![]() ![]()
אשתמע
עיר באזור ההררי של מטה יהודה (יהושע טו, נ) שניתנה לנחלה ללויים (שם כא, יד). זקני אשתמוע נזכרים בין זקני יהודה שדוד שלח להם מצקלג "ברכה משלל אויבי ד' " (שמואל א ל, כח). יתכן כי לאשתמוע המעכתי מבני כלב בן יפונה (דברי הימים א ד, טו-יז) מפלגשו מעכה (שם ב, מח) הייתה זיקה לישוב זה. לפי האונומסטיקון הייתה אשתמוע במאה הרביעית כפר יהודי גדול בתחום בית גוברין, וכיום מזהים אותה עם הכפר הערבי הגדול א סמוע כ-14 ק"מ מדרום לחברון. תושבי הכפר, כאלפים נפש, כולם מוסלמים, ורבים מהם מתייחשים על יהודי חיבר, שלפי המסורת שלהם התאסלמו רק לפני כ- 200 שנה. בצד הכפר נמצאים עדיין חורבות ושרידים עתיקים, וביניהם גם שרידי בית כנסת עם קישוטים יהודיים מתקופת התלמוד. כארבעה ק"מ צפון- צפון-מזרח לסמוע נמצאת ח' עזיז, הוא כפר עזיז הנזכר במשנה (כלאים ו, ד) כמקום מושבו של התנא הגדול ר' ישמעאל בן אלישע, אחד מ"עשרה הרוגי מלכות". מקור הערך: פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|