לדף ראשי



נולד בפראג. קבל חינוך יהודי וכללי. באמצע שנות העשרים לחייו נסע לבודפשט, שם למד באוניברסיטת פשט. בשנת 1831 בהיותו בן שלושים, הוענק לו תואר דוקטור בפילוסופיה ובשפות עתיקות.

היה רב מחוז לייטמריץ (Lietmeritz). עבר לעיר טפליץ (Teplitz) שם היה עדיין נאמן למנהגים היהודיים המקובלים. אף על פי כן הנהיג דרשות סדירות שבועיות בגרמנית, לראשונה בבוהמיה, בניגוד למקובל, שתי דרשות בשנה. פרנקל אף הפעיל מקהלת גברים בבית הכנסת.

בשנת 1836 עבר לדרזדן, ונתמנה לרב הראשי לסקסוניה. את כתביו הראשונים הקדיש לשיפור מצבם הפוליטי של היהודים ובמיוחד לביטול השבועה המשפילה שהייתה מוטלת עדיין על היהודים.

ב-1854 נבחר לראש המוסד ולפרופסור לתלמוד בסמינר התאולוגי היהודי הראשון בברסלאו, שהיה שותף בהקמתו.
בשנות ה-30 של המאה ה-19 התחיל להתעניין בגישה מדעית ביקורתית בהתפתחות ההלכה, הוא נחשב לאבי המחקר התלמודי ההיסטורי ביקורתי.

ב-1842 תמך בסידור התפילה הרפורמי, על אף שהיו בו שינויים מהנוסח המקובל. אך הוא יצא נגד הוצאת הרעיון המשיחי מהסידור.

פרנקל כתב רבות. גישתו המדעית נגדה את התפיסה המסורתית של המשנה והתלמוד, ועל כן ספריו עוררו התנגדות בחוגים הרבניים ובחוגי לומדי התורה בישיבות.

מספריו:
"דרכי המשנה" (1859).
"מבוא הירושלמי"
"אהבת ציון"
שבועת היהודים
תרגום השבעים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן