לדף ראשי



א) אפק - שם ממלכה
הנזכרת בין שמות 31 המלכים שכבש יהושע: "מלך אפק אחד מלך לשרון אחד" (יהושע יב, יח). משערים שממלכה זו תפסה את דרום השרון בצד ממלכת חפר שבאמצעיתו וממלכתת לשרון אשר בצפונו.

את שמה קבלה על שם בירתה: אפק. ואולם, יש סוברים כי "לשרון" אינה אלא הגדרת השם אפק, כדי להבדיל בינו ובין שאר "אפק" שבמקרא, והם קוראים כנוסח השבעים: מלך אפק לשרון אחד, כמו להלן: מלך יקנעם לכרמל אחד. אמנם לפי גירסא זו יחסרו ל"א המלכים מלך אחד, אך לעומת זאת מפריד אותו תרגום בין שמרון ובין מראון, וקורא בפסוק כ: "מלך שמרון אחד, מלך מראון אחד" והמספר ל"א נשאר כשהיה.
אפק הבירה, עיר עתיקה זו הנזכרת כבר ברשימת תחותימס השלישי, הייתה בגבול הפלשתים, ממזרח לדרך הצבאית של השפלה, העוברת בין מעינות הירקון שעל יד מבצר אנטיפטרוס לבין גבעות הרי יהודה. באפק זו, הרחוקה 35 ק"מ משילה מערבה, חנו הפלשתים בעלותם בימי עלי למלחמה על ישראל, שחנו "על האבן העזר" (שמואל א ד, א).

פלביוס מזכיר מבצר בשם "מגדל אפק", שאליו "התלקטו היהודים בחיל גדול" בעת ש"צסטיוס (גלוס) עלה להצות על אנטיפטרוס" (מלח' ב, יט, א).

את אפק מזהים עם התל רס אל עין ליד מקורות הירקון, 5 ק"מ צפון-מזרח לפתח תקוה. בחפירות נסיון שנעשו בתל נמצאו חרסים המעידים שהמקום היה מיושב בתקופת הברזל וכן בתקופות הרומית והביזנטית.


ב) עיר כנענית עתיקה בנחלת אשר
העיר אפק הייתה בחלקו של אשר (יהושע יט, ל), אך "אשר לא הוריש את יושבי עכו... ואת אפיק... "(שופטים א, לא). אפק זו מזהים עם "תל כרדאנה בבקעת עכו, תל שלרגליו נובע המעין המהווה את נהר נעמין או בלוס. בתל נמצאו חרסים מתקופת הברונזה והברזל, המתאימה לתקופת ההתנחלות.


ג) אפק – עיר שממנה יצאו פלשתים למלחמה על שאול
העיר שאליה קבצו פלשתים את כל מחניהם למלחמה בשאול (שמואל א כט, א). בזיהוי מקומה נחלקו הדעות: אבסביוס קובע אותה, "אצל עין דור ביזרעאל", והיוצאים בעקבותיו מזהים אפק זו עם הכפר הערבי פולה (כיום: קיבוץ מרחביה), במרכז העמק במקום בו הקימו הצלבנים מגדל לשמירה על צומת הדרכים מחוף הים לעמק הירדן ומהצפון לשומרון, ובו הכה צבא נפוליון את התורכים בשנת 1799.
לדעת חוקרים אלה, המקיימים את סדר הכתובים המסורתי, חנו הפלשתים תחלה בשונם (שמואל א כח, ד (ומשם העבירו צבאם כשני ק"מ מערבה, לאפק, כדי לתקוף מכאן את צבא שאול, שחנה "בעין אשר ביזרעאל" (שמואל א כט, א), היא עין חרוד של ימינו, לרגלי הגלבוע. מאפק הדפו את מחנה ישראל לגלבוע, במקום שנפלו שאול ובניו (שמואל א לא).
יש חוקרים המזהים אפק זו עם אפק (א) שבשמואל א א, ד. לדעתם מעיד סדר הכתובים, כי תחלה התקבצו הפלשתים באפק ושם הייתה ההיערכות למלחמה ושיחת אכיש עם דוד, ורק אח"כ "עלו יזרעאל" (שמואל א, יא) ויחנו בשונם, מול מחנה ישראל שחנה בגלבוע (שם כח, ד) במורדות ההר ליד העין אשר ביזרעאל (שמואל א כט, א), והגיא (עמק נחל חרוד) ביניהם. הפלשתים פתחו במלחמה, ואנשי ישראל נסו מפניהם ויפלו חללים בהר הגלבוע (שמואל א לא, א).

ד) אפק - עיר עתיקה בעבר הירדן המזרחי
באפק הכו מלכי ישראל (אחאב, ואחריו יואש) את מלכי ארם (מלכים א כ, כו, ל: מלכים ב יג, יז).

בתקופת התלמוד הייתה ידועה בשם: כפר אפיק. בחורבותיו נמצא שבר עמוד בזלת, ועליו צורת מנורה בעלת שבעה קנים וכתובת ארמית - עברית, המעידות על הישוב העברי שהיה בה. כיום מזהים אותה רוב החוקרים עם כפר פיק שבגולן על הדרך המובילה מארם דמשק לבית שאן, 6 ק"מ מזרחה לקיבוץ עין גב שעל שפת הכנרת מול טבריה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן