לדף ראשי



אלוני ממרא הייתה חורשת אלונים, ולפי התרגום: מישור נטוע אלונים, בנחלת ממרא האמורי בעל ברית אברהם, מצפון לחברון, ובו מקום מגורי אברהם, כעדות הכתובים:

"ויאהל אברהם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון... ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי והוא יושב באלוני ממרא האמורי... " (בראשית יג, יח: יד, יג).

ב"צוואת לוי" נזכר המקום בשם "בירת אברהם בהר חברון", ובימי החשמונאים עמד שם מבצר בשם "הבירה".

ליד אלוני ממרא התקיים בתקופת התלמוד שוק גדול, שוק הטרבינתוס, לאמור: שוק האלה, שבו נמכר חלק גדול משבויי ביתר. מאות בשנים אחרי חורבן הבית השני עוד הוסיפו היהודים לקונן על "מכירת אבותיהם אצל אלוני אברהם ומשכנו" וחז"ל גזרו על השתתפות היהודים בשוק אלילי זה, שנקרא בפיהם "שוק של אלנים", לאמור: שוק האלונים (ש. קליין: ארץ יהודה ע' 167).

כיום יש מזהים את "אלוני ממרא" עם רמת אל חליל, 3 ק"מ מחברון בדרך ירושלימה, המכונה בפי היהודים בשם: אהל אברהם, ובלשון חכמים: אילת אברהם, היא "אילת מן הדרום" שבמשנה (מעשר שני ה, ב).

בחפירות שנעשו במקום זה נחשפו שרידי מבצר בנוי אבנים מסותתות יפות מימי הורדוס. ליד "אהל אברהם" נמצא עץ הנקרא בימינו בשם "אשל אברהם" ע"פ הכתוב: "ויטע (אברהם) אשל בבאר שבע" (בראשית כא, לג), אלון עתיק יומין שלפי המסורת העממית הוא העץ אשר תחתיו קבל אברהם את שלושת המלאכים (שם יח, ד). המקום קדוש לבני כל הדתות, אך נמצא ברשות הרוסים, שהקימו סביבו כנסיה ובתים לעולי רגל.




הערות לערך:
שם המעיר: יורם אלמכיאס
הערה: להלן מקורות חשובים נוספים אודות האתר:
אלוני ממרא- מקורות / ליקט: יורם אלמכיאס.
1. ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק י"ח: 'ויאהל אברהם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון...'
2. ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ג: "ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי והוא יושב באלוני ממרא האמורי... "
3. מתוך- דוד בנבינישתי, ספר חברון שער ראשון: מעמדה זה של חברון בין ההרים, בצומתי דרכים חשובות, עשה אותה לעיר מרכזית בדרום הרי יהודה. בתקופה הרומאית והביזאנטית היה נערך מצפון לחברון בחירבת רמת ח'ליל (אברהם), היא אלוני ממרא, אחד משלושת הירידים הגדולים שהיו בארץ והמפורסם שביניהם, הידוע בשם "יריד בוטנה". יריד זה היה לפי חז"ל "המחוור" שבין הירידים, לאמור: שאין בו ספק באופיו הנוכרי והאלילי, ולכן הוטל איסור על היהודים לסחור בו (ירו' ע"ז, א'; י"ט, ע"ג; ב"ר סוף מ"ז). המקום נקרא במקורות המשניים בשם "בית אילנים" (ספרי לדברים ש"ו; מדרש תנאים 185; ר' ש' קליין, ארץ יהודה, עמ' 167) ובפי הנוצרים שוק "טרבינתוס", לאמור: שוק עץ האלה. ביריד זה הוצאו למכירה אלפי שבויים יהודים שנישבו על ידי הקיסר אדרינוס בדכאו את מרד בר-כוכבא (שם שם, עמ' 167). עד היום נשתמרו ברמת ח'ליל שרידים של חומות גדולות וכנסייה נוצרית שנבנתה במאה הרביעית לס' על-ידי קוסטנטינוס הגדול. בחצר הכנסייה הראו את אילנו ובארו של אברהם אבינו. הנוסע המפורסם מימי הביניים, ר' פתחיה מרגנשבורג (1180), מזכיר את המקום (א' יערי, מסעות, עמ' 14).
4. 'והוא שוכן באלוני ממרא'- רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר במשריא דממרא ורבי נחמיה אמר בפלטין דממרא, על דעתיה דרבי יהודה אתרא הוא דשמיה ממרא, על דעתיה דרבי נחמיה גברא הוא דשמיה ממרא (בראשית רבה מב, ח)
5. בספר היובלות (כט, יז-יט): נזכרת 'הבירה' בהר חברון- היא כנראה אלוני ממרא.
6. "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן (=האלילי ועל כן אסור לבקר בו) - ירידה של בוטנה". ירושלמי, עבודה זרה, א', ד'. בראשית רבה,מ"ז, י"ב.
7. הירונימוס בפירושו לירמיהו לא, טו וספר זכריה יא, ד: לאחר דיכוי מרד בר כוכבא נמכרו בו אלפי שבויים יהודים שנשבו על ידי הקיסר אדריינוס: 'במחיר מנת מספוא לגמל ליום'.
8. סוזומונוס (מאה 4): אלוני ממרא מרוחקת 15 ריס מחברון, במקום שנתגלו המלאכים לאברהם. בעונת הקיץ נערכת במקום חגיגה, שאליה נוהרים המון רב. אחדים באים לצרכי מסחר, ואחרים-כדי לקיים פולחן. למקום מגיעים פאגאנים, נוצרים ויהודים, מקריבים קרבנות, מנסכים יין ומעלים קטורת ולבונה. החוגגים ישנו באוהלים בצפיפות רבה.
9. במפת מידבא (מאה 6) מתוארים: האתר, הכנסייה והעץ העתיק שעדיין היה קיים.
10. על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם":
a. ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" (קדמוניות היהודים, א' י' א').
b. "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
11. אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, רמת גן 1976, עמ' 55. : מסעו של ר' פתחיה מרגנסבורג (1175–1187):
[...] והלך לחברון [...] באלוני ממרא רחוק משם, היה יושב זקן אחד, וכשבא רבי פתחיה שמה נטה הזקן למות, וצוה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים, והראה לו זית אחד יפה ונחלק לשלושה חלקים ואבן שיש באמצע. וקבלה בידם כשישבו המלאכים נחלק העץ לשלושה חלקים. וכל אחד נשען על עץ אחד, וישבו על האבן יחד ופירות העץ מתוקים מאוד, ואצל העץ בארה (מקוה) של שרה אמנו ומימיה מתוקין וצלולין. ואצל הבאר אהל שרה. ואלוני ממרא מישור ומצדו האחד כמאה אמות מבארה של שרה הוא בארו של אברהם אבינו ומימיו יפים מאד, והראה לו אבן גדולה שמונה ועשרים אמות שנימול עליה אברהם אבינו, ואמר הזקן, הנה אנכי הולך לעולם הבא ואיני משקר והגיד בשבועה שפעם אחת בצום כפור ראה מלאך של אש וסוסו אש אצל בארה של שרה והיה מתפלל שם.
7. תיאורו של ר' גרשון ב"ר אליעזר סג"ל (שפ"ד 1624), 'אגרת הקודש – גלילות ארץ ישראל':
[...] ולפני העיר הוא מקום אלוני ממרא ושם האשל שנחלק לשלושה חלקים אשר השענו שם שלושה מלאכים. ובאמצע אבן גדולה של שיש כמו שולחן אשר אכלו עליו המלאכים. והעץ נחמד ופירותיו טובים למאכל. ושם התפללתי ואכלתי מפירות האילן ההוא על השולחן הנ"ל. ואצל אותו האילן ההוא המקוה אשר טבלה שרה אמנו שם והמים מתוקים וזכים בה. ושם מקום יפה שעמד אהל שרה ובאר אברהם ומים טובים בו. ומבאר להמקוה מאה אמה ואבן גדולה שם כ"ח אמה והוא על ההר ועליו מל עצמו אברהם אבינו ע"ה ועתה נוטלין משם חול לשום על מילת הילדים. ושם ראיתי אהל אברהם וארבעה פתחים לו. ומשם לצד מזרח שני ימים היא מערת אדם הראשון ומקום אשר בו הרג קין את הבל אחיו, כך היא בקבלה להם [...]
8. תאור מן המאה ה-13 לערך:
מבית לחם ועד אלוני ממרא עשרים וארבעה מילין, במקום זה קבורים אברהם ויצחק ויעקב ושרה, ואף עצמות יוסף. בסיליקה בנויה שם ולה שדירת עמודים מרובעת. באמצעה חצר לא מקורה, ובתווך חוצצת סככה. מצדה האחד נכנסים נוצרים ומן הצד האחר – יהודים. וקבורת יעקב ודויד נחוגה באותה ארץ באדיקות רבה יום לאחר הולדת האדון, כך שמכל הארץ ההיא נאספים יהודים רבים מספור, ומעלים קטורת רבה ומנורות, ונותנים מתנות למשרתים שם". (אורה לימור, מסעות ארץ הקודש – עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה, ירושלים תשנ"ח, עמ' 237)
9. יוזמות לרכישת אדמות באזור חברון, על ידי אנשים פרטיים, הופנו אל אוסישקין בין השנים 1925-1927. בין הפונים: ד"ר לוי ואפשטיין לוין, זאב ביידנאולץ וסלונים . באחת הפניות מצביע זאב ביידנאולץ על אתר 'אלוני ממרא' , הסמוך לחלחול, כ'אתר חברון האמיתית', וממליץ לרכוש שטח אדמה בסביבות אתר זה המוכר גם בשם 'בוטנה'.
10. הארץ 14/2/1929: 'טיול של אגודת המשוטטים- הטיול אל חברון וסביבותיה שלא יצא לפועל בשבוע שעבר, יתקיים ביום שישי ז' באדר 16/2/29. המשתתפים יוצאים בשעה 15:00 אחה"צ מחצר ביה"ס למל. בדרך מבקרים את אלוני ממרא, לינה בחברון. למחרתו, סיור בגיטו, מערת המכפלה, הבריכות העתיקות ואשל אברהם. אח"כ יוצאים ברגל אל הכפר בני נעים, ביקור בנבי לוט ומשם חוזרים לחברון ובאוטומובילים ירושליימה. מחיר 150 מא"י ביהמ"ס מוריה.'
10. צפורה מאירוב, בוגרת המחזור השלישי של גימנסיה הרצליה. משה שרת התיידד עמה בפסח 1913, כאשר טיולי "השמינית" ו"השישית" של הגימנסיה (לבאר-שבע, חברון, מדבר יהודה ועבר-הירדן), הצטלבו בחברון.(מדובר בטיול המחלקות הגבוהות של ג"ה בחופשת פסח, 1913, אחרון טיולי המחזור הראשון, שהצטלב עם טיול המחלקות הנמוכות יותר בחברון, שם נפגשו מ"ש וצפורה ). צפורה שרת כתבה לימים בזיכרונותיה:
"לקראת סוף הטיול, זה היה בחברון, הדרכים הצטלבו ובעצם שם הכרתי וראיתי את משה מקרוב ליד אלוני ממרא. שנינו היינו ראשי אוהלים ועניינים משותפים היו לנו עם הנהלת הטיול" (אמ"ש).
11. משה שרת לפני 'וועדת החלוקה' 12/6/1938:
...עברו לשאלת חברון. מה קדושתה של חברון? - שאלו. אמרנו שזוהי עיר האבות, מקום מערת המכפלה, אחת מארבע הערים הקדושות - השנייה במעלה - לפי המסורת היהודית. שאלו אם יש עוד מקום קדוש בחברון מלבד מערת המכפלה. אמרנו שיש במסורת על אלוני ממרא, אולם ככלל העיר היא קדושה. הם שאלו אם סבורים אנו שמדינה ערבית לא תיתן ליהודים להתפלל ולהשתטח במערת המכפלה? אמרנו שאין זו שאלה של ביקור ותפילה בלבד, חברון היא עיר קדושה ליהודים, וצריך שתהיה ליהודים זכות התיישבות שם.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן