לדף ראשי



נחל ארנון ארכו 76 ק"מ, והוא עורק המים המרכזי בארץ מואב. פרט לירדן הוא הגדול והעשיר במים בכל נחלי הארץ משני עברי הירדן.

נחל ארנון, כמו הירדן, נוצר מפלגים אחדים, היוצאים מרמות מואב ומתאחדים ליד ואדי לג'ון (כ-18 ק"מ צפון-מזרח מקיר מואב) לנחל אחד גדל, הזורם מגובה של 1084 מ' מעל פני ים המלח צפון מערב עד לדרום העיר ערוער. משם פונה מערבה בשם ואדי מוג'יב - הוא השם הערבי של הארנון - ובדרכו אוסף את מי הנחלים, הזורמים אליו מצפון ומדרום (הם המה "הנחלים ארנון" שבספר "מלחמות ד'" - במדבר כא, יד), ונושאים אל ים המלח, במקום ששופך 7000 ממ"ע מים לשעה.

באפיקו התיכון של הארנון נמצאים מעינות מים חמים, שנודעו בסגולותיהם הרפואיות כבר בימי הרומאים. הארנון אינו עמוק ביותר, אבל זרמו החזק, היורד בשיפוע של 21.2 מ' לכל אלף מטרים, חתר אפיק עמוק בין סלעי הגיר שבהרי מואב. בקרבת ים המלח ממזרח, מול עין גדי שבמערב, הנהו יוצר את הקניון (נקיק עמוק) היפה ביותר בארץ: שני קירות סלע זקופים בגובה 80-70 מ' מתקרבים זה אל זה משני עבריו, ומשאירים ביניהם ריווח של צעדים מעטים בלבד, עד כי מצד הים נראה פי הנחל כסדק צר בסלע.

מאז דחפו האמורים את בני עמון מזרחה למדבר ואת מואב דרומה מהנחל, היה הארנון "גבול מואב בין מואב ובין האמורי" (במדבר כא, יג: שופטים יא, יח), ולאחר כיבוש ארצות סיחון ועוג בידי משה "מנחל ארנון עד הר חרמון (דברים ג, ח) הפך הארנון בהפסקות לגבול מואב וישראל עד אחרי מות אחאב, לאמר: עד אשר פשע מואב בישראל (מלכים ב א, א).

על הארנון נבנו במות לפולחן (אלה "במות ארנון" שבפי המושלים - במדבר כא, כח), וכן מעברות וגשרים בעלי ערך אסטרטגי רב. הנביא ישעיהו, בנבואתו הקשה על מואב, מתנבא על בנות מואב שתהיינה נודדות כעוף נודד מקנו על מעברות ארנון אלה (טז, ב). מישע מלך מואב מתפאר במצבתו, כי עשה מסילות בארנון - בתחום הארנון.

לאחר חורבן בית שני הקימו הרומאים ליד הארנון מבצר מיוחד (קסטרה ארנונסיה = מצודת הארנון) לשמירת המעברות, שדרכם עבדה הדרך הגדולה לאורך עבר הירדן המזרחי.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן