חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אשר

חבל ארץ שנפל בחלקו של שבט אשר, הבן השמיני של יעקב (בראשית ל, יג) והשבט החמישי בגדלו - 53.400 איש (במדבר כו, מז).

תולדות שבט אשר
שבט אשר לא יכול היה, להתגבר על הכנענים המרובים והחזקים שישבו בצפון הארץ "וישב האשרי בקרב הכנעני יושבי הארץ" (שופטים א, לב) שדחקוהו אל ההרים, ולמרות זאת ישב לבטח במקומו, עליו נאמר בברכת משה: "ברזל ונחושת מנעליך" (ואונקלוס מתרגם: תקיף כפרזלא ונחשא מותבך), והיה "רצוי אחיו" שכן כולם היו באים אליו לקנות ממנו את שמן למאכל ולרפואה ולתפנוקים.

בקרב החוקרים רווחת דעה שהשם אשר הנזכר בכתובות מצריות מימי סתי הראשון ומימי רעמסס השני במאה הי"ד ובמאה הי"ג לפני הספירה מכוון לשבט אשר. אין הדבר ברור כל צרכו לחוקרים עצמם, אך מניחים כי אשר היה מהשבטים הראשונים שהתנחלו בארץ כנען.

בני אשר היו נשכרים, כנראה, כמלחים לצידונים יורדי הים, ולפיכך חושבת אותם דבורה לאנשי ים ואומרת עליהם: "אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון" (שופטים ה, יז). בשל היותו משועבד למלכי צור וצידון, לא יכול היה שבט אשר להשתתף עם "המתנדבים בעם" במלחמת דבורה לשחרור הצפון. על כך נדחק, אולי, אחרי נצחון דבורה ממקומו בעמק עכו, ובני "זבולון עם חרף נפשו למות... על מרומי שדה" בקרב, התפשטו בנחלתו מערבה והיו לעם אשר "לחוף ימים ישכון... וירכתו על צידון" (בראשית מט, יב).

שבט אשר עזר לגדעון במלחמתו עם המדינים (שופטים ז, כג), וכן שלח לדוד חברונה "יוצאי צבא 40 אלף" לעזור לו לתפוס המלוכה על ישראל (דברי הימים א יב, לו).

נחלת אשר
בחלקו המערבי של הרי גליל העליון, בין שלוחות הלבנון מצפון והכרמל מדרום, ובין הרי נפתלי ממזרח ורצועת החוף שבשפלת צור ממערב. בחלק הדרומי של נחלתו, שתיאורו שנוי במחלוקת, נכלל גם החלק המערבי של עמק יזרעאל, האשדות המערביות של הרי גליל התחתון ומרבית בקעת עכו (יהושע יט, כד-לא). הרצועה הצרה של החוף עצמו נשארה בידי הפיניקים, ורק בסביבות אכזיב היו "תוצאותיו (של הגבול) הימה", ובני אשר השתלטו גם על החוף.

את גבולות נחלת אשר קשה להתוות אפילו במשוער, אך נראה כי נחלת אשר הייתה רצועה צרה במערב נפתלי וזבולון וצפון מערב למנשה, והייתה מהיפות והפוריות ביותר בארץ, כמרומז בברכת יעקב (בראשית מט, כ): "מאשר שמנה לחמו, והוא יתן מעדני מלך". בתלמוד (מנחות פה:) אמרו על הפסוק שבברכת משה (דברים ל"ג, כד): "וטובל בשמן רגלו" - זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעין". - מכאן, גם ציור עץ הזית שעל דגלו.

בימי שלמה נקרעו מנחלת אשר "עשרים עיר בארץ הגליל" וניתנו לחירם מלך צור תמורת הארזים והברושים והזהב, שבהם "נשא חירם את שלמה לכל חפצו" (מלכים א ט, יא).

עם חורבן ממלכת ישראל נספחה כל נחלת אשר על הפחוה האשורית, שמרכזה היה במגידו במערב עמק יזרעאל. בימי חזקיהו כבר היו "אנשים מאשר וממנשה ומזבולון נכנעו ויבאו לירושלים" (דברי הימים ב ל, יא), ובימי יאשיהו, כאשר מלכי יהודה הצליחו לפרוש את שלטונם על "ערי מנשה ואפרים... ועד נפתלי... " (שם לד, ו) עמדה, אולי, גם נחלת אשר תחת השפעת ממלכת יהודה.


מקור הערך: פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
שבטים