לדף ראשי



בבל וארך היו ערי מלוכה ידועות בדרום מסופוטמיה, ואילו אכד הייתה העיר הראשית בצפון בבל העתיקה ובירת סרגון הראשון, אחד ממלכי בבל הקדומים (במאה ה- 24 לפני הספירה). בשם אכד סימנו בראשונה רק את החבל הצפוני של בבל אשר בין הפרת והחדקל, שיושביו היו שבטים שמיים מזרחיים, בניגוד לחבל הדרומי שרוב תושביו היו שומרים; מסוף המאה הי"ח, את כל הממלכה האכדית, אשר שלטה על מדינה רחבת ידים במסופוטמיה, ומרותה התפשטה עד חופי הים הגדול.

הלשון האכדית (שם כולל לאשורית ולבבלית) הייתה באלף השני הלשון הבין לאומית, שבה השתמשו כותבי כתב היתדות בכל המזרח התיכון, והלשון המדוברת והנפוצה ביותר בקרב המוני המזרח הקדום. הלשון האכדית השפיעה רבות על שפות שמיות אחרות, כמו הארמית וכמו העברית.

מקומה כיום אינו ידוע, אך משערים שהייתה בצפון בבל וכותא, במקום שהפרת והחדקל מתקרבים וזורמים בשני קוים מקבילים זה לזה. ובגמרא (יומא י.) אמרו: "אכד זה בשכר". עיר אשר על יושביה העידו חז"ל "שאינן בני תורה". אך גם מקומה אינו ידוע.
יש משערים שהעיר מצויה כ-50 קילומטר דרום-מערבית לבגדאד.


יונתן תרגם אכד בשם נציבין, וכן הוא השם בבר"ר לז, ה. ומסורת עברית זאת מובאת גם באונומסטיקון בערך אכד.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן