לדף ראשי



זקני אשתמוע נזכרים בין זקני יהודה שדוד שלח להם מצקלג "ברכה משלל אויבי ד' " (שמואל א ל, כח). יתכן כי לאשתמוע המעכתי מבני כלב בן יפונה (דברי הימים א ד, טו-יז) מפלגשו מעכה (שם ב, מח) הייתה זיקה לישוב זה.

לפי האונומסטיקון הייתה אשתמוע במאה הרביעית כפר יהודי גדול בתחום בית גוברין, וכיום מזהים אותה עם הכפר הערבי הגדול א סמוע כ-14 ק"מ מדרום לחברון. תושבי הכפר, כאלפים נפש, כולם מוסלמים, ורבים מהם מתייחשים על יהודי חיבר, שלפי המסורת שלהם התאסלמו רק לפני כ- 200 שנה. בצד הכפר נמצאים עדיין חורבות ושרידים עתיקים, וביניהם גם שרידי בית כנסת עם קישוטים יהודיים מתקופת התלמוד.

כארבעה ק"מ צפון- צפון-מזרח לסמוע נמצאת ח' עזיז, הוא כפר עזיז הנזכר במשנה (כלאים ו, ד) כמקום מושבו של התנא הגדול ר' ישמעאל בן אלישע, אחד מ"עשרה הרוגי מלכות".



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן