לדף ראשי



בספר במדבר (לד, ד), בסימון ערי הגבול הדרומי של הארץ, נזכרות שתי הערים השכנות (אדר וחצרון) בשם אחד: חצר אדר. המושג "חצר" בתקופת המקרא בא להורות על ישובי פרזות או על חוות חקלאיות בצמוד לערים.

נראה, כי לכתחילה לא היו אלה אלא גדרות ארעיות. התוספת חצר לשם מקום באה לרמוז על התפתחותם של המשקים הבודדים לישוב בפני עצמו, כגון: חצר גדא (יהושע טו, כז), חצר סוסא (שם יט, ה), חצר עינן (במדבר, לד, ט), חצר שועל (יהושע טו, כח). אף כאן: חצר אדר היה, כנראה, בתחילה מקום מרעה לנודדים חקלאים למחצה, וברבות הימים הפכה לישוב קבוע. אדר נזכרת ברשימת הערים הכבושות של שישק מלך מצרים.

אין לדעת את מקומה המדויק, אך לפי במדבר לד, ד-ה, צריכה להיות בין קדש ברנע לבין עצמון, ויש לחפשה בסביבת עין קדיס, 7 ק"מ מזרחה לעין קסיימה, הוא עצמון על גבול א"י ומצרים.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן