לדף
ראשי
הימלר היינריך
(1900-1945). ראש הס"ס, ראש הגסטפו והוואפן ס"ס, שר הפנים הגרמני והאיש בעל העוצמה הרבה ביותר (אחרי היטלר) בגרמניה הנאצית ובמדינות הכבושות. נטל חלק בנסיון ההפיכה הכושל במינכן בנובמבר 1923, וב-1929 נתמנה למפקד הס"ס, שהיה אז גדוד שומרי הראש של היטלר ובו 200 איש. עד 1933 הזניק הימלר את מספר אנשי הס"ס ל-52,000, ובמרוצת השנים הפך את הארגון לאימפריה אדירה. לאחר עליית הנאצים לשלטון התמנה למפקד המשטרות הפוליטיות בגרמניה וראש הגסטפו. הימלר שיכלל את שיטות הטרור נגד מתנגדי המשטר, ופעל באכזריות חסרת מעצורים נגד כל מי שנתפש כאויב המדינה – בראש ובראשונה היהודים. הימלר היה האחראי על רשת מחנות הריכוז וההשמדה בגרמניה ומחוצה לה. הוא הפך את הגזענות והאנטישמיות מתפישות של שלילת היהודים והגזעים הנחותים, לתיאוריות המחייבות פעילות אקטיבית של הס"ס להבטחת טוהר הגזע העליון על-ידי השמדת כל גורם המפריע לכך. במסגרת זו, פיקח הימלר על ניצולם של העמים הכבושים כעובדי כפייה, על פעולות עיקור ו"ניסויים רפואיים". במקביל, פעל ליצירת גזע של "אדם עליון" באמצעות הטבות מיוחדות למי שנתפשו כבחירי האומה, ובראשם אנשי הס"ס. הימלר אירגן וניהל את "הפיתרון הסופי", וראה את השמדת היהודים כייעוד שעליו למלא. הוא סבר, שמדובר בתהליך הכרחי לביצור עליונותו של הגזע הארי, ואמר בגלוי שזהו הפרק המפואר ביותר בתולדות הס"ס, למרות שאסור יהיה לדבר עליו בפומבי. בתוקף תפקידו, היה הימלר אחראי במישרין להקמת הגטאות על התנאים הנוראים ששררו בהם, רצח היהודים בידי האיינזצגרופן, הקמת מחנות ההשמדה והפעלתם. את פעילותו ברצח העם היהודי ביצע באכזריות, ביעילות ובקנאות. בחודשים האחרונים של המלחמה פקד הימלר להפסיק את ההשמדה, כחלק מנסיונו הכושל לנהל מו"מ נפרד עם מעצמות המערב. נאסר בידי הבריטים והתאבד. מתוך נאומו של הימלר בפני קצינים בכירים של הס"ס, פוזן, 4 באוקטובר 1943: " אני רוצה בגילוי לב מלא, להעלות בפניכם פרק קשה מאוד. בינינו נשוחח על כך הפעם באופן גלוי ביותר, ולמרות זאת לא נדבר על כך בפומבי.. אני מתכוון עתה לפינוי היהודים, להשמדת העם היהודי… רובכם יודעים מהי המשמעות, כאשר מאה גוויות מוטלות ביחד, כאשר מוטלות 500 או 1,000. להחזיק מעמד בכך, ועם זאת פרט ליוצאים מן הכלל שבחולשה האנושית, להיוותר הגונים – זהו הדבר שחישל אותנו. זהו דף מפואר בהיסטוריה שלנו, שמעולם לא נרשם ולא יירשם". (השואה בתיעוד, עמ' 275). מקור הערך: איתמר לוין, לקסיקון השואה תשס"ה-2005
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|