לדף ראשי



ארץ זו, שאותה הראה ה' למשה מעל ראש הפסגה של הר נבו (דברים לד, ב), היא נחלת בני יוסף: אפרים וחצי שבט המנשה אשר בעבר הירדן מערבה, מלבד נחלת חצי המנשי אשר בעבר הירדן מזרחה. בתיאור חלוקת הארץ שבספר יהושע מדובר תחלה על "הגורל לבני יוסף", לאמור: למנשה ואפרים גם יחד (יהושע טז, א-ד), ורק אח"כ באים הכתובים לבאר "גבול בני אפרים למשפחותם" לחוד "והגורל למטה מנשה" לחוד (שם שם, ה - ו: יז, א - יג).

ארץ בני יוסף בכללה השתרעה במרכז הארץ בין ארץ בנימין וחלק של דן מדרום לבין נחלות יששכר וזבולון מצפון ואשר מצפון מערב: בין הים הגדול במערב לבין הירדן במזרח. על נחלת אפרים דברנו בערך "אפרים", ועתה נפנה אל נחלת מנשה.

מנשה הבכור בבני יוסף, לא זכה בחסדי אביו הזקן יעקב, והלז העביר את הבכורה ממנו לאפרים אחיו הצעיר "וישם את אפרים לפני מנשה" (בראשית מח, כ). בני מנשה קבלו את מרבית נחלתם בימי משה בעבר הירדן מזרחה, אעפ"י שרוב המשפחות של שבט זה התנחלו בעבר הירדן מערבה (6 מתוך 8 - במדבר כו, כט -לב: יהושע יז, ב). נחלת מנשה המערבית השתרעה בין הירדן (מול נחלת גד) ממזרח ובין חוף הים במערב, ובין נחלת אפרים בדרום לבין גבול ארץ בני יוסף בצפון וצפונית מערבית.

גבול דרום הוא הקו החופף את הגבול הצפוני של נחלת אפרים. קו זה עובר "מאשר המכמתת", מגבול אשר בצפון מערב עד המכמתת בדרום מזרח, משם "הימין" (דרומה) אל המעין של העיר תפוח, וממנו לאורך נחל קנה עד הים. החלק המזרחי, מתפוח לירדן, לא סומן כאן.
גבול הצפון חופף את גבולם הדרומי של יששכר וזבולון וגבולו הדרומי מערבי של אשר.
במזרח: קו הגבול הוא לאורך חוף הירדן,
ובמערב: מקביל לו קו, בערך באותו הגודל, לאורך חוף הים.

בנוסף לגבולות אלה, היו למנשה אזורים חשובים על גבולות השבטים השכנים מצפון, שכללו כמה וכמה ערים היסטוריות ואסטרטגיות ידועות, כעדות הכתוב:

"ויהי למנשה ביששכר ובאשר (לאורך גבולן) בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת יושבי דאר ובנותיה ויושבי עין דור ובנותיה ויושבי תענך ובנותיה ויושבי מגדו ובנותיה שלשת הנפות (3 מחוזות: בית שאן ועין דור: יבלעם, תענך ומגדו: נפת דאר) "לא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת" (יהושע יז, יא - יב).

מבני מנשה עזרו רבים לדוד "כי גבורי חיל כולם ויהיו שרים בצבא" (דברי הימים א יב, כא - כב), אך מאחר ששבט זה נכנע לאחיו הצעיר והתקיף אפרים, לא תפס עמדה חשובה בישראל. ואולם, בנחלתו, בעפרת אבי העזרי, צמח ועלה "גבור החיל" גדעון בן יואש, אשר הגן בגבורה על עמק יזרעאל מפני חדירת השבטים הנודדים והושיע את ישראל מכף מדין ועמלק, שהיו "משחיתים את יבול הארץ ולא ישאירו מחיה בישראל" (שופטים ו, ד).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן