. חגית". היא האשה היחידה הנמצאת ברשימה זו, שאנשיה כולם אנשים ידועים וכן נשיאים ואנשים רמי מעלה.

אבשלום היה מודל לחיקוי לחגית אם אדוניה, והיא חינכה אותו שיתנהג בדיוק כמותו. על כן אין פלא בזאת שרצה למלוך, בדיוק כמו אחיו שנולד לפניו – אבשלום: "והרצון בזה שאמו גדלה אותו אחרי אבשלום, והתנהג במנהגיו ובמדותיו, ולזה אמר 'וגם הוא טוב תאר מאד' כמו אבשלום, שהיה יפה תאר מאד, כמו שזכר במה שקדם הנה כמו שחשב אבשלום שימלוך אחר דוד, מפני רוב יופיו כמו, שחשב אדניה" רלב"ג מלכים א א, ו.




הערות לערך:
שם המעיר: נמרוד נגב
הערה: לתיקון הטקסט הנכבד המועלה כאן כפרשנות:
א- אדוניהו נותר הבכור וככזה, הגיע לו המלוכה. ייתרה מזאת הוא נתמך ע"י הכהן הגדול ושר הצבא.
ב- תככי חצר בהכוונתו של נתן שהתבססו על הזקנה והשכיחה של דוד, הם שמנעו את המלוכה מאדוניהו, במהלך של קנוניה וכוח הנתמך ע"י החיילים השכירים של דוד!
ג- מקובל היה שבדמי ימיו של המלך שכבר איננו מתפקד, מועלה בנו, יורשו. עובדה היא ששלמה עצמו הומלך בעוד דוד בחיים.
ד- צריך לקראו את הדברים כפי שהם מוגשים בתנ"ך עצמו. התנ"ך, ברוב גדולתו, איננו מסתיר ומיפה דבר.
מקור ההערה: התנ"ך

שם המעיר: יוסי פרבר
הערה: הרשימה שבמה מוזכרת חגית במחזור ויטרי, נזכרת בהקשר אחר בילקוט שמעוני בהעלותך רמז תשלו:
אספה לי שבעים איש אמר משה כיצד אעשה אם אבחר חמשה מכל שבט ושבט נמצא חסר עשרה, ששה מכל שבט נמצאו יתרים שנים מה עשה הביא ששה מכל שבט ושבט ומשבט לוי ארבעה, אמר יודע אני בשבט לוי שהוא עניו ומקבל ממני, משבט ראובן העמיד חנוך כרמי פלוא אליאב נמואל זכור, משבט שמעון ימין יכין וצחר ואהד ושאול ונמרי משבט לוי עמרי חנניה נתנאל ידעא בן סתרי ומשה על גביהן, משבט יהודה סרח ודן יונדב ובצלאל שפטיה ונחשון, משבט יששכר צוהר עזא ויגאל פלטי ועתניאל וחגית, משבט זבולון סרד ואלון סורי אהליאב אליהו נמשי, משבט בנימין סניאב כסלון אלידד אחיטוב אחיאל מתניה, משבט אפרים יאיר יועזר מלכיאל אדונירם אחירם וסטור, משבט דן גדליה ויגאל אחינועם ואחיעזר דניאל ושריה, משבט נפתלי אליוחנן אליקים אלישמע סומכוס זבדי ויוחנן, משבט גד חגי זרחי קיני מתתיהו וזכריהו משבט אשר אשור ושלומי שמואל שלום שכניהו אחיהו הרי שבעים ואחד זקנים, וכתבנו זאת מפי רב שמואל אחי של פנחס ומרים זכור לטוב ולמד אותם בתרבץ מוצא ורבנא חנינאי כהנא ראש ישיבה וגאון...

קרוב לודאי שהחגית הנזכר כאן הוא איש ולא אשה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן