חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר והנודע ביותר לשמצה מבין מאות המחנות שהקימו הנאצים

מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר והנודע ביותר לשמצה מבין מאות המחנות שהקימו הנאצים, ומקום ההשמדה הגדול ביותר של יהודי אירופה בשואה. שוכן בשולי העיירה אושוויינצ'ים שמדרום-מזרח לקרקוב שבדרום פולין. המחנה הוקם באביב 1941, ובשנים הבאות הפך למחנה אב לקרוב ל-50 מחנות: חלקם למאסר, חלקם לעבודות כפייה והגדול שבהם –בירקנאו (אושוויץ 2) – להשמדת יהודים. מחנה משנה חשוב היה בונה מונוביץ' (אושוויץ 3), ששימש לעבודות כפייה במפעלים שונים.

ההשמדה השיטתית בבירקנאו, לשם הגיעו רכבות הגירוש מרחבי אירופה, החלה בפברואר 1942. על הרמפה בכניסה למחנה זה נערכה סלקציה לבחירת האסירים המתאימים לעבודה, וכמו כן נלקחה קבוצה קטנה לניסויים רפואיים מזוויעים, שהסתיימו במוות או בנכות תמידית. כל היתר – בעיקר זקנים, נשים וילדים – הועברו במישרין לתאי הגזים, נרצחו בציקלון-בה וגופותיהם נשרפו.

חלק מהאסירים שנלקחו לעבודה הועסקו בטיפול ברכוש המומתים (באזור שכונה בפיהם "קנדה") ובשריפת גופות הנרצחים (יחידות ה"זונדרקומנדו"). רוב האסירים שרדו חודשים אחדים בלבד, עד שהפכו ל"מוזלמנים" –שלדים מהלכים, שדינם נחרץ למיתה בסלקציות ובמיפקדים היומיים. חייהם של האסירים היו רצף של פקודות, עונשים והתעללות, תוך עבודת פרך ומנות מזון מזעריות, הכל במטרה לשבור את רוחם ולעקור מתוכם כל שריד של אנושיות. מפקדו של המחנה ברוב שנות קיומו היה רודולף הס, ודמות זוועתית אחרת היה זו של ד"ר יוזף מנגלה – האחראי הראשי על הסלקציות והניסויים.

בעלות הברית לא עשו דבר להפסקת ההשמדה, גם כאשר היה ידוע להן היטב על המתרחש באושוויץ, בעיקר בזכות הדין וחשבון שמסרו ולטר רוזנברג (רודולף ורבה) ואלפרד וצלר שהצליחו לברוח מאושוויץ באפריל 1944. חיל האוויר של ארה"ב צילם בצורה ברורה ואף הפציץ את אזור אושוויץ, אך לא את מחנה הריכוז וההשמדה- למרות כל הבקשות של מנהיגים יהודים, ואף הוראה מפורשת של ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, לחיל האוויר המלכותי. המחדל תורץ בשורה של הסברים, שאף אחד מהם אינו עומד במבחן העובדות ההיסטוריות.

האסירים במחנה ניסו להתנגד לנוגשיהם, בעיקר בכך שעזרו זה לזה למרות האיסור החמור שחל על כך. היו גם מקרים של התנגדות פיזית, שהידוע בהם הוא מרד הזונדרקומנדו באוקטובר 1944, במהלכו נהרס אחד מתאי הגזים בבירקנאו. כל משתתפי המרד נהרגו בקרב. לאחר המרד פורקו מתקני ההשמדה בבירקנאו, ואסיריו האחרונים הובלו מערבה בינואר 1945 בצעדת המוות. ההשמדה בגז נפסקה בסוף נובמבר 1944, עם התקרבות בצבא הסובייטי. חיילי הצבא האדום נכנסו לאושוויץ ב-27 בינואר, ומצאו בו רק 7,000 אסירים תשושים. וכן למעלה ממיליון פריטי לבוש שנשדדו מהקורבנות. במחקר קיימות מספר דעות לגבי מספר הנספים באושוויץ; הנתונים העדכניים ביותר הם 1.5 מילון נרצחים, מתוכם לפחות 1.1 מיליון יהודים. מבין 405,000 האסירים שנלקחו לעבודה, שרדו רק 65,000. עשרות ממפקדי אושוויץ ואנשי הסגל הועמדו לדין ונידונו למוות (כגון הס) או למאסרים ממושכים.

השם אושוויץ הפך לשם דבר ולמושג בינלאומי לתואר זוועות הנאצים בכלל והשואה בפרט. כיום משמש המחנה הראשי כמוזיאון, ובבירקנאו ניצבים שרידי תאי הגזים המפוצצים, חלק קטן מהביתנים ששרדו וגדרות התיל כעדות נצח למחזות האימים שהתחוללו במקום.

מתוך עדותו של יחיאל דינור (ק. צטניק) במשפט אייכמן:
"אינני רואה עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים, אין הזמן שם כפי שהוא כאן על כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגלי זמן אחר. לתושבי פלנטה זו לא היו שמות, לא היו הורים ולא היו ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו ולא הולידו. נשמו לפי חוקי טבע אחרים. לא חיו ולא מתו לפי החוקים של העולם כאן... הם הלכו ממני תמיד, נפרדו ממני. קרוב לשנתיים הלכו והשאירו אותי אחריהם. אני רואה אותם, הם מסתכלים בי, אני רואה אותם ליד התאים...". (משפט ירושלים, עמ' 149-150)

מתוך זכרונותיו של מפקד אושוויץ רודולף הס:
"בקיץ 1941, לא אוכל לציין כעת את התאריך המדויק, נקראתי פתאום על הרייכספירר ס"ס [היינריך הימלר] לברלין, על- ידי השלישות שלו במישרין. בניגוד למנהגו בדרך כלל, ללא נוכחות השליש, פתח ואמר לי בלשון זו בקירוב: הפירר פקד על הפיתרון הסופי של השאלה היהודית, ואנחנו הס"ס חייבים לבצע פקודה זו. מקומות ההשמדה הקיימים שבמזרח אין בכוחם לבצע את האקציות הגדולות נלקחות בחשבון. לכן קבעתי לתכלית זו את אושוויץ... זו עבודה חמורה וקשה המחייבת התמסרות האדם כולו ללא התחשבות בקשיים הצפויים. דברים מפורטים יותר תשמע מפי שטרומבנפירר אייכמן מן ה-RSHA [המשרד הראשי לבטחון הרייך] שיבוא אליך בקרוב... פקודה זו עליך לשמור בסוד מוחלט ואפילו מפני הממונים עליך. לאחר שיחתך עם אייכמן תמציא לי מייד את התוכניות למתקנים המיועדים. היהודים הם אויביו הנצחיים של העם הגרמני וחובה היא להשמידם. את כל היהודים שבהישג ידנו יש עכשיו, בזמן המלחמה, להשמיד ללא יוצא מן הכלל. אם לא יעלה עתה בידינו להרוס את היסודות הביולוגיים של היהדות, ישמידו היהודים בבוא הזמן את העם הגרמני". (השואה בתיעוד, עמ' 280)



מקור הערך: מקור: איתמר לוין, לקסיקון השואה תשס"ה-2005.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
שואה